בשנת 2000 מישהו שאל אותי אם יש באינטרנט את הטקסט המלא של ההגדה של פסח. לא מצאתי אבל בעקבות שאלה שלי בקבוצת הדיון של בית שמש קיבלתי את הקובץ ופרסמתי אותו באתר.
עדיין היום, חיפוש בגוגל "הגדה של פסח" מביא את הדף באתר שלי בתוצאה הראשונה.
לפני שנה או יותר העברתי את הטקסט לרשות הכלל והוא נמצא עכשיו באתר וויקיטקסט.
הבוקר, לפני תחילת השיעור בקורס "המחשב והאינטרנט בשירות הארגונים" נכנסה לכיתה התלמידה ענבל כהן, דוברת התנועה המסורתית ובידה ביטאון התנועה ובו מוסף מיוחד להגדה עם פעילויות, מאמרים והבטים פמיניסטיים להגדה.
מוזמנים להוריד ולהנות.
בויקיפדיה יש קישורים למספר הגדות להורדה
הקטע עם ה-RSS שלא מופיע תחת הסמליל המתאים הוא באמת מעצבן, והפריע לי זמן רב. זאת עד שעברתי להשתמש בקורא RSS שהוא plugin לשואש (sage), והוא מגלה את הערוצים בעצמו, ונותן לי לבחור מביניהם.
מצד אחד, עניין דפי ההסבר האלה מטריף את דעתי. סביר הרי להניח שמי שלא יודע מה זה RSS לא ילחץ על הלינק מלכתחילה, אז למה זה טוב?
מצד שני, זה נותן חשיפה למגוון ה-RSSים שאותו אתר מספק, אז יש בזה הגיון כלשהו מבחינת נוחות השימוש. בעיקר כי לרוב מדובר בעניין של "זבנג וגמרנו" וסביר להניח אותו משתמש לא יבקר שוב בדף הזה לאחר שיוסיף אצלו את הפידים הרלוונטיים.
בקשר לאייקון ה־RSS, לדעתי ההסבר צריך להיות פשוט. אם יש איקון של הפיד בדפדפן עצמו (שורת הכתובת בדרך־כלל), הוא יוביל ישירות לפיד, ואם הוא מופיע בדף, הוא יוביל לדף הדבר או לפיד עצמו. זו הסיבה העיקרית לכך שכל דפדפן מודרני מאפשר להירשם לפיד מדף התצוגה שלו, כך שברגע שהמשתמש מגיע לדף בו הדפדפן מציע לו להירשם – רק שם הוא יכול בוודאות להירשם לפיד.
זה ראיה ממש צרה לחשוב שאם הסופרמרקט מרוויח יותר אז אתה מפסיד יותר.
כלכלה היא לא משחק סכום אפס!
יכול להיות מצב כמו עם הכרטיס שבו אתה תרוויח הנחה והסופרמרקט ירוויח אותך כלקוח קבוע.
למה לך לא לבצע עסקת win-win שכזאת?
מאיפה הוצאת את הקופאית הזאת, מהביצות? מה רע לך בכרטיס מועדון? הסופר מרוויח כי אתה קונה רק אצלו ואתה מרוויח כי אתה מקבל הנחות. לא לוגיקה צרכנית מסובכת מדי.
לגבי כרטיסי המועדון- אמנם רעיון יפה כל תיאוריית היותר כסף, אבל במקרה הזה עומד משהו הרבה יותר עמוק.
כרטיסי המועדון אמנם נראים כמו כרטיס "בוא ותשתעבד" אבל למעשה מדובר בתרגיל באיסוף מידע שיווקי.
הכרטיס, שבכדי לקבלו, אתה מוסר פרטים אישיים (כולל מצב משפחתי, אזור מגורים וכו') משמש חברות שיווק לביצוע פילוחי שוק אל מול הרגלי צריכה- קטע קטע!
אחלה בלוג חנן!
חבצואל היבוסי,
איש בלי קיר!
אני מסכימה עם שרון לגבי ה-RSS.
בנוסף – עבור מי שיודע מה זה RSS, לא יקרה כלום אם יקליק פעם נוספת. לעומת זאת, גולש שאין לו מושג מה זה RSS, ויקליק על לינק של פיד (דבר מפחיד למדי למשתמשים רבים), סביר שיחשוב שיש תקלה, או שהוא עשה משהו לא בסדר.
אז למה ואיך כן יש לי כרטיס מועדון?
כי בסופו של היום, יש לי שני אינטרסים. אחד, דומה לזה שציינת אתה, שכמה שפחות כסף יעבור מהכיס שלי לכיסם של בעלי הסופר. אבל אינטרס קצת יותר חשוב ממנו הוא שיצא כמה שפחות כסף מהכיס שלי באופן אבסולוטי. בלי קשר הכרחי לאיזה כיס הוא עובר… אז הרעיון הכללי הוא למצוא בכל עת מיהו זה שיתעשר הכי פחות מהעובדה שאני מחזיק כרטיס מועדון ומוציא את כספי אצלו (קריא – היכן יהיה הסל הכי זול), ושם כן לעשות כרטיס מועדון (בתנאי, שזה עוד מוזיל את הסל בסוף החשבון). פשוט בכדי להוציא פחות. העניין הוא שזו בדיקה שגרתית שיש לעשות כל הזמן.
אגב – זה שיש לי כרטיס מועדון מסויים, לא אומר בהכרח שלא יכולים להיות לי גם כרטיסי מועדון מתחרים לו…
אני רק מנסה להבין כאן משהו..
בפסק הדין רשום שהוא עשה בהם שימוש בציבור, זה נכון או שזה שקר גמור?
כי אם זה נכון יש לפחות איזה אמתלה שבשמה באמת אפשר להחרים לו את הציוד.