מתחיל בעפיפונים ונגמר בבלוגים על אוכל

By | 1 באוקטובר 2010

אתמול השתתפתי באירוע עפיפונים בקיבוץ כפר רופין שבעמק בית שאן.

בבוקר בנו עפיפונים ואחה"צ העיפו. בבוקר היה כיף ואחה"צ היתה רוח חזקה וכמעט שלא עפו העפיפונים שנבנו בבוקר אבל זה לא מה שחשוב.

עומר, זה שהזמין אותי, סיפר לי שכשהוא היה ילד אבא שלו והוא היו בונים עפיפונים ממקלות ונייר ומעיפים אותם והיום כמעט אף אחד לא עושה את זה. למה זה קורה? הוא שאל אותי.

הסיבה היא האינטרנט והוזלת הייצור.

פעם, כדי שיהיה לך תחביב היית צריך לאסוף כלים וחומרים ולפתח תבונת ידיים.

היום, כל מה שצריך כדי שיהיה לך תחביב זה מחשב ואינטרנט. הכל נמצא שם, בכל תחום עניין.

אנשים כבר לא בונים מכשירים ובשביל לבנות רהיט צריך ציוד של נגריה.

בגלל הוזלת עלויות הייצור, כבר לא מתקנים מכשירים בבית. פשוט זורקים אותם וקונים חדש.

כשאני הייתי ילד בקיבוץ היו לנו שיעורי מלאכה שבהם למדנו לעבוד עם כלי עבודה. חלק ממיומנויות החיים הבסיסיות.

היום, ילדים לא יודעים להחזיק מסור. אולי מברג.

גם הילדים שלי לא יודעים לפתוח מכשיר ולבדוק האם יש איזה חוט משוחרר.

ואז נזכרתי במחשבה שגם היתה לי לפני כמה ימים.

הילדים שלי יודעים ואוהבים לבשל.

אבל לא רק הילדים שלי. נראה כאילו בישול הפך להיות תחביב נפוץ.

תכניות טלוויזיה המוקדשות לבישול ואפילו ערוצים שרק עוסקים בכך וכמובן בלוגים על אוכל ובישול (כמו בצק אלים שממנו לקחתי את התמונה).

נראה לי שבישול הפך להיות המוצא הפופולארי לצורך בטיפוח תבונות הכפיים. ממילא בכל בית יש מטבח. לא צריך שום דבר מיוחד כדי להתחיל בתחביב ואפשר לאט לאט  לרכוש כלי חדש, ספר חדש ומיומנות חדשה.

המטוטלת עוד תחזור וכבר רואים בעולם הגדול חזרה לתחביבים הכוללים בניה ותיקון כחלק מהתנועה האקולוגית והאנטי-צרכנית. זה עוד יגיע אלינו.

5 thoughts on “מתחיל בעפיפונים ונגמר בבלוגים על אוכל

  1. CrazyVet

    יש תחביבים שהאינטרנט רק מיטיב עמם (כן, סריגה זו דוגמה נהדרת אבל לא רק) בעצם זה שאפשר למצוא המון מידע (בכתב וגם בווידאו), חומרים והשראה במרחק כמה הקלקות.

  2. לאה

    אנשים גם צובעים ומתקנים. הום סנטר ואייס לא סתם מפרסמים את חומרי הצביעה וכלי העבודה. אמנם רובם עוברים לידי הלקוח או הלקוחה בתקווה שיום אחד יעשו בהם שימוש, אבל גם כוונה היא קריאת כיוון.
    ובעניין הסריגה, שושי, הוצאת לי את המילים מהמקלדת.

  3. י.ש.

    צילום הוא עדיין תחביב נפוץ כמעט כמו לפני מאה שנה. עכשיו די במדפסת טובה כדי להדפיס תמונה ולא צריך תהליך פיתוח מסובך. את רוב התמונות כבר לא מדפיסים בכלל.

  4. גדי

    ראיתי לפני מספר ימים סרט על ייצור איטריות ביפן בצורה המסורתית (מדהים ומומלץ) – מקצוע שהולך אף הוא ונעלם מן העולם. כך, אני לא כ"כ בטוח שהישועה תגיע מהמטבח, כי גם שם הכל מתקצר – מאופה לם אוטומטי ועד ל שף מכני שעושה עבורך את כל העבודה…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *