בבלוגים – הכותבים הם חלק מהסיפור

By | 20 באפריל 2007

דייב וויינר מסביר בצורה הכי מדוייקת את ההבדל בין הקריאה בעיתונות הממוסדת ובין הקריאה בבלוגים:

עיתונאים מקצועיים מתיימרים להוציא את עצמם מהסיפור. בכך הם הופכים את הכתיבה שלהם לבלתי אמינה בעיני הקוראים שיודעים שהכותבים הם תמיד חלק מהסיפור. מי שכותבים בלוגים רואים את עצמם כחלק מהסיפור שאותו הם כותבים ובכך הכתיבה שלהם אמינה בעיני הקוראים.

לקריאת הפוסט המלא – Bringing the press into the story

0

5 thoughts on “בבלוגים – הכותבים הם חלק מהסיפור

  1. Pingback: שווה קריאה

  2. kenny

    זוהי, לעניות דעתי, הכללה שמתעלמת מאופיה המשתנה של העיתונות בעשרות השנים האחרונות.

    כבר בהבחנה של מרשל מקלוהן ש”המדיום הוא המסר” טמונים זרעי הרעיון שמספר הסיפור חשוב לפחות כמו הסיפור, אך זהו רק פן אחד של התהליך.

    העמדת המדווח במרכז הסיפור ניכרת בבירור כבר בדיווחי הרדיו של אדוארד ר. מורו מלונדון המופצצת ומאוחר יותר בכתבות שהוא עשה שטיפלו במקרתי.
    כאשר עלתה קרנם של מגזיני טלווזיה בסגנון “60 דקות” בארצות הברית (וגררה בעקבותיה סגנון דיווח דומה בעולם) היא הפכה את המגיש ואת היחס שלו לסיפור למרכזו של הדיווח, בגלל סיגנון הדייוח האישי לכאורה שלהם. זה חדר גם למהדורות החדשות הרגילות כאשר הבחירה של מגישי החדשות החלה להסתמך על השאלה איך הם “עוברים מסך” ועל יכולתם לערב את הצופים רגשית בסיפור ולא על היכולת המקצועית שלהם (תמצות דרמטי של התהליך הזה אפשר לראות בסרט “משדרים חדשות” מ-1987).
    זה הואץ עוד בלטוויזיה עם עליית החשיבות של מראיינים בסגנון של ברברה וולטרס וביתר שאת אופרה ווינפרי שמשקיעים את עצמם בסיפור של המראויינים שלהם.

    מה שהוא אומר נכון, אולי, לעיתונות הכתובה שבה מטבעה הקשר בין הקורא לעיתונאי פחות ישיר. וגם כאן רק לחלק ממנה. בעלי טורים מעולם לא היו אמורים מנותקים מהסיפור, ומעולם לא העמידו פנים שהם כאלה. רפרוף בטורי דעות בעיתונים שונים יוכיח את זה.
    אם כך מדובר רק בדיווח חדשותי, וגם כאן התקפות של הקביעה שעיתונאים מנסים להחיק את עצמם מהסיפור היא בעייתית. הכתיבה ה”מקומונית” מזמן הקדישה מקום שווה למספר כמו לסיפור, וגישה זו חרגה לפני שנים מתחומי המקומונים וחדרה לשורות העתונות המרכזית יותר.

    מספר הכתבות העיתונאיות (ויש להבדיל ביניהן לבין ידיעות חדשותיות של עשרות מילים בודדות) שמתיימר להיות ניטרלי לחלוטין, אשר אליהן הוא מתייחס, הוא קטן מאוד.

    0
  3. יגאל חמיש

    מסכים בהחלט. זה מחזיר את המיקוד לשאלה האם בלוגים הם פורמט, או ז’אנר?
    לטעמי, הכותב מספר סיפור אישי, והוא עצמו הסיפור. במובן זה, הבלוג הוא ז’אנר.

    0
  4. Xslf

    חנן- אני לא יודעת אם שמת לב, אבל התרגום של “groups” הוא עתיק ממש, ונעשה ע”י מתנדבים עוד לפני שלגוגל הייתה נוכחות בארץ.

    אז כן, השירות זקוק בהחלט לתרגום מחדש, יחד עם עוד לא מעט דברים אחרים שזקוקים לשיפור/רענון/עדכון/תיקון בשירותים של גוגל עבור הקהל הישראלי (שלא לדבר על תרגום והסבה של שירותים נוספים שכרגע לא זמינים בעברית).

    אני כבר הרבה זמן אומרת שצריך להוציא את “Google Time”- Find the time you need :-)

    0
  5. יואב

    אבל הם גם לא יודעים אנגלית!
    קיבלתי את אותו המכתב לגבי אתר שיש לי באנגלית, כנראה בגלל לינק לPaypal שהיה בו רשום משהו כמו:
    If you’d like to support this site, please make a donation

    אולי גוגל לא אוהבים את Paypal?

    0

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *