היום הודיע דב מורן על כשלון ההנפקה של חברת מודו בבורסה בתל אביב. כתוצאה מכך יפוטרו כמה עשרות מעובדי החברה עד שהחברה תמצא מימון ממקורות אחרים.
אני חושב שמודו הוא נסיון אמיץ שראוי להערכה וכמובן שחייבים להעריך את דב מורן על M Systems ועל הדיסק און קי שכל אחד מאיתנו משתמש בו.
לכבוד הכישלון הנוכחי של דב מורן, תרגמתי את הפוסט Embracing the upcycle instead of the downcycle שפרסם היום Seth Godin.
האם אירוע מלחיץ גורם לסדרת אירועים שהופכת אתכם להיות עוד יותר לחוצים?
האם הערה של דמות סמכותית על התנהגות מסויימת שלכם גורמת לאותה התנהגות להיות עוד יותר גרועה?
האם כישלון אחד מוביל אתכם לעוד כשלונות?
השאלות האלה נשמעות פילוסופיות או אפילו פרדוקסאליות, אבל למעשה אני חושב שהן הסיבה העיקרית שבגללן אנשים מסויימים מצליחים ואחרים לא. אנחנו יכולים לבחור לסחרר את עצמנו כלפי מעלה או לסבול ולסחרר את עצמנו למטה.
שוטר מתווכח עם נער מתפרע. הנער מסלים את הוויכוח. השוטר מסלים את האירוע. מישהו נורה.
שיחת מכירות לא מתקדמת כי נראה ללקוח הפוטנציאלי שאשת המכירות לא בטוחה בעצמה. היא מגיבה בעוד פחות ביטחון. אין עיסקה.
נעשית טעות. הסיכויים נהיים יותר קטנים. בגלל החשש נעשית עוד טעות, ועוד אחת. ואז כישלון.
ג'יימס בונד הוא גיבור שככל שהעולם הופך קשוח יותר, הוא הופך רגוע יותר. מנצחים של תזמורות סימפוניות לא סובלים מהלחץ של ההופעה בקונצרט, הם נבנים ממנו.
אם פיגור קטן יוצר לחץ פנימי שמוביל למועקה ואז לשגיאות, אין פלא שאתם מוצאים את עצמכם בפיגור גדול. אם האופן שבו אתם מנהלים את החברה שלכם מובילה בהכרח למירוץ בלתי נפסק לתחתית, אין פלא שתמיד תאבקו לא לטבוע. בעיה קטנה מוגברת וחוזרת ובסופו של דבר מכריעה אתכם.
שירות לקוחות נכשל כאשר מתרחשות הסלמות הדדיות או כאשר אי הבנות לא נפתרות. הנהלה נכשלת כאשר מאבקי כח או בעיות בתקשורת מסלימים. חינוך נכשל כאשר תלמידים מגיבים למשוב שלילי ומתייאשים.
מי שמשתפר בגלל כשלונות תמיד יצליח יותר ממי שיגיב לכשלונות בעוד כשלונות. זה לא ב DNA שלכם, זה משהו שאפשר ללמוד או להימנע ממנו.
התגובה הראויה היא לא להתאמץ יותר, לחשוק שיניים ולסבול. התגובה שעובדת היא להבין את הסחרור למטה ולעצור אותו עוד לפני שהתחיל. אסור לכם להילחם בסחרור למטה, אתם צריכים לשנות אותו לסחרור אחר. זאת עבודה קשה, אבל פחות קשה מאשר להיכשל.
כאשר מוח הלטאה שלכם דוחף אתכם להירתע בפחד, זה האות שלכם לאמץ את הפחד ולעשות בדיוק את ההפך ממה שהוא דורש מכם. אולי זה לא יעבוד בפעם הראשונה ואולי אפילו לא בעשירית, אבל זו הדרך לסיחרור כלפי מעלה, סיחרור שבו כל אירוע שלילי מוביל ליותר, ולא לפחות.
זה מזכיר לי את אחד מהרעיונות שאני הכי אוהב ונאלץ להזכיר לעצמי כל פעם מחדש: פחד משתק והתרגשות מרוממת נובעים מאותם הסימפטומים בדיוק ברמה הגופנית, ההבדל היחיד ביניהם הוא בפרשנות שאנחנו נותנים לתחושות האלו.
לפעמים כשלון הוא רק כשלון