אתם נוסעים לעבודה בתחילת היום ועוד לא ממש התעוררתם ומישהו מדבר בטלפון בקול רם וזה ממש מעצבן אתכם. או שאתם נוסעים הביתה בסוף היום העבודה, עייפים ומתים כבר להגיע ומישהי מדברת בטלפון בקול רם.
את השיטה הבאה ניסיתי כמה פעמים והיא הצליחה לי. לפעמים לא ניסיתי כי הנחתי מראש שיש סיכוי שלא יצליח.
השיטה מאד פשוטה – ניגשים למשוחח ואומרים לו משהו שקשור לשיחה. "גם אני חושב שיותר יפה לה בלונד" או "באמת הבוס שלך ממש לא בסדר" או "תחזרי שוב על שם היחידה? לא הספקתי לרשום".
אנשים מבינים את ההומור בצורת הפנייה הזאת, מבינים שלא את כולם מעניינים העניינים הפרטיים שלהם, אומרים סליחה ומתחילים לדבר בשקט.
נסו ותהנו.
זהו פוסט מספר 11 במסגרת חודש הכתיבה הבינלאומי. אני מאתגר את עצמי לפרסם פוסט אחד ביום במשך החודש הקרוב. יהיה מעניין, או שלא. לכל הפוסטים.
גישה מעניינת.
תוהה איך זה יתקבל אם זה יבוא מצד מישהו שאין לו את ה"פריבילגיות" שלך – גבר, יהודי, מבוגר-מספיק. אולי הדברנים יחשבו שהמעירים הם החוצפנים?
לי שיחות לא מפריעות, אבל אני שונאת את אלה שיושבים במדרגות למרות שיש מקום בקרון…..