הפרשה המביכה השבוע שבה שר הדתות ביטל את ההסכמה לרבני צהר להשיא ולאחר מכן חזר בו, עודדה אותי לכתוב סוף סוף את סיפור החתונה שלי.
בשנות השמונים (מי שהיום) אשתי ואני חיינו בקיבוץ לוטן בערבה. קיבוץ רפורמי.
כאשר החלטנו להתחתן, היה לנו ברור שהרבנות השנואה לא תהיה מעורבת בחיים שלנו.
יותר מכך, החלטנו שאפילו רב רפורמי לא ישיא אותנו.
האמנו שהמשמעות של החתונה היא טקס משותף של הזוג ושל הקהילה שבה הם חיים. טקס הנישואין הוא טקס אישי וקהילתי ואין צורך לערב בו אנשים זרים.
המשמעות של סוג כזה של טקס היא שאנחנו לא נהיה רשומים בתעודת הזהות כנשואים.
ההורים שלנו חששו מכך.
אנחנו יצאנו למסע לימודים שבו חקרנו את הנושא גם מבחינה הלכתית וגם מבחינה אזרחית.
יום אחד כאשר היינו בירושלים נפגשנו עם שופט בית המשפט העליון בדימוס חיים כהן בביתו. ולמה דווקא חיים כהן?
ב 1966, כאשר היה חיים כהן שופט בבית המשפט העליון נשא את מיכל זמורה לאשה בנישואין קונסרבטיביים בניו יורק. הסיבה לנישואין אלה היתה שהם לא יכלו להינשא בישראל בגלל שהוא כהן והיא גרושה ועל פי ההלכה אסור להם להינשא. הרב הקונסרבטיבי "החליק" את העניין הזה והשיא אותם. כל הפרשה זכתה לפרסום רב והיתה סוג של שערוריה.
ישבנו אצל השופט העליון בדימוס במטבח ביתו והוא אישר את שכבר ידענו – אין שום בעיה לזוג לחיות כמשפחה בישראל בלי לשנות הסטטוס בתעודת הזהות ל"נשוי".
כאשר אמרנו להורים שלנו ש"שופט עליון אמר שזה בסדר" כבר לא היה להם מה להגיד.
כבר עשרים וחמש שנה אנחנו נשואים ורשומים בתעודת הזהות כרווקים – מגדלים ילדים, משלמים מיסים ומשכנתא ולא נתקלנו בשום בעיה פורמאלית.
הייתרון של הרישום "רווק" בתעודה הזהות הוא במפגש עם פקידים למיניהם. כאשר הם שואלים על כך, זו ההזדמנות שלנו להסביר להם את הרעיון. לפעמים הם אפילו מבינים.
– – –
תשובות לשאלות נפוצות.
ש: למה לא נסעתם לקפריסין להתחתן?
ת: אין צורך בכך. 25 שנה של נישואים הוכיחו זאת.
ש: ומה עם הילדים?
ת: טוב תודה הכל בסדר. הם רשומים בתעודות הזהות של שנינו. אחרי הלידה הייתי צריך לחתום בבית החולים על הרכה שלי באבהות. הילדים לא ממזרים. ממזר הוא ילד שנולד לאשה נשואה שאביו הוא לא בעלה. מבחינה הלכתית הילדים שלנו הם פשוט בניה של אשה לא נשואה.
ש: ומה אם תרצו להתגרש?
ת: נוכל להיפרד בהסדר משפטי אזרחי. אם אחד מאיתנו ממש ירצה לפגוע בשני ובערכים המשותפים שלנו, יוכל להביא את העניין לבית דין רבני.
המעמד של ידועים בציבור בישראל הוא באמת כמעט כמו של נשואים.
אבל צריך להדגיש, לטובת מי שקורא, את הכמעט הזה – יש מספר הבדלים, שמתגלים בעיקר ב'מצבי קיצון'. למשל, כשמבקשים לאמץ, או כשיש צורך בפונדקאות, במצבי ירושה מורכבים במיוחד ועוד.
בנוסף, זה עלול להיות בעייתי כשבאים במגע עם מדינות אחרות – שבהן יש הבדלים משמעותיים בין נשואים למי שאינם נשואים. למשל, אם אחד מבני הזוג מבקש לעשות רילוקיישן לחו"ל, בן הזוג השני יתקשה להשיג ויזה.
אמן!!
לחיות לפי הערכים שלי ובאופן הפשוט והכנה ביותר להביע את המחאה החברתית נגד כפיה דתית.
גם בגרמניה, למרות שמונהגים כאן נישואים אזרחיים, ישנם אנשים שלא יכולים להתחתן, למשל בני אותו המין. הפתרון שמצאו הוא שיוויון זכויות ללא חתונה, במסגרת מה שנקרא ״שותפות לחיים״ או מה שמכונה בארץ, אם אני לא טועה, ״ברית הזוגיות״. זה מונע יצירת שפה אורווליאנית שבה המונח נישואין מאבד ממשמעותו מצד אחד, אבל מאפשר שיוון זכויות גם לזוגות לא-נשואים מצד שני.
לא הבנתי מהו היתרון מול הפקידים? מדוע עדיף להרשם כרווקים? בגלל הקושי להסביר לפקידים או מסיבות אחרות שיוצרות איזשהו יתרון?
מעורר רחמים על תינוק שנשבה
מאיפה הגיעה השנאה לרבנות שמעולם לא פגשת?
גם אנחנו חיים כך.שני ילדים ללא שום בעיות.
רוב האנשים מתפלאים וחושבים שזה מביא בעיות עם המוסדות אך לא כך.
המקום היחידי שנתקלנו בקושי הוא בשירותי האינטרנט של כללית. שם לא הצלחנו להחשב כמשפחה והילדים מופיעים רק תחת הדף של האמא.
הלוואי שהיית צודק. אם תרצו להתגרש תהיו תקועים עם הרבנות בדיוק כמו כולנו. כשבאים להתחתן הרבנים מחמירים בדרישות, אבל כשבא הרגע להפרד הם הופכים לגדולי המקילים, ומחילים עליכם דין נשואים גם אם לא היה רב ולא היתה טבילה ולא היתה בלנית. אני כמובן מאחל לכם נישואין ארוכים ומאושרים, ולא רק כדי שלא תצטרכו להגרר לרבנות :(
ארך – לא קראת את המשפט האחרון. אם לא מתחתנים ברבנות, לא חייבים להתגרש ברבנות. חנן
לארך אפיים,
נכון שמי שהתחתן בנישואים אזרחיים בחו"ל, חזר לארץ ונרשם לנשוי, וחס ולילה ירצה להתגרש- תהיה על הזוג חובה לעבור ברבנות.
כפי שחנן ציין כאן אין רישום נישואין ולכן אין הכרח לעבור ברבנות, אפשר פשוט לערוך הסכם בין בני הזוג ולהיפרד בהתאם אליו.
חנן,
הצטערתי לקרוא את מה שכתבת,
חבל על המרחק הרב בין הפוסט לנישואים כדת משה וישראל.
לפעמים החזות זרה ומנוכרת, או לא מוכרת – בעיקר -,
אבל כשמכירים יותר, בצורה טובה,
רואים שהדברים נראים אחרת.
אם הזכרת את צוהר למשל,
הם דוגמא טובה לכך.
להתחתן כדת משה וישראל,
מתוך הבנת המשמעות של נישואין ומחויבות,
כפי מסורת עם ישראל.
שוב,
כתבתי תגובה רק כי הצטערתי ממש מהניכור הרב. רחוק – וזה כואב.
כל טוב שיהיה.