Monthly Archives: אוקטובר 2010

הרהור על שבריריות האמת

0 היום כותב גדעון לוי במוסף הארץ אורה נמיר אוהבת לספר את זה ככה: היא היתה פעילה מרכזית במחנה רבין, ואני הייתי עוזרו של פרס, ובכל זאת פרחה בינינות הידידות, שלא לומר האהבה, ליה הקופה בסופרמרקט השכונתי. רק שם, בתור ל"יש-כרטיס-מועדון?", כך היא מספרת… רגע רגע רגע! גדעון לוי היה עוזרו של פרס עד לשנת… Read More »

אבד לי הדיסק-און-קי

0 צרור המפתחות שלי שהיו עליו שני דיסק-און-קי. מפתחות אפשר לשחזר אבל אני חושש בגלל המידע על הדיסק-און-קי. אין לי מחשב נייד והדיסק-און-קי משמש לי "מחסן מידע" עבור כל הפעילות הדיגיטאלית שלי. עכשיו יש כמה אפשרויות 1. אני אמצא את הצרור – ואז אין בעיה, חוץ מהצער מהאובדן והטירחה 2. הצרור לא יימצא לעולם –… Read More »

מחשבה פתוחה על מיחזור אובייקטים

0 בסוף מגרש החניה של מוזיאון המדע, ליד הצפרדע של האשפה, מוצב כלוב למיחזור מכשירי אלקטרוניקה. הכלוב הוצב על ידי חברת סנונית מיחזור, חברה שכנראה פשטה את הרגל. אנשים זורקים את המכשירים שלהם אבל בשנתיים האחרונות אני לא זוכר שרוקנו אותו. אם תסתכלו טוב בתמונה תראו שהכלוב מלא עד מחציתו בקלטות וידאו ודיסקים. מה קורה… Read More »

להיפגע מאלה שאתה מנסה לעזור להם

0 קיבלתי היום אימייל מפרוייקט "פעולה אחת ביום" שבו הם מודיעים לי שהפעולה הבאה שלהם היא למען הכפר בית סוריכּ. ההודעה הזאת עשתה לי קווץ' בלב. ב 2004 הוזמנתי להשתתף בהפגנה בבית סוריכ. הבאתי את העפיפונים שלי. היתה רוח חזקה. העפתי את העפיפון שבתמונה ואז הוא נפל לקרקע מאחורי אחת הטראסות. משכתי את החוט אלי… Read More »

מתחיל בעפיפונים ונגמר בבלוגים על אוכל

0 אתמול השתתפתי באירוע עפיפונים בקיבוץ כפר רופין שבעמק בית שאן. בבוקר בנו עפיפונים ואחה"צ העיפו. בבוקר היה כיף ואחה"צ היתה רוח חזקה וכמעט שלא עפו העפיפונים שנבנו בבוקר אבל זה לא מה שחשוב. עומר, זה שהזמין אותי, סיפר לי שכשהוא היה ילד אבא שלו והוא היו בונים עפיפונים ממקלות ונייר ומעיפים אותם והיום כמעט… Read More »