כרמל כתבה על דרך הניהול שלי את מעגל השיחה. חנן כהן לעומת זאת שעשע אותי מאד, כי הוא הגה את רעיון האל-כנס ויש לו מוניטין של בועט במנגנוני כוח ודווקא הוא השתמש חופשי בכוח המנחה ואף מנע מאיתנו את הקרמשניט הטרי עד להפסקה מחשש שלא נהיה מרוכזים בדיון שלו. ועל זה נאמר כבר, שאתה יכול… Read More »
אני הנחיתי את השיחה הראשונה בכנס הבלוגרים והשאלה ששאלתי היתה "מה הם החסמים לכתיבה עיתונאית בבלוגים בישראל?" בזמן ההנחיה רשמתי לי ציטוטים קטנים של הדוברים והרי הם לפניכם. אני מקווה שלא עיוותתי את הדברים. אורי קציר – חסם הפנאי. להיות אקטיביסט זו משרה שניה ולא כולם יכולים לעשות את זה. סולה – הבלוגים מתחלקים לכאלה… Read More »
השיחה האחרונה ב כנס הבלוגרים במלון בינהרים. יואב וברכה, בעלי המלון, קשובים ועייפים. יום שלם הם פינקו אותנו. עמלו וטרחו כדי שיהיה לנו נחמד ונעים וטעים. דברים פשוטים. עוגת קרמשניט שאמא של יואב אפתה והובאה למקום טריה על ידי אביו המשופם של יואב, מהמושב השכן. תפוחי אדמה שנאפו בגחלים בתוך נייר כסף והוגשו חמים לשולחן… Read More »
הנה סכמה יפה המראה מה רוחב הפס הגיאוגראפי הנדרש להובלת 15 אלף איש בשעה.
דרך הבלוג isRealli גיליתי שיש גם Craigslist ל תל אביב, חיפה וירושלים. ובעצם, אין סיבה שלא.
לקראת המפגש מחר אני לא מפסיק לחשוב על שאלה פוריה לשאול במעגל השיח שאותו אנחה וכותרתו "בלוגים ככלי להבעת דעה או לדיווח". אני חושב שהשאלה שאני אשאל היא "מה הם החסמים לכתיבה עיתונאית בבלוגים בישראל?"
זאת היתה שנה מאד ארוכה ועמוסה.
למי שתהו – הגיקים אורן הוברמן, אילנה תמיר, רוני שני, רן יניב הרטשטיין כתבו "איך שזה נראה בינתיים – אנחנו שם." חלקם (או כולם?) כותבים בנענע (ובמקומות אחרים?). להתראות.
כתבת: "אני לא משוכנעת שכל הבלוגרים רואים את עצמם כעיתונאים, או שהיו רוצים להיות כאלו." אני יודע שמיעוט מהבלוגרים רואים את עצמם כעיתונאים, אבל הייתי רוצה שיהיו יותר. כרגע יש פחות מדי עיתונאים שעושים את הפעולה הפשוטה של לעמוד בפינת הרחוב ולדווח על מה שהם רואים. בגלל זה אף אחד לא מדווח על מודעות דרושים… Read More »
ארבעה אנשים שכמעט לא נפגשים פנים אל פנים וכמעט לא ארגנו משהו ביחד מנסים לגרום לכך שלא מעט אנשים יגיעו למקום מסויים בזמן מסויים (כאן הפרטים), שיהיה להם נחמד ומעניין ולא מאיים. וטוב שאחת מהם היא אשה (כרמל) שפתאום כותבת : "ויש לי שאלה אחרת חשובה מאד מאד מאד: לא זוכרת שראיתי בתוכנית ארוחת צהרים.… Read More »