ניו יורק טיימס ואני

By | 22 בנובמבר 2007

השבוע נפל השירות tinyurl.com מה שגרם למליוני קישורים באינטרנט להפוך ל 404.

דייב וויינר, כדרכו, התחיל לחשוב ולכתוב על הנושא של קיצור כתובות. בתגובה, כתבתי רעיון שיש לי הרבה זמן על התועלת בכך שלעיתונים יהיה שירות קיצור כתובות משל עצמם וכך יידעו לאילו אתרים שמפורסמים בעיתון הנייר ניגשים הקוראים.

דייב וויינר הבין את הרעיון שלי עד הסוף וכתב עליו פוסט ועכשיו השם שלי מתנוסס בראש הבלוג הנורא נורא פופולארי שלו. אני נורא מוחמא.

הוא כתב שעיתונים שאין להם שירות כזה בעצם מבזבזים כסף.

So someday you might see urls like this in the NYT

http://nyt.us/7h

חשבתי על הרעיון של גשר בין עיתון הנייר ובין האינטרנט כבר כמה זמן, ואפילו הצעתי את זה למישהו כרעיון לסטארטאפ. לא הסתייע.

אפשר לשכלל את השימוש בכתובות מקוצרות פרטיות ולקחת אותו להמון מקומות שיש בהם כסף.

אולי עכשיו, כשהרעיון יצא לאור העולם, מישהו באמת יעשה עם זה משהו.

אולי אפילו עיתונים בארץ. בסך הכל מבחינה טכנולוגית, העניין נורא נורא פשוט. רק צריך לחשוב על היישום בתוך מערכות המידע של העיתונים.

אם מישהו כאן מתעניין ורוצה לחשוב על יישום אמיתי, אשמח לדבר איתו.

One thought on “ניו יורק טיימס ואני

  1. lior

    זה רעיון טוב, אבל לא צריך URL מיוחד. בסך הכל עושים רפרנס מסוים. בדיוק כמו שעושים כשיוצאים במסע פרסום באינטרנט ורוצים לדעת מאיפה הגיעו הגולשים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *