גלי רכבי שאל אותי: למה ספרני/יות יעץ אומריםות לא להסתמך רק על גוגל סקולר? האם יש ביסוס אמפירי לטענה ש"זה רק טיפה בים"?
תודה על השאלה גלי ועל ההזדמנות להשיב. כדי שהתשובה שלי תהיה אמפירית, כפי שביקשת, החלטתי לבדוק מושג אחד. מצאתי את הדף של גלי באוניברסיטת הארוורד ושם ראיתי שהוא חוקר יחסי עבודה ב Gig Economy ולכן החלטתי להתמקד בנושא הזה.
באתר "כלכלה שיתופית בעברית" מצאתי את ההגדרה הבאה:
כלכלת חלטורה (Gig Economy): מערכות שמפרקות את התפקידים שמבצעים עובדים בחברות ל"חלטורות" שמבוצעות על ידי עובדים עצמאיים שמקבלים תמורה עבור זמן מוגדר. הדוגמה המובהקת היא Uber שבה נהגים לא מקצועיים מסיעים אנשים.
חיפוש “gig economy” ב Google Scholar החזיר כ- 2,410 תוצאות.
גוגל ממיין את תוצאות החיפוש לפי רלוונטיות ומציג את מספר הציטוטים לכל מאמר. ככל שיש יותר ציטוטים, המאמר מוצג גבוה יותר בתוצאות.
השלב הבא הוא לחפש בדעת"א – החיפוש המאוחד של ספריות אוניברסיטת תל אביב. במונחי ספרנות קוראים לשירות Discovery Service – ובעברית "כלי גילוי". הכלי סורק את כל משאבי המידע הנגישים למשתמשי מוסד מסויים ומאפשר חיפוש רוחבי בכולם בלי צורך לדעת מה נמצא איפה.
החיפוש בדעת"א החזיר 4,953 תוצאות מתוכם 237 מאמרים אקדמיים בשיפוט עמיתים.
עד כה עסקתי כמעט רק במספרים.
הסרגל בצד נותן לנו אפשרויות לצמצם את התוצאות על פי משתנים שונים אבל החשוב בהם הוא הנושא. נושאי החומרים בתוצאות החיפוש מגיעים מהמקורות השונים ומאפשרים לנו למקד את החיפוש.
אפשר גם לראות מאיפה הגיעו החומרים ולהתמקד בהם או להסיר מהחיפוש מקורות מסויימים.
צמצמתי את החיפוש למאמרים בכתבי עת אקדמיים בשיפוט עמיתים ופתחתי את רשימת כתבי העת.
מהרשימה אני רואה שכתב העת People Management עוסק בנושא יותר מכתבי עת אחרים. גם זו אינדיקציה שעוזרת להבין מי ומה בתחום.
אני מקווה שאתם וגלי הבנתם את הייתרון בשימוש במאגרי מידע לצורך מחקר רציני המכסה נושא ממגוון מקורות. מי שצריכים לכתוב משהו זריז, במסגרת הקונצנזוס, יכולים למצוא את המאמרים הפופולאריים ביותר באמצעות גוגל סקולר. כל הספריות האקדמיות בישראל מציעות את השירות ואין סיבה לא להשתמש בו.
אפשרות נוספת במאגרי המידע היא מחקר של מגמות. המקרה של gig economy לא כל כך מעניין כי זהו נושא חדש וברור שתהיה עליה בעיסוק בו.
בפוסט קודם שלי על הצטננות מזגנים הראיתי מגמות של פרסום מאמרים בנושא "נזלת" ו-"נזלת ללא מקור אלרגי". בגרף התחתון המספר המקסימלי הוא 21 לעומת 587 בגרף העליון. ניתוח מגמות עיסוק בנושא מסויים והשוואת מגמות הם כלים חשובים למחקר המתאר התפתחויות בחקר תחום דעת.
ואם נחזור לגלי ולנושא המחקר שלו, בעזרת המאגר Lexis-Nexis Academic מצאתי את המאמר
63% of gig economy workers believe government should regulate to enable access to benefits
נראה רלוונטי, הלא כן?
ד"ר נדב פרץ הגיב לפוסט בטוויטר ואני מעתיק לכאן את תגובתו:
יש בפוסט הזה משהו שקצת מפספס את תהליך ההיכרות עם תחום חדש. אני מחפש מאמרים לא כדי למצוא ה-כ-ו-ל (ממילא אי אפשר לקרוא הכול). אני מחפש במנוע חיפוש (סקולר או אחר) את הדברים המרכזיים בתחום, ואז משם אני מתפרס למאמרים מצטטים\מצוטטים\מוזכרים וכו'. ההערה שלך יכולה להיות רלוונטית כשמחפשים נושא אזוטרי יחסית, שיש עליו מעט מאוד מאמרים – ואז אני ארצה להשיג עוד נוספים חוץ מהארבעה שיש בסקולר.
השבתי לו שהפוסט עונה על השאלה "למה ספרני/יות יעץ אומריםות שגוגל סקולר הוא רק טיפה בים" ולא "מתי עדיף להשתמש באיזה כלי חיפוש".
זהו פוסט מספר 6 במסגרת חודש הכתיבה הבינלאומי. אני מאתגר את עצמי לפרסם פוסט אחד ביום במשך החודש הקרוב. יהיה מעניין, או שלא. לכל הפוסטים.
תודה רבה, מאוד תורם