היום לקחתי את הילדה שלי לעבודה. פעם במחצית מגיע להם יום חופש ללא תירוץ.
בזמן האחרון אני נוסע לעבודה – מבית שמש לתלפיות שבירושלים – דרך המנהרות. למי שלא יודע, דרך המנהרות היא דרך שנפרצה בין בית לחם לדרום ירושלים.
בטור האיטי שפונה שמאלה מחוסאן לכביש בית לחם ירושלים עומדים ילדים פלסטינים בערך בגיל של הבת שלי ומוכרים מציתים.
הבת שלי שואלת "למה הם לא בבית ספר?" ואני אומר לה שהם עניים. היא שואלת "למה המדינה לא דואגת להם?" ואני אומר לה שהם ילדים פלסטינים והם לא בטיפול מדינת ישראל ואז היא אומרת "אבל גם בעיר העתיקה ראיתי כאלה" ואמרתי לה "נכון, המדינה מזניחה חלק מהאזרחים שלה".
בת תשע וחצי והפנימה את מה שטוחנים לה ההורים במוח.
ואז אצל ולווט (ממש אוצר) אני קורא על ארגון קולך עם הפניה למאמר באתר הארץ. לקולך יש אתר. כדאי להפנות גם אליו. ויש גם את עיקר – הקואליציה הבינלאומית לזכויות העגונה ומסורבת הגט לשני הארגונים יעצתי במסגרת עבודתי בשתיל.
ולווט נתנה גם הפניה לבלוג של פוסט אחד בשם סוגרים את מתקן הפירוליזה.
העובדה שקורים לזה "בלוג" לא אומר שצריך לכתוב הרבה. לפעמים בלוג יכול להיות מצויין ל"אני רוצה להגיד לכם משהו אחד".
ואז רווית מבליחה ב"עין לציון" וכותבת ב 600 מי יודע:
רק 600 עובדים עוד לא קיבלו את משכורותיהם.
רק 600.
בגלל זה משביתים מדינה שלמה?
בגלל זה מכניסים את כל המערכת הפוליטית, כלכלית, מנהלית ובכלל, במדינה הזאת לסחרור כזה?כן!
כן!!
כן!!!!
ועכשיו אני ממשיך להכין את הסדנא שבה אני אדריך את התלמידים שלי להתקין פיירפוקס ולקרוא ערוצי RSS. עניין טריוויאלי לרוב קוראי וובסטר 3 אבל עניין גדול לאנשים אחרים.
בעניין הבלוג-של-פוסט-אחד, אני מניחה שיהיו עוד ושזו רק ההתחלה, הרי הוא מנהל מאבק ורוצה את עזרת הציבור.
היכן הסתירה?
מה הבעיה במשלוח מסר אזהרה לגולש שיש סיכוי שמתחזה לחבר כנסת (כי בוא נודה, רוב הח"כים לא באמת פותחים בלוגים…)?
אם נשתמש במונחים שלך – אז יש כאן מערכת פתוחה שנותנת למפעיליה את האפשרות להתערב במידה והיא סותרת את תקנון המערכת/חוקי המדינה.
אביעד, הסתירה היא בטקסט עצמו. אם יש אפשרות של "נשלט בידי גולשים" אז צריכה להיות גם אפשרות של התחזות. ואם מאפשרים התחזות, אז חשיפת ההתחזות צריכה להיות על ידי הגולשים.
Pingback: בין חנן לזורבבלה » I’M JUST THE GARBAGE MAN
חנן, מבלי להעליב – באמת שזו לא כוונתי – אבל אתה טיפוס רדיקלי שפרגמטיזם ממנו והלאה. אין אצלך שום אמצע.
אם זה פתוח אז שיאפשרו התחזות ואם זה סגור אז הגולשים הם סמרטוטים שלא יכולים להשפיע על שום דבר.
אם זה בלוג עצמאי אז הוא יכול לכתוב על כל העולם ואם הוא בלוג שפועל בתוך עיתון אז הוא מוגבל ושום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.
אם זה "תקשורת ממוסדת" אז העיתונאים הם אנשים שעובדים בשביל אינטרסים ואם הם בלוגרים אז הם נפשות חופשיות ועצמאיות.
אין אצלך דרך ביניים, אין אפשרות לראות את העולם בצורה מעט יותר מורכבת משחור ולבן.
זה מקור המשיכה בכתיבה שלך, כמו בכל כתיבה אינפנטילית (ילדותית).
אם אותה בלוגרית נוטשת את ישראבלוג לטובת הארץ, יש מצב שהיא מפתחת את הדיאלקט של אנשי הארץ ותתחיל לכתוב במהופך? :)
Pingback: » לשלוח את הילדים לעבוד או לגנוב? » וובסטר 3 - חנן כהן