וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ (ויקרא יט 12) – רבי עקיבא אומר: זהו כלל גדול בתורה.
בן עזאי אומר: זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם (בראשית ה 1) – זה כלל גדול מזה.
(ספרא, פרשת קדושים, פרק ד, פסקה יב).
(התלמוד הירושלמי, מסכת נדרים, דף ל, עמוד ב).
(בהיפוך הסדר – בראשית רבה, פרשה כד, פסקה ז).
* * *
רבי עקיבא ידוע במשפטו המפורסם. לדעתו הפסוק "ואהבת לרעך כמוך" הוא כלל גדול בתורה. מהו כלל גדול בתורה? אין הכוונה שמדובר במצווה חשובה, שהרי כל המצוות חשובות. הכוונה היא שפסוק זה משקף את יסוד-היסודות של התורה, ושכל שאר המצוות בעצם נובעות או משרתות עקרון עליון זה. על-פי רבי עקיבא אין דבר נשגב יותר מאהבת הזולת, וכל היתר פירוש הוא, נצא ונלמד.
והנה, חברו-תלמידו של רבי עקיבא, שמעון בן עזאי, מתווכח עמו, וקובע שהפסוק "זה ספר תולדות אדם" – הוא כלל גדול בתורה. אך מה פשר הויכוח? בן עזאי ציטט פסוק שכלל איננו כלל! איזה עקרון מצוי בו? קריאה בבראשית פרק ה תגלה שלאחר פסוק זה מופיעה רשימת תולדות חייהם של כל צאצאי אדם – עד לדורו של נח, כלומר פירוט הווצרותם של כל העמים בכל העולם. העקרון שאותו מפיק בן עזאי מפסוק זה הוא ההכרה שכל בני האדם שווים, שהרי לכולם אב קדמון משותף – אדם הראשון, ולכן כולם אחים.
אלא שגם כעת עדיין לא ברור הויכוח בין השניים, משום ששניהם אומרים לכאורה אותו דבר במלים אחרות – שהכבוד לזולת הוא העקרון החשוב ביותר בתורה. אולם תשומת לב עדינה יכולה לחשוף את המחלוקת. רבי עקיבא מצטט פסוק אשר מדבר על חובת האהבה לאחיך, לזולת הקרוב אליך – מעמך וממולדתך. בן עזאי מצטט פסוק אשר על-פיו מודגש שוויון בני האדם כולם, בלא הבדל דת, גזע ולאום. רבי עקיבא פרטיקולרי, בן עזאי אוניברסלי.
ומי מהשניים צודק? איזהו כלל גדול בתורה?
ובכן – גדול תלמוד, אשר מביא את שניהם בסמיכות לא רק כמחלוקת, אלא כהשלמה, או כמתיחות דיאלקטית בריאה והכרחית. לא בכדי מופיעה בתלמוד המחלוקת, אך לא מוזכרת ההכרעה, משום שנסיון להכריע בין שני ערכים אלו הוא הכפירה בעיקר. לא ניתן להיאבק למען שוויון עולמי, מבלי לראות את הזולת הקרוב; ולא ניתן לאהוב את אחיך, מבלי לראות את האדם שבו.
תובנה זו לא מובאת מפי הרב, המורה, וגם לא מפי התלמיד החכם. היא מופקת מהמפגש שבין בני האדם, ולעולם לא תוכל להתגשם בלעדי מפגש שכזה. היום, אחד במאי, חובתנו להעלות על נס לא רק את הצדק החברתי באנושות כולה, ולא רק את המאבקים למען אחינו הקרובים לנו. חשוב יותר מכל שנדגיש את הקשר בין הקבוצה לבין הכלל, את הערבות ההדדית שבין הלאום לאנושות, את השילוב שבין הדגל האדום לבין הדגל הכחול-לבן – כדי להתקדם לקראת גאולה של עם ועולם.
חג שמח!
* * *
דודני אורסתיו הוא חבר קיבוץ תמוז ומחנך בבית הספר התיכון ברנקו ווייס בבית שמש.
יפה!
יישר כח.