איך לבלוג?

By | 15 במרץ 2007

דבורית הולווטית (ולווט השרגלית?) כתבה יפה (ראה דוגמת ביבי):

אז מה כן? מה הכי חשוב בכתיבת בלוג? ראשית ואחרית, התשוקה לכתוב. בלעדיה לא יעזור ידע בעשרות תוכנות כתיבה או עריכת תמונות. אם אין לך את הדחף להגיד משהו על בסיס קבוע, מוטב לא להתחיל כלל. חוץ מתשוקה רצוי לדעת לחבר שתיים-שלוש מילים אחת לשנייה, ואחר כך את המילים לפסקאות. וחייבים לזכור שהבלוג הזה שייך לך, מטוב ועד רע – מהמחמאות ועד האחריות המשפטית על כל מילה שנכתבת ועל כל תצלום שמופיע. ואחרי כל זה צריך להתמיד, בדיוק כמו עם מכון כושר ועם דיאטה. אחרת זה לא עובד.

בא לי בדיוק בזמן. מחר אני אלמד שיעור בנושא “אקטיביזם אישי ברשת” במכללה החברתית כלכלית ואביא להם את תדפיס המאמרון.

18 thoughts on “איך לבלוג?

  1. יהונתן

    אני חושב שאתה גם צריך להסביר איך אפשר להגיב, והאם התגובות (כמו הטרעאקבקים) מופיעות בעמוד הראשי?

    0
  2. hanan Post author

    יהונתן,

    אני חושב שקוראי וובסטר אינטליגנטים לפחות כמוך כמו שאתה הצלחת להגיב, גם הם.

    וכמו שכתבתי בפוסט עצמו, מעכשיו הטרעקבעקים יופיעו רק במצב תגובות ולא כחלק מגוף הבלוג.

    אבל נכון הוא שאני צריך לשנות את שם הקישור ל”תגובות” כדי שאנשים יבינו שאפשר גם לקרוא תגובות ולא רק להגיב. יבוצע מיד.

    0
  3. יהונתן

    כן,
    אבל העניין שבסוף כל פוסט אין את הקופסא לתגובות, אלא רק בארכיון היומי ורק כאשר הוא מתבקש עם “?comments” לא נורא.
    אני אתרגל, אני מחבב את הפורמט היחודי שלך.

    0
  4. אדוה

    אני שמחה שהוספת את האפשרות הזו, כי מה יעשה זה שאין לו בלוג ורוצה לומר לך תודה על ההמלצה החביבה מלפני יומיים?
    שלחתי לאמא את הלינק לפוסט שלך, והיא הנהנה נמרצות ואמרה לי שהם עובדים עכשיו על זה בדיוק.

    תודה בכל אופן!

    0
  5. דרומי

    אני לא בטוח שזו מטרה ראויה, דיון לגופו של בלוג ולא לגופו של פוסט.
    אבל זה בדיוק מסוג הדברים שצריך לראות איך הם מתגלגלים כדי להעריך אותם. טוב שיש מישהו שמוכן לתרום את גופו (של הבלוג) למדע.

    ושתי הערות טכניות –
    א. האם זה אפשרי שהתגובות יופיעו בסוף כל פוסט? אני מגיע, כמעט תמיד, מקורא הרסס לפוסט ספציפי, ואם התגובות לא יהיו פתוחות – לא אראה אותן.

    ב. כדאי מאוד להתקין את תוסף התגובות המשורשרות, כדי שאפשר יהיה בכל זאת לנהל דיון קוהרנטי בנושא אחד.

    0
  6. חנן כהן Post author

    לאדווה – בשמחה.

    לדרומי,

    א. התגובות הן למעשה עבור הפוסט הראשון של היום, ולכן אין אפשרות להציג תגובות לפוסט ספציפי.

    ב. הבלוג שלי הוא לא פורום.

    0
  7. דרומי

    א. אם אתה מעוניין, נראה לי שאפשר לתת לזה פתרון טכני (קרי – פלאגין). גם לעניין הטרבקים.

    ב. מצד שני, אני בטוח שאתה רוצה שיתקיימו בו דיונים ענייניים על דברים שאתה אומר – ואת זה יהיה קשה לעשות כשהתגובות הן לשלושה פוסטים במקביל. תגובות משורשרות נותנות לך מצד אחד תגובות ליום ולא לפוסט, ומצד שני אפשרות לדיון קצת יותר ממוקד.

    ג. את אותה המטרה אתה יכול, אולי, להשיג עם פלאגין של תגובות לבלוג כמו זה

    0
  8. ערן בילינסקי

    מה שדרומי אמר, בערך. הנה הרטינה הסטנדרטית שכבר נאמרה בצורה זו או אחרת בעבר:

    יש לך רשומות שמזמינות רשומה בפני עצמה וטרקבק (וטריקבקתי אליך כבר מספר פעמים), יש לך רשומות שמזמינות שיח (ועל אחת כזו שלחתי לך דואל, על השופרסל, ולא פרסמת), ויש לך אחרות שאינן בסיס לדיון אלא התרשמויות כלליות. למה שלא תחליט מראש מה אתה רוצה לעשות עם רשומה, ותנהג בהתאם? כלומר:

    אם אתה רוצה טרקבקים, נעל אותה לתגובות ואפשר טרקבקים.

    אם אתה רוצה דיון, פתח לתגובות

    אם אתה רוצה רק לומר משהו, בלי דיון, סגור לתגובות ואל תאפשר טרקבקים.

    וכל זה לכל רשומה ספציפית. מבנה עדיין יעצב פעולה, אבל לא ישגע לחלוטין את הסביבה, שרוצה להגיב למה שאתה אומר אבל לפעמים מרימה ידיים כי אתה חורג מהמוסכמות החברתיות מצד אחד, אבל לא עקבי מצד שני. דהיינו, לפעמים אתה רושם דברים שמצדיקים רשומה, אבל לפעמים דברים שמצדיקים רק תגובה, ולפעמים סתם הבחנות על החיים. ומה שיוצא מזה זה שאתה לפעמים מזמין שיחה אבל לא נותן את המדיום המתאים, ואותי, בתור קורא ומגיב אצלך, זה מתסכל.

    0
  9. מאזינה ברקע

    אני מסכימה עם ערן. אני לא מבטלת את התפישה של תגובות ליום ולא לפוסט, אבל אני חושבת שלא צריך לבעוט בכל המוסכמות בדרך, רק בחלקן.
    בהקשר הזה, הייתי ממקמת את הלינק “תגובות” גם בתחתית הפוסט, המקופ שבו אנשים רגילים לחפש את האפשרות להגיב על מה שקראו.

    0
  10. צפריר

    בקשר לתוסף שדרומי ציין – תרגמתי והתאמתי אותו לעברית, והוא נמצא ממש כאן.

    ויש מקק – אני רואה את התגובה של מאזינה ברקע שממתינה לאישור.

    0
  11. שרון

    קודם כל מזלטוב. הבלוג שלך הוא אולי לא פורום, אבל היה קצת מתיש להתייחס למה שנכתב בו בפורמט הקודם. כך או כך, מעניין בעיניי האופן בו הדברים עובדים כאן. גם קודם וגם עכשיו.

    מה שכן, אני חייבת להסכים עם מאזינה ברקע. אנא מקם את הלינק לתגובות בתחתית של כל יום, כדי שאם חלילה הגענו אל הבלוג המלא (כי אולי הגענו דרך קורא רסס ומכיוון שפספסנו פוסטים אחרים מהיום חשקה נפשנו לקרוא את כולם במכה אחת), לא נצטרך לקפוץ מעלה מטה בחיפוש אחר הלינק. כמעט הגבתי לך על הפוסטים מאתמול בטעות… (או שאולי אני נמנית על קוראי וובסטר הפחות חכמים? גם זו אפשרות שאני מוכנה לקבל)

    0
  12. מאזינה ברקע

    שרון, אני מזכירה לך שממשק משתמש טוב אמור לתמוך גם בקוראי הבלוג הפחות חכמים (אני מצטרפת אליך על הספסל הזה).

    0
  13. Velvet

    אוי, בירכתי לפני שקראתי את הפוסט.
    שמחה שאהבת את המאמרון. שוב תודה.

    0
  14. יוחאי

    אחלה! שינוי לטובה. מענין לראות איך ענין התגובות היומיות יעבוד.
    אני גם מסכים עם ערן. עדיף להגביל תגובות או טרקבקים באופן ספציפי עבור כל פוסט. יותר פשוט…

    0
  15. ailaG

    קצת באיחור, אבל:
    נראה לי שהתגובות השטחיות היו דוקא ובצחוק. גם לי דגדג לכתוב איזה “אני ראשונה” כקונטרה למגמת אילוץ התגובות להיות בעלות תוכן :)

    זה שהקישור במקום פחות הגיוני דוקא עוזר, כי זה מסנן מגיבים שטחיים ואימפולסיביים. זה דורש ממגיב חדש לחשוב שניה וחצי, וזה יותר משהשטחיים חושבים.

    אגב, אני לא בטוחה שבשביל להראות תגובות בחלון אחר אי אפשר גם להציג בחלון ההודעה טרקבקים בלבד. זה נשמע כמו משהו שיש לו עיקוף. כשאתעסק יותר בוורדפרס אבדוק לך את זה.

    0

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *