אתרים בני קיימא – מה שבעלי אתרים צריכים לדעת

By | 23 בדצמבר 2012

אתר האינטרנט משקף את המצב הנוכחי של הארגון שלכם ואת העבר שלו. אבל האם האתר שלכם מוכן לשינויים הצפויים לקרות בעתיד הקרוב או הרחוק? הבחירה האם להשתמש במילים "עשוי" או "עלול" לא חשובה. השינויים ייקרו, השאלה היא "האם אתם מוכנים"?

יש אתרי אינטרנט אשר ברור שהם לא מוכנים לשינויים. הדוגמה הקלאסית היא אתרים עם חלון חדשות מתגלגל בדף הכניסה שמציג חדשות מלפני שנה. אתרים שמציגים חדשות מלפני שנה הם אתרים שאינם בני קיימא. עוד אגיע לדוגמה הזאת ואסביר איך היא קשורה לקיימות.

המאמר הזה הוא ריכוז תוצאת הניסיון שלי בשימוש באינטרנט, הקמת אתרים, ניהול אתרים, הדרכה ויעוץ לארגונים בנושאי אינטרנט שונים.

מפורטים כאן שאלות ורעיונות לפתרון. אשתדל לא להיכנס עמוק מדי לנושאים טכניים. אתם, כבעלי אתרים, צריכים להפנות את השאלות לבעלי מקצוע. הם אלה שצריכים לתת לכם את הפתרונות. מאמר זה הוא המשך לפוסט בניית אתרי אינטרנט בני קיימא המיועד יותר לבעלי מקצוע.

קהל הידע של המאמר הם ארגונים (חברות ועמותות) בכל הגדלים אבל גם יחידים שמפעילים אתר אישי יכולים להיעזר בשאלות (ובפתרונות) שאני מעלה ולחשוב על הפעילות האינטרנטית שלהם.

ראשית – מה הקשר בין קיימות ובין אתרי אינטרנט?

קיימוּת מוגדרת בוויקיפדיה כ"יכולת להמשיך לקיים תהליך או מצב לאורך זמן." מקורו של המושג במחשבה הסביבתית אשר בודקת כיצד האדם יכול להמשיך ולפתח תעשיה, חקלאות ומגורים מבלי לפגוע בכדור הארץ עד כדי הגעה למצב של חוסר יכול לחיות בו.

המושג מהווה בשבילי השראה להתייחסות לאתרי אינטרנט בטווח הארוך ואני משתמש בו בהשאלה.

מי מעדכן את האתר?

תכנון אתר אינטרנט לארגון צריך להתחיל עם השאלה "מי יעדכן את האתר?". אתר לא מעודכן יוצר אצל המבקרים חוויה שלילית כלפי הארגון. הארגון צריך לענות לעצמו בכנות על השאלה "מי יעדכן את האתר" ולבנות את האתר באופן שיתאים למשאבי הזמן הפנויים למשימה. אחזור לדוגמה שהתחלתי בה – החלון המתגלגל עם חדשות מלפני שנה. חלון כזה הוא ביטוי לציפיה לא ריאלית של הארגון מעצמו או מחוסר תשומת לב לאתר בעקבות שינויים בארגון. יכול להיות שבעת הקמת האתר היה מי שיעדכן אותו אבל כרגע לא. גם לכך שאין מי שמעדכן כרגע את האתר צריך להינתן פיתרון. אם אין מי שמעדכן, צריך לבצע עכשיו פעולה חד פעמית כדי שלארגון יהיה "פרצוף" טוב. ובכלל, ארגונים שחושבים "קיימות" צריכים גם לתכנן "לשנמך" את הפעילות שלהם ולא רק "לשדרג".

איזו מערכת מפעילה את האתר?

לאתרי אינטרנט יש שני צדדים – הצד הגלוי שרואים המבקרים באתר והצד הנסתר, בו מנהלים את האתר. ניהול האתר מתבצע על ידי מערכת תוכנה. מערכת התוכנה שמפעילה את האתר קובעת האם האתר יהיה או לא יהיה בר קיימא. איך זה קשור? מערכות לניהול אתרים מחולקות באופן גס לשתי קבוצות – מערכות בקוד פתוח ומערכות סגורות (Proprietary). המערכות הסגורות נחלקות לשני סוגים – אלה שמפעילות הרבה אתרים ואלה שמפעילות רק אתר אחד. (האתר הפופולארי wordpress.com יכול להחשב כנמצא באמצע בין שתי הקטגוריות.)

בעיקרון, הפעלת האתר שלכם על ידי מערכות סגורות גורם לאתר שלכם לא להיות בר-קיימא. למערכות סגורות יש כמה חסרונות חשובים. המערכות מפותחות על ידי חברה אחת שאתם תלויים בה לחלוטין. (יכול להיות שה"חברה" היא "הבן של השכנים שהוא גאון אינטרנט" ואז בכלל המצב גרוע.)  שינויים בחברה שמפעילה את האתר שלכם יכולים להשאיר אתכם בלי אתר. חברה שלא מבצעת עדכוני אבטחה בתוכנת ניהול האתר יכולה לאפשר פריצות לאתר שלכם. חברות שמפתחות ומפעילות מערכות סגורות לניהול אתרים בדרך כלל לא ייתנו לכם אפשרות לגבות את התכנים שלא לדבר על אפשרות לקיחת התוכנה שמפעילה את האתר כדי שתוכלו להפעיל אותו בשרת אחר.

תמונת הראי של מערכות סגורות הן המערכות הפתוחות. אלו הן מערכות ניהול אתרים בקוד פתוח. כל אחד יכול להוריד בחינם את התוכנה ולהפעיל איתה את האתר שלו. סביב המערכות האלה יש קהילה של מפתחים שמעדכנים אותה ומפרסמים להן תוספות. ישנם הרבה בעלי מקצוע שיודעים להקים בעזרתן אתרים גדולים ומשוכללים (או קטנים ופשוטים). אם האתר שלכם פועל על מערכת פתוחה, אתם לא תלויים באיש מקצוע מסויים או בחברה מסויימת. לא טוב? מחליפים. מערכות פתוחות מתעדכנות באופן שוטף כך שאם מתגלה אפשרות לנזק לאתר, מעדכנים את המערכת באתר המרכזי ואתם יכולים לעדכן את האתר שלכם, מייד ובחינם. המערכות הפתוחות והנפוצות לניהול אתרים הן WordPress, Drupal, Joomla.

מי מתחזק את האתר שלכם?

נניח והאתר שלכם מנוהל במערכת פתוחה. האם יש לכם מיומנות לדעת שהוא בסדר? מי דואג לו? מי משגיח שהמערכת מעודכנת ולא חשופה לפריצות?

רצוי מאד שיהיה מישהו שישמור על שלומו של האתר שלכם. חתמו על חוזה אחזקה עם אדם או חברה שישגיחו על האתר שלכם. אותו אדם או חברה גם יעדכנו אתכם על תכונות חדשות במערכת וילמדו אתכם להשתמש בהן.

האם יש גיבוי לאתר?

שאלה זו היא המשך לנושא מערכת הפעלת האתר והיא מתחלקת לשניים – גיבוי האתר וייצוא המידע.

אתם צריכים להיות מוכנים לכך שיקרה משהו "נורא" והאתר שלכם לא יהיה זמין. תקלה בשרת, פריצה לאתר, מחיקה זדונית וכו'. לדעת שאפשר לגבות את האתר זה לא מספיק. יש צורך לקבוע מי הוא זה שדואג לשמור מדי פעם גיבוי לאתר. אם ספק האיכסון של האתר הבטיח לכם ביצוע גיבוי אוטומטי, נסו מדי פעם לבדוק האם באמת אפשר לשחזר את הגיבוי או שזו סתם הבטחה ריקה. גיבוי האתר כולל את הכל – התוכנה שמפעילה את האתר, התבניות העיצוביות, הטקסטים וכל התכנים האחרים כגון קבצים, תמונות וסרטונים.

אם אין גיבוי למידע של האתר שלכם, הוא לא בר קיימא.

נקודה נוספת היא אפשרות של ייצוא המידע. יכול להיות שאתם מאד מרוצים מהאתר הנוכחי או שאתם לא מרוצים אבל אתם לא יכולים לעשות כרגע שום דבר בעניין. אם הארגון ישתנה או יתרחב, יכול להיות שתרצו לשנות את מערכת ניהול האתר ואז תעלה שאלה של העברת המידע מהאתר הישן לאתר החדש. מערכות לניהול אתרים בני קיימא מאפשרים את ייצוא המידע שלהם באופן שמאפשר בקלות העברה שלו למערכות אחרות.

איך תדעו אם המערכת לניהול האתר שלכם מאפשרת העברה קלה של המידע שבו? בדקו האם אפשר לייצא את המידע בקבצי XML. אם לא, האתר שלכם הוא לא בר קיימא.

האם אתם בעלי האתר שלכם?

מישהו יכול "לקחת את המפתחות" של האתר שלכם ולברוח. או סתם להיעלם ולא לענות לטלפון או לאימייל. לא הייתי כותב זאת אם לא הייתי נתקל במקרים כאלה שוב ושוב.

אתם צריכים להיות אלה הרשומים כבעלי כל השירותים הקשורים לאתר שלכם. כתובת הבעלים של כל שירותי האתר צריכה להיות הכתובת הראשית של הארגון. בייחוד חשוב העניין כאשר מדובר בכתובת הדומיין של האתר. כבר הפסקתי לספור את המקרים שאתר ירד מהאינטרנט כי ההודעה על חידוש הדומיין נשלחה לכתובת לא קיימת או לתיבת דואר שאף אחד לא קורא. כאשר זה קורה, ארגון מתחרה או סתם מישהו יכול להפוך להיות הבעלים של כתובת האתר שלכם, לפרסם אתר אחר באותה כתובת ואז אתם בצרה.

כל הסיסמאות של האתר שלכם צריכות להיות בידיכם: ניהול התוכן, שרת האינטרנט, שרת ה DB, FTP , שירות הסטטיסטיקות, שרת הגיבויים וכו'.

טיפ – הימנעו מרכישת הדומיין שלכם מהאתר GoDaddy.com. הרבה מסיפורי הזוועה על העלמות אתרים היא של אנשים שרכשו משם את הדומיין שלהם.

קיימות האתר שלכם תלויה בכך שאתם הבעלים המלאים שלו.

האם האתר מוכן לשינויים?

אתרים בני קיימא בנויים כך שיהיו מוכנים לשינויים הבאים.

  • פעילויות נוספות של הארגון שצריכות לבוא לידי ביטוי באתר
  • שינוי במיתוג ובמיצוב הארגון שידרשו שינויים בעיצוב האתר
  • פעילויות חדשות של הארגון שידרשו תכונות חדשות באתר

עיצוב ותיכנות האתר צריכים להיות מספיק גמישים כדי שאפשר יהיה לבצע בו שינויים בקלות. לדוגמא, עיצוב התפריטים צריך לקחת בחשבון הוספה או הזזה של סעיפים ושינוי שלא על ידי מתכנת. הוספת קופסאות תוכן לדף הבית (ולדפים אחרים) גם הם לא ידרשו מתכנת.

במערכות ניהול אתרים מודרניות, עיצוב האתר מופרד מהתוכן. עיצוב האתר מתבצע בתבניות עיצוב ה"מולבשות" על תוכן האתר. אם הארגון משנה את המיתוג שלו (ולא מדובר רק בשינוי לוגו) או את המיצוב שלו, צריכה להיות אפשרות לבצע זאת בלי לתכנת מחדש את כל הדפים באתר. אתרים בני קיימא צריכים לאפשר שינוי בתבניות של האתר בלי צורך לגעת כמעט בתוכן.

יותר ויותר, ארגונים משתמשים באתר שלהם לא רק כדי לספר מי הם אלא גם לתת שירות באמצעות האתר. שירותים נוספים באתר דורשים תכונות חדשות. אתרים בני קיימא, המבוססים על קוד פתוח, מאפשרים תוספת שירותים ללא תלות במתכנת שיבצע זאת במיוחד. בדרך כלל דרושים אנשי מקצוע לביצוע התוספת אבל רוב מה שהם עושים הוא שילוב והתאמה ולא תיכנות.

האם האתר מוכן לסלולר?

נסו לבקר באתר שלכם באמצעות טלפון סלולארי או טאבלט. האם האתר שלכם נוח לקריאה ולשימוש במסך קטן או שרק "אפשר לראות אותו טוב"?

הרבה חברות מציעות לנו היום לתכנת עבורנו אפליקציה סלולארית. בחירה באפליקציה סלולארית היא בחירה שאינה בת קיימא. אפליקציה סלולארית מחייבת החזקה של שתי גרסאות של האתר המחייבת תוספת תקציב ועבודה.

יותר ויותר מתפתחת גישה של עיצוב אתרים המתאים את עצמו לצפיה בגדלי מסך שונים. לגישה זו קוראים Responsive Design. הסתכלו בסטטיסטיקות של האתר שלכם ובדקו האם יש מגמת עליה של גישות לאתר ממכשירים סלולאריים.

אתרים בני קיימא מאפשרים שינויים בעיצוב כדי לאפשר Responsive Design בלי לשנות את כל התיכנות שלו.

האם אתם תלויים בשירותים חיצוניים?

האם התגובות באתר שלכם מתבצעות על ידי תוסף של Facebook? האם אתם מציגים תמונות מהחשבון שלכם ב  Instagram? האם אתם מעלים קבצים ל Google Docs/Drive להורדה מהאתר שלכם? אם התשובות לכן הן "כן" יש בעיה בקיימות של האתר שלכם. אותם אתרים חיצוניים, המאפשרים לכם שימוש בחינם, יכולים לשנות בכל רגע את תנאי השימוש ואתם עלולים למצוא את עצמכם בלי הקבצים שלכם, או שאותם שירותים יוכלו להשתמש בהם כרצונם. זו היא לא סתם "נבואת חורבן", הדברים קרו ויקרו.

לשימוש בשירותים חיצוניים יש ייתרונות, כגון קלות שימוש, קבלת חשיפה ומחיר. מולם עומדת הקיימות של האתר שלכם ושל המידע שלכם.

בדקו עם אנשי מקצוע מה החלופות העומדות בפניכם כדי לשפר את הקיימות של המידע והאתר שלכם וקבלו החלטה מושכלת.

לסיכום

החיים דינאמיים ולא תמיד לטובה. לפעמים קל לנו להתעלם מכך ולספר לעצמנו ש"יהיה בסדר" ואז פתאום "לא בסדר". הנושאים שהעליתי כאן דורשים קודם כל מחשבה, אחר כך התייעצות עם בעלי מקצוע , השקעה (קטנה או גדולה) וגם שינוי באופן שבו אתם מפעילים את האתר שלכם.

מחשבה על הקיימות של האתר שלכם ופעולה בהתאם תקדם את פני השינויים ותחסוך לכם בעתיד הוצאות מיותרות וכאבי לב.

3 thoughts on “אתרים בני קיימא – מה שבעלי אתרים צריכים לדעת

  1. רועי

    חנן שלום,

    פוסט רחב היקף וחשוב. תודה!

    הערה קטנה – אני לא מבין את הטיפ לגבי גו-דדי…
    הספק הוא אחד מהגדולים והמפורסמים בארה"ב, לטוב ולרע. אבל לומר שהם קשורים לסיפורי זוועה לגבי חטיפות דומיינים זה בערך כמו להגיד שטויוטה אחראים לתאונות במכוניות ולכן כדאי להיזהר מהם..
    (לשם הסרת ספק – אין לי כל עניין בהם ואני מארח את האתרים שלי בwebhostingbuzz)
    בברכה,
    רועי

    0

  2. Pingback: » תוכן בר קיימא באתרי אינטרנט » וובסטר – הבלוג של חנן כהן

  3. Pingback: אינטרנט עברי ובר קיימא, פסימיזם טכנולוגי, אלף יוצא לאור ופענוח דיבור בדפדפן. רשימת קריאה ושיטוט ברשת הפתוחה « טכנולוגיה בשביל אנשים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *