תולדות חזרתו של האתר "בלוגים.אינפו – כתיבה עצמאית מעניינת בעברית"

אי אז ב 2006 הקמתי את צובר הבלוגים הראשון בעברית.

ואז סגרתי.

ואז הגיע פייסבוק והתייתרה השאלה "איך יידעו על הבלוג/פוסט שלי".

ואז פייסבוק התחיל להיות רע מדי ואנשים התחילו לצאת ממנו כי כמה אפשר.

באוקטובר 2018 צייצתי

אתמול דיברנו על החיים בלי פייסבוק והבן שלי שאל אותי אם נראה לי שהגיע שוב זמנם של הבלוגים ואני תוהה האם להחזיר את האגרגטור "כתיבה עצמאית מעניינת בעברית".

הפיברוטים שלכם עודדו אותי ואני לא יודע מה לחשוב על זה.

פזיז אני. נרכש דומיין. נמצאה תשתית. התקנה. "בחר שפה" – עברית! פחחחח. המלים בעברית אבל הממשק משמאל לימין. עכשיו צריך לערטל את הממשק. אוף!

ואז התחיל הסבל האמיתי.

אני לא מתכנת. אני יודע לקחת תוכנה קיימת ולהתאים אותה לצרכים שלי.

המאמא לושן (שפת האם) שלי היא PHP אז חיפשתי מערכת והתקנתי אותה באתר ועבדתי קשה כדי להתאים אותה לעברית ולאיך שאני חושב שהאתר צריך להראות. והיא לא היתה מוצלחת.

אז ניסיתי עוד אחת. וגם היא לא היתה מוצלחת.

אז ניסיתי שלישית. וגם היא לא היתה מוצלחת.

אני חושב שמיציתי את כל מערכות ה PHP הקיימות.

פאקינג שנה אחרי שהתחלתי את הפרויקט עדיין לא היה לי אתר שעובד כמו שצריך. עמדה בפני שאלה – האם לזנוח את הרעיון או ללמוד שפה תכנות שאני לא מכיר.

הלכתי על האפשרות השניה. זה דרש שאני אלמד להקים שרתים בענן, כי גם את זה עדיין לא ידעתי.

אז למדתי.

מצאתי את מערכת River שנכתבה ב Node.js על ידי Dave Winer – מראשוני הבלוגרים והפודקסטרים שגם המציא את ה RSS, הטכנולוגיה שמאפשרת לבלוגים להודיע לעולם על עדכונים.

וגם המערכת הזו לא עבדה כמו שצריך.

ושוב ייאוש.

ואז הצעתי למקסים גולמן (לינק ל LinkedIn שלו), מתכנת צנוע ומאוד מוכשר שעבד איתי בחברה הקודמת, לעזור לי.

והוא הסכים.

והעניינים הלכו בעצלתיים כי החיים, אתם יודעים.

ואז הגיעה הקורונה וחל"ת ולמקסים היה זמן והוא רצה לראות תוצאות ולהראות לעולם.

מקסים עבד קשה כדי לסדר את הבעיות בתשתית. לדוגמה, התוכן שנאסף מהפידים נשמר בקבצי JSON וזה היה בעייתי אז מקסים שומר את הכל ב Sqlite3.

ואם כבר מקסים עושה משהו מהתחלה, אז שהפרונט יהיה כתוב כמו שכותבים היום. אז מקסים כתב אותו מחדש ב React.

והכל פתוח. הנה ה Backend והנה ה Frontent.

ועכשיו יש אתר שעובד כמו שצריך, עם מעט בעיות ועוד תוכניות לפיצ'רים חדשים שלא חשבתי עליהם.

בדרך גם עזרו לי הבן שלי אור לב-כהן שעיצב את הלוגו ואורן שלו שתיכנת את הבוט שמביא את הפוסטים לערוץ blogim.info בטוויטר.

הנה הוא – blogim.info

עכשיו אני יכול באמת ובלב שלם להתחיל לפרסם ולקדם את האתר כי אני יודע שהוא עובד ויש לי "גב" לטפל בבעיות.

ועכשיו תתחיל חגיגת הבלוגים.