הבעיות עם face.com

By | 17 באפריל 2009

פייסבוק מאפשר לסמן פנים המופיעות בתמונות שהועלו אליו ולשייך לפנים שם של חבר. קוראים לזה תיוג .

face.com הוא יישום פייסבוק שמקבל אליו תמונות עם תיוגים ומזהה פנים המופיעות בצילומים שאין להן תיוג ומציע תיוגים.

face.com מאפשר למשתמשים בו לראות תמונות עם תיוגים של חברים, אפילו אם התמונות האלו לא פורסמו על ידי החברים עצמם.

face.com נמצא בשלב אלפא, שזה לפני בטא. זאת אומרת שהמערכת נמצאת בשלבי הפיתוח הראשוניים שלה. כך על פי הצהרת המפתחים.

לא חברים שלי
כשאני מסתכל על זרם התמונות שהמערכת לא מזהה ומציעה לי לזהות אותם, אני מבין עד כמה רוב האנשים בפייסבוק הם לא חברים שלי. חברים אמיתיים הם אנשים שאני מזהה את הפנים שלהם. או שראיתי מספיק תמונות שלהם כדי לזהות אותם. רוב החברים שלי בפייסבוק הם לא כאלה. אין לי מושג מי האנשים האלה. הם סתם "חברים שלי בפייסבוק".

זאת לא אשמת face.com אבל המערכת פשוט הבליטה לי מאד את העובדה הזאת.

אנשים שאני מכיר

מי מופיע בתמונה הזאת?

זה הוא כמובן יוסי ורדי. אז למה פייס חושבת שזה ויטלי? כי ל-ויטלי יש כרטיס בפייסבוק ותמונות שלו מופיעות שם והן תויגו והוא חבר שלי. ליוסי ורדי אין כרטיס בפייסבוק ולכן אפילו אם עלו תמונות שלו אי אפשר לתייג תמונות שלו עם השם שלו. פייס מחפשת את האפשרות הקרובה ביותר ומציעה אותה.

פייס מדגימה בצורה טובה מאד את הקושי בייצוג מציאות על ידי מערכת מידע. כל מי שעוסק במערכות מידע שקשורות לייצוג מציאות מבין את הקושי הזה.

פייס מביאה את הקושי הזה לרמת החוויה האישית, כאשר לא נגרם שום נזק.

קריאת בונוס לחלק זה: ”שם האב“ והמאגר הביומטרי

תמונות שאני לא צריך לראות

פייס מראה לי תמונות של חברים שלי אפילו אם הן לא פורסמו על ידי החברים שלי.

הילדים שלי חברים שלי בפייסבוק.

מאד לא שמחתי לראות תמונה של הבן שלי מקיא אחרי לילה של שתיה בזמן שהוא היה צריך להתכונן לבגרות במתמטיקה. (דוגמה מומצאת)

לא הוא פרסם את התמונה הזאת. חבר שלו פרסם אותה.

הבן שלי לא היה מפרסם את התמונה הזאת בכרטיס שלו כי הוא יודע שאני "חבר" שלו.

וכאן הבעיה הגדולה של פייס. אני לא בטוח אם המערכת עוברת על אחד או כמה מתנאי השימוש של תוספי פייסבוק, אבל היא בהחלט עוברת על ציפיות השימוש של המשתמשים בה.

לכולנו יש יצר מציצנות. חלקנו משקיעים זמן ומאמץ כדי להציץ. חלקנו מציצים אם ההזדמנות נקרית בדרכנו. פייס דוחפת את המציצנות ישר לפנים. כדי לא לראות את התמונות שלא התכוונתי לראות, אני צריך להיות חצי קדוש.

אני באמת חושב שהתכונה הזאת של פייס היא זאת שתרים אותה, אבל גם זאת שתפיל אותה. בפייסבוק, בכל אופן. אני מנחש שאפילו אם פייס כבר לא תהיה בפייסבוק, יימצאו קונים לטכנולוגיה, אבל זה כבר שוב חוזר לענייני המאגרים הביומטריים.

קריאת בונוס: "צודקת" מאת חלי גולדנברג

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *