… והרי החדשות. בתום ישיבת הממשלה הערב כינס ראש הממשלה, מר יצחק רבין, מסיבת עיתונאים מיוחדת ובה מסר את הדברים הבאים : "היום הגיעו לידינו דיווחים חדשים מארה"ב ובהם נמסר על התפתחויות חדשות ומדאיגות בנוגע לפיתוח נשק גרעיני על ידי עיראק. ישראל רואה בחומרה רבה את קיומו של נשק כזה בידי מדינה עוינת. אי לכך, הוחלט היום בישיבת הממשלה להצהיר כי בידי מדינת ישראל ישנו נשק גרעיני אשר נועד להרתיע מפני כל הפניית נשק להשמדה המונית כלפיה". בתגובה לדברים אלה אמר לכתבנו מר בנימין נתניהו : "אין שום חדש במידע האמריקאי. החדש הוא מערכת הבחירות המתקרבת והצורך של מפלגת העבודה לצבור נקודות זכות מלאכותיות אצל הציבור. זהו נסיון ציני להעלות את המוראל הנמוך של העם על ידי תרגיל המסכן את בטחון המדינה". כתבנו מוסר כי אישים שנים לכל רוחב הקשת הפוליטית הביעו תדהמה מהודעת ראש הממשלה והעריכו כי זוהי יריית הפתיחה של מערכת הבחירות המתקרבת. עוד הובעה הערכה כי הנושא המרכזי של מערכת הבחירות יהי "מי ילחץ על הכפתור". ועתה לנושאי חוץ שונים…
באוגוסט 1993 הצגתי את תערוכת הסיום של לימודי בקמרה אובסקורה שכותרתה היה "מי ילחץ על הכפתור". התערוכה הוצגה באולם הכניסה של הסינמטק בתל אביב. מטרת התערוכה היתה לדבר על מדיניות הגרעין של מדינת ישראל מבלי להזכיר את מרדכי וענונו ומבלי ליצור עוינות לעצם דיבור ציבורי על הנושא. הטקסט שלמעלה הוא הפתיח לתערוכה ויוצר ההקשר שלה. התערוכה כללה כרזות בחירות של חמש מפלגות – העבודה, הליכוד, מרצ, ש"ס וצומת. בערב הפתיחה התקיים סימפוזיון בנושא "ישראל והשאלה הגרעינית" ובאותו שבוע הוקרנו בסינמטק סרטים הקשורים בפצצה והשלכותיה – הירושימה אהובתי, כשהרוח נושבת ו-גן היחף .
היום אמר הלוחץ על הכפתור, אהוד אולמרט, את הדברים הבאים "האם אפשר לטעון שמדובר באותו מישור, כאשר הם [איראן] שואפים להשיג נשק גרעיני כמו אמריקה, צרפת, ישראל, רוסיה?" והזכיר לי את התערוכה שלי מלפני יותר מעשר שנים.
אולי הגיע הזמן שבבחירות הבאות תישאל השאלה "מי ילחץ על הכפתור"?