השאלה הראשונה והחשובה היא: "למי אתם רוצים להאמין?"
אם אתם רוצים להאמין לי, בכתיבתי אשמח לעזור לכם לגבש את דעתכם והרגשתכם לגבי הנושא הכאוב הזה. אולי גם תוכלו להיעזר במה שאני כותב כדי לשוחח על כך עם אחרים.
אם אתם מתלבטים האם להאמין לי, קודם כל קראו מי אני כדי לגבש עמדה.
אם אתם לא רוצים להאמין לי, דברי יעוררו בכם התנגדות ואולי כעס. אין לי כוונה לשכנע אתכם ואני לא אשקיע מאמץ בכיוון. אם תנסו להיות אלימים כלפי, יש לי דרכים להתמודד.
אחת הטענות של מקדמי תיאוריית הקונספירציה של חטיפת ילדי תימן היא שיש עדויות של אנשים שחטפו אותם או את בני משפחתם.
בפוסט הקודם (מה דורשים?) הצגתי מסמך שבו הארגונים תובעים מהממשלה "לבטל את מסקנות וועדות החקירה והבירור השונות אשר עסקו בפרשה." משמעותה של דרישת הביטול היא ביטול העדויות הכתובות – הרשמיות והלא רשמיות. ומדוע לבטל? כי העדויות "שלנו" טובות יותר מהעדויות הכתובות.
כאשר מדברים עם תומכי תיאוריית הקונספירציה, השיחה הופכת מעגלית בגלל טענה על איכות העדויות. איך אתה יכול להגיד שעדויות של אנשים חיים וכואבים פחות חזקות מניירות שאותם אפשר להעלים או לזייף?
קחו לדוגמה את יהודה קנטור. עדותו נמחקה ממאגר העדויות של עמותת עמר"ם ואפשר למצוא אותה רק בארכיון האינטרנט. קנטור נולד לעולה מתימן, מחוץ לנישואין. סבתו שיתפה פעולה עם אמו והניחה את התינוק הרך בשירותים של מחנה העולים בעין-שמר. שתיהן התגלו ונעצרו. האם ויתרה על הילד והוא אומץ על ידי זוג הורים, עולים מפולין. הילד ידע שהוא מאומץ אבל נסיבות האימוץ היו עבורו מסתורין. המסתורין ועובדת היותו ילד למשפחה תימנית היו מספיקים כדי להציג את סיפורו במאגר עדויות של חטיפת ילדי תימן באתר של עמותת עמר"ם. טוב שהתעשתו והסירו מהאתר את העדות.
נושא חטיפת ילדי תימן נמצא איפה שהוא בין התחום המשפטי לתחום ההיסטורי. חיפשתי ומצאתי מקור על עקרונות הליבה לקביעת אמינות של מקורות היסטוריים. העברתי את המקור למרצה להיסטוריה והוא כתב לי שבגדול הדף הזה בוויקיפדיה הגון והגיוני.
עקרונות הליבה לקביעת אמינות של מקורות היסטוריים
– מקורות אנושיים יכולים להיות שרידים פיזיים כגון טביעות אצבעות או עדויות אנושיות (נרטיבים) כגון תצהיר או מכתב. שרידים פיזיים יותר אמינים מעדויות אנושיות.
– כל מקור עשוי להיות מזוייף או מושחת. אינדיקציות חזקות על מקוריותו של מקור מגדילות את אמינותו.
– ככל שהמקור קרוב (מבחינת הזמן) לאירוע שמטרתו לתאר, כך אפשר לבטוח יותר בכך שהוא נותן תיאור היסטורי מדוייק של מה שבאמת קרה.
– עדות ראייה יותר אמינה מעדות מכלי שני, אשר יותר אמינה מעדות שמיעה לאחר מעשה וכן הלאה.
– אם מספר מקורות מכילים את אותו המסר, אמינות המסר מתחזקת.
– אם אפשר להוכיח שלעד או למקור אין אינטרס ישיר להטייה, אמינות המסר גדלה.
– מגמתיות של מקור מידע גורמת לו להטייה מסוימת. יש להפחית במגמתיות או להציג הטיות מאזנות.
בחלק הבא – מהי תיאוריית קונספירציה?