דודה מלכה, בעודה קצת שיכורה, חולקת איתנו את רגשותיה לקראת הופעתה בטלוויזיה.
אני המלצתי לה לבטל.
תבטלי את ההופעה בטלוויזיה. אלא אם כן את יודעת (כשאת לא שיכורה, כן?) בדיוק מה את רוצה שייצא לך מזה.
אבל בדיוק.
ואל תפחדי לבאס אותם עם הביטול. הם רגילים.
בסך הכל הם צריכים אותך כחומר מילוי בין הפרסומות.
תגובתה של "המראיינת" מתחילה כך:
כן, הם רגילים לביטולים, הנבלות, (הם גם רגילים להכללות גורפות בשיפוט כלפיהם) אבל הם גם נוטים להתחשבן עם מבטלי הדקה התשעים.
אני חוזר: "אבל הם גם נוטים להתחשבן עם מבטלי הדקה התשעים."
אם ל"מראיינת" היה רצון לגייס אמפתיה כלפיה וכלפי התפקיד שלה, המשפט הראשון בתגובה שלה חיסל את הסיכוי.