באביב 2013 התגלה נגיף הפוליו בביוב בנגב. כאשר התגלה שהנגיף מתפשט, בקיץ אותה שנה החליט משרד הבריאות להשלים חיסונים לילדים שלא חוסנו בסוג אחד של חיסון. הארץ גועשת. מתנגדי החיסונים צועקים והרבה אנשים אחרים לא מבינים מה בעצם קורה – מה זה החיסון הזה ומה החיסון השני. גם אני, שקראתי לא מעט, לא הבנתי. החלטתי לברר מה היא המחלה ומה הם החיסונים השונים והרי התוצאות.
אני מקווה שאם לא הבנתם, עכשיו תבינו.
ניסיתי לאזן בין בהירות ובין רוחב ועומק. אם נראה לכם ששגיתי בהסבר, אשמח לתקן.
תודה לד"ר אסי סיקורל על ההסברים ועל הסבלנות לשאלות שלי.
בנוסף – שירות לציבור. קובץ PDF המכיל את שני הפוסטים של ד"ר קרן לנדסמן על מחלת הפוליו והחיסונים. האתר שלה פופולארי מאד וקורס כל הזמן. חשבתי שמן הראוי ששני הפוסטים שלה יהיו זמינים.
מה הוא נגיף הפוליו?
נגיף הפוליו עובר מהתחת של אדם אחד לפה של אדם אחר, או מה שמכונה בשפה המקצועית "מחזור צואה-פה".
במלים יותר מעודנות, הנגיף עובר מאדם לאדם בגלל הגיינה לקויה.
הנגיף נכנס לגוף דרך מערכת העיכול ויכול לחולל תופעות קלות של חום ושילשול, אולם כאן לא נמצאת הבעיה. בערך אחד לאלף אנשים שנדבקים בנגיף חולים במחלת עצבים כשהתוצאה הקשה ביותר היא המחלה הידועה כ-שיתוק ילדים.
סוג הנגיף מחולל את מחלת העצבים נקרא "נגיף פראי" והוא זה שבו נלחמים בעזרת שני סוגים של חיסונים – חיסון בנגיף מומת וחיסון בנגיף מוחלש.
התהליך החיסוני
התהליך החיסוני מאד מעניין. כאשר הגוף נתקל בגוף זר שאינו מזהה, התאים הלבנים "מתקיפים" אותו בכל מה שיש להם ובמקביל לומדים את המבנה שלו ויוצרים נוגדנים ספציפיים לגוף הזר המסויים.
ומה קורה כאשר הנוגדנים מצליחים להתגבר על הגוף הזר, נגיף הפוליו לדוגמא? הגוף לא שוכח את ההתקפה ואת הכלים שבהם השתמש להתגברות על המחלה.
לגוף יש מנגנון של "זיכרון חיסוני" שמופעל כאשר חודר למערכת נגיף שהגוף כבר התמודד איתו. הזיכרון החיסוני הוא המנגנון שאותו מעוררים החיסונים המלאכותיים שניתנים לילדים מגיל צעיר או למבוגרים.
חיסון בנגיף מומת – IPV
חיסון בנגיף מומת ניתן בזריקה והוא נכנס לזרם הדם. הנגיף המומת יוצר תגובה חיסונית במערכת הדם ומגן מפני המחלה העצבית – שיתוק ילדים.
זוכרים שנגיף הפוליו נכנס לגוף דרך הפה למערכת העיכול? החיסון בנגיף מומת "עוקף" את תהליך כניסת הנגיף לגוף. אין לו קשר למערכת העיכול.
החיסון המומת שניתן בזריקה גורם ליצירת חיסון בדם ומונע שיתוק ילדים, אבל לא מונע הדבקות בווירוס במעיים והעברת הווירוס הפראי אל הסביבה.
חיסון בנגיף מוחלש – OPV
חיסון בנגיף מוחלש ניתן בטיפות לפה. הנגיף נכנס למערכת העיכול ושם נוצרת תגובה חיסונית. התגובה החיסונים במעיים מאפשרת הגנה מפני הדבקה דרך המעיים, הדרך שבה נכנס נגיף הפוליו לגוף.
לוקח לגוף בערך שבועיים לייצר במעיים את הנוגדן שיחסל את הנגיף המוחלש. עד שנוצר הנוגדן, הנגיף ממשיך להתרבות במעיים ויוצא מהם בדרך המקובלת, ועל ידי כך הוא נפוץ לסביבת האדם המחוסן.
המשמעות היא שלאחר מתן החיסון, הבמשך כמה שבועות המחוסנים מחסנים את הסביבה על ידי הפצת הנגיף המוחלש.
אדם המחוסן בנגיף מוחלש, לא יידבק בנגיף פראי ולא ידביק אחרים בנגיף פראי, וזאת בעצם המטרה. לטפל בנגיף לפני שהוא יכול להתקיף את מערכת העצבים ולגרום למחלת שיתוק ילדים.
תכנית חיסונים
למה צריך שני סוגי חיסונים?
החיסון בנגיף מומת לא מושלם ב 100%. לאחר מתן החיסונים בנגיף מומת, רק 99% מהילדים יפתחו נוגדנים. סדרת חיסונים בנגיף מוחלש תיצור תגובה חיסונית במעיים.
כפי שכתבתי קודם, קבלת חיסון בנגיף מוחלש מפיצה אותו לסביבה. ישנם אנשים שאפילו הנגיף המוחלש יכול לפגוע בהם.
מכיוון שלא התגלה בישראל נגיף פוליו פראי מאז 1988, החליטו לפני כמה שנים להפסיק את מתן החיסון בנגיף מוחלש, כדי לא לפגוע במקרה בחלשים.
עכשיו, כשהתגלה הנגיף הפראי, חזרו לחסן את כל אלה שלא חוסנו.
אין תכנית חיסונים מושלמת. תכנית חיסונים נקבעת על פי שיקולים סטטיסטיים במטרה שכמה שפחות אנשים ייפגעו והפגיעה שלהם תהיה כמה שפחות קטנה.
סטטיסטיקות
מתוך 1,000 איש שיידבקו בנגיף פראי, אחד יחלה במחלת עצבים שמקורה בנגיף הפוליו.
מתוך 2,500,000 שיידבקו בנגיף המוחלש (ולא חוסנו קודם בנגיף המומת), לאחד יש סיכוי לחלות במחלת עצבים שמקורה בנגיף הפוליו.
לא ידוע על אנשים שחלו במחלת עצבים שמקורה בנגיף הפוליו לאחר חיסון בנגיף המומת.
ומה הלאה?
אם אתם מתנגדי חיסונים, אני לא רוצה לדבר איתכם או להתווכח אתכם. לכו למקום אחר בבקשה.
אם אתם רוצים לשאול שאלה רצינית, אנא עשו זאת בפורום פייסבוק הורים מדברים על חיסון הפוליו.
אם יש לכם עוד שאלות או התלבטויות, אתם מוזמנים לקבוצת 'הורים מדברים על חיסון הפוליו'. יש שם ריכוז של רופאים ומומחים, חלקם ממשרד הבריאות וחלקם לא, שנותנים תשובות מסודרות בנושא.
https://www.facebook.com/groups/154989868031889
תודה על הכתבה. כתבת:
מתוך 1,000,000 שיידבקו בנגיף המוחלש (ולא חוסנו קודם בנגיף המומת), אחד יחלה במחלת עצבים שמקורה בנגיף הפוליו.
מכך משתמע, שאם מקבלים קודם את החיסון של הנגיף המומת ואחכ את החיסון של הנגיף המוחלש, אין שום סיכון לחלות בשיתוק ילדים. האם זה נכון?
חנן, נופל לרגליך. האופן בו אתה בוחר לעשות למען החברה, ובמקצעיות של ממש, מרשים מאד, מה גם שזה לא עוד "מיזם" כזה או אחר "לעשות מכה", אלא פשוט למען החברה שיהיה טוב יותר. כל הכבוד. אין מילים!
אני לא מהמתנגדים אוטומטית לחיסונים, וגם בעיניי תיאוריות הקונספירציה שמדביקים לכל נושא החיסונים נראות קצת פראנואידיות והזויות אפילו לטעמי.
אבל ספציפית לנושא פאניקת הפוליו, יש יותר מדי סימני שאלה שלא התייחסת אליהם בכלל בפוסט הזה, ובעיקר כל הסתירות בהודעות של משרד הבריאות. ערן הילדסהיים סיכם את כל השאלות בפוסט הזה – http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2013/08/8.html , אשמח לשמוע את התייחסותך.
לי אישית אין ילדים, אז ההתלבטות היא רק ברמה התיאורטית, אבל לו היו לי ילדים – עד שלא הייתי מקבל מענה לכל השאלות שהילדסהיים העלה ב"כלכלה האמיתית" לא הייתי מחסן אותם.
כל הכבוד!
הבעיה כרגיל היא חוסר של מידע, ידיים קפוצות בכל הנוגע לשיתוף ידע מצד משרדי הממשלה.
השקיעו בסלוגן, לוגו וכו', אבל דבר אחד לא השקיעו, מידע מסודר ומפורט.
אני לא מצפה שבדף המידע הראשי יהיה מידע מפורט כמו קבצי מחקרים וניסויים שנעשו על הנגיף / חיסון, אבל שו"ת בנוסח "ש: האם החיסון בטוח?, ת: כן, מאד בטוח" זה לא מרגיע, בכלל.
אני כן מצפה שמי שירצה יוכל בלחיצה נוספת לגשת לקבצי מאמרים הקשורים לכל הנושא ולהעשיר את הידע / להירגע ולדעת שההחלטה התקבלה לאחר שקלול כל הנתונים.
הנגיף "אנחנו נחליט והציבור יקבל את זה" מדבק מאד ומשרדי הממשלה חייבים לקבל חיסון נגד זה.
את כל המערבולות סביב החיסון יכלו למנוע בשלב הראשון עם שיתוף מידע חכם יותר, באו בדרישות למידע ממשרד הבריאות ובמקום להתייחס הם השאירו למתנגדים את כל הבמה ולעוד כמה רופאים שעם כל הכבוד, הם לא מטעם הגוף ממנו אנחנו מצפים לתשובות.
חנן שלום,
שאלה – מה לגבי מבוגרים?
האם הנגיך פוסח עליהם? האם הם אינם יכולים לחלות בשיתוק? במחלה הקלה? ומה לגבי נשאותם?
תודה,
שילה
עוד שאלה –
אם כולם מתחסנים בנגיף מומת – אז אין סיכוי של שיתוק ילדים. מדוע כה חשוב לחשסן דווקא במוחלש?
כל הכבוד על הסקירה מאירת העיניים.
אני נדהם כל פעם לשמוע את האנשים בסביבתי, שילדיהם קיבלו בעבר את החיסון המומת ובטוחים שמתן החיסון המוחלש כעת יעמיד אותם בסכנה אמיתית ומוחשית. אחת מהן היא אשתי לדאבוני..
האשמה לדעתי במשרד הבריאות שנמנע מלהסביר במפורש את המניע האלטרואיסטי למעשה, של חיסון ילדינו
עוד הערה –
לגבי הקישור לאתר של כלכלה עולמית
אני חושב שראוי להתמקד בנושא השקיפות והניסוי שצריך להציג לציבור כמו שהדגיש הפרופ' מהתוכנית של גבי גזית.
ובשאלה – לטובת מי החיסון המוחלש ועצירת המגפה? לטובת מי שלא חוסן במומת?
כל שאר הטיעונים הם או בגדר השמצות או בגדר אמת שקשה מאוד מאוד להוכיחה על גבי הרשת או בכלל…
במילדים אחרות – ראוי להיות מאוד ספציפיים.
1. מציע לאלה ששואלים שאלות לעשות זאת בפורום פייסבוק "הורים מדברים על חיסון הפוליו." באמת שכאן זה לא המקום.
https://www.facebook.com/groups/154989868031889
2. כל הפיקפוקים על הצ'ופצ'יק של המחקר הם צבועים בעיני וסתם נסיונות להסחת דעת רטורית. מישהו פעם בדק איזה שהוא מחקר קליני של איזו שהיא תרופה אחרת? או על איזה שהוא מזון?
'תכנים' צ"ל 'תכנית'
אפרופו טפילים, עושה רושם מכל הדיונים שראיתי שחלק גדול מהדיון בגנות החיסונים נעשה על ידי חברי כת הסיינטולוגיה.עכשיו אם אנשים מעדיפים להאמין בחוצנים זה בסדר, אבל אולי תציבו את אותה המראה של בדיקה בציציות מחקרים גם לגבי החוצנים.
"אין תכנית חיסונים מושלמת. תכנית חיסונים נקבעת על פי שיקולים סטטיסטיים במטרה שכמה שפחות אנשים ייפגעו והפגיעה שלהם תהיה כמה שפחות קטנה."
צ"ל:
"אין תכנית חיסונים מושלמת. תכנית חיסונים נקבעת על פי שיקולים סטטיסטיים במטרה שכמה שפחות אנשים ייפגעו והפגיעה שלהם תהיה כמה שיותר קטנה."
שאלה: בהנחה שרוב הילדים יקבלו את החיסון בימים הקרובים. האם זה אומר שילד שלא קיבל את החיסון בנגיף מוחלש יחשף אליו בכל מקרה בגן בשבובועות הקרובים ובכך גם יחשוף תינוק בבית שעדיין לא קיבל את החיסון בנגיף מומת ?
שלום חנן
ישנו אספקט נוסף בהתרחשות הזו, של חיסון הפוליו, שמטריד אותי מאוד. אני לא יודע אם מישהו נתן את דעתו על כך שבמהלך כל התפתחות הארועים שהובילו לחיסון, מתגלה משבר אמון בוטה וחזק בין מה שנקרא "מעמד הביניים" לבין גורם מוסדי-ממשלתי. אני עוקב אחרי תגובות הרופאים והתומכים בחיסון ולומד מהם, בין השאר, כי הם סבורים שמתנגדי החיסון מגיעים מגרעין קשה של סיינטולוגים / חובבי קונספירציות למניהם. מה שאני רואה סביבי הוא את "מעמד הביניים" המפורסם, שבו אני וחברי נכללים, שמביע אי אמון עמוק בהודעות משרד הבריאות. ויש בזה משהו מטריד מאוד בעיני, בעיקר בגלל שמדובר על עניינים של בריאות וחיי אדם.
מעבר ללנסות להטיל את התופעה הזו על כתות כמו הסיינטולוגיה, הייתי מציע לבדוק מדוע התפתחה כזו תחושת מיאוס בקרב ציבור שלם מכל מה שמריח כמו הודעה ממסדית או ממשלתית.
חברת תרופות שילמה ללוביסט שיזרע נגיף בביוב לפני שבודקים שם בדיקה שגרתית, ויקדם מהלך גורף של משרד הבריאות. זה כל הסיפור. ועל מנת שהחברה תוצף במילארדי ש"ח מסכנים את חיינו וחיי ילדינו. ציני, מושחת, אמיתי.
אהרון, קל לפסול את תאוריות הקונספירציה (למרות שחלקן נכונות – מתן חיסונים *באמת* שימש לאיסוף מודיעין לחיסול בן-לאדן). מצד שני קשה לזהות את הדיסאינפורמציה המופצת *ללא* תאוריית הקונספירציה הנילווית.
תביא בחשבון שחלק גדול ממה שנראה כמו "עובדות" הוא למעשה שקר, לדוגמה הסיפורים המופצים על מקור המחלה בשנת 1988 בישראל (האמת: החולים נפגעו מנגיף הפרא, שזוהה לפי בדיקה גנטית. חלקם לא חוסן בעבר כלל וחלקם חוסן בעבר בחיסון המוחלש ללא החיסון המומת).
התקשורת הרגילה אותנו לחשוד בכל גורם ממשלתי, אבל אנחנו רק בני אדם ולכן נוטים לתת אמון בבני אדם אחרים. לכן אנחנו "מרגישים" שמשרד הבריאות משקר ומסתיר מידע, אבל מקבלים כל דבר שמישהו כותב באינטרנט.
ולסיום, צירוף מקרים אירוני: לראש אירגון "חסון" המתנגד לחיסונים קוראים גם כן חנן כהן.
שלום, שאלה: אני גרה בבלגיה ילדי בני 5ו 7 היו בארץ בחודש יולי האחרון האם עליי לחסנם???
Pingback: חיסוני פוליו: כל השאלות והתשובות | משפחה | סלונה