אני מדביק כאן תגובה שכתב יובל דרור בפוסט של עצמו על הטור המצויין שלו ב"ידיעות". אז אחרי שהסרנו את נושא ה"יעיל – לא יעיל" מהשולחן, אפשר לחזור ל"אינטרנט = דמוקרטיה"?
לכל אלו שחושבים וגם כותבים שטכנולוגיות הסינון עובדות, אני מציע להשיג את גיליון "עסקים" של יום שישי של מעריב.
רפי רוזנפלד, עורך "עסקים", מספר שם על חבר שלו שהזדעזע מהתכנים שהילדים שלו נחשפו אליהם והחליט, יחד עם 35 הורים אחרים בכיתה, להתקין תוכנות המסננות את האינטרנט במחשב שלו בבית. אלו תוכנות שפועלות על פי אותם העקרונות שאטיאס מציע. חודש לאחר מכן שאל רוזנפלד את החבר מה דעתו על החוק החדש. הנה תשובתו (אני מעתיק מהטקסט של רוזנפלד):
"יש לי 2 מסקנות", אמר החבר. "לפני הכל, אין תחליף לחינוך הילדים. זו האחריות של ההורים – ולא של אף אחד אחר. בטח לא של תוכנת סינון. המסקנה השניה והפרקטית היא שמסנני האינטרנט למיניהם הופכים את הגלישה למשימה בלתי אפשרית: יום אחד הם חסמו את דף הבית של וואלה מכיוון שהופיעה בו תמונה של מדונה, וביום אחר – את דף הבית של CNN בגלל דיווחים על טרור בישראל. השיא היה שהתוכנה הזו חסמה גם את הגישה לפורום חינוכי שעסק בדיוק בהתמודדות הורים עם בעיות הגלישה של ילדיהם. מהר מאוד ויתרו רוב ההורים על השירות הזה והשקיעו מאמץ ובשיחות עם הילדים, בהסברים וגם… במעקב אחר הרגלי הגלישה של הקטנים, ששמורים במחשב".
אז בואו כל אלו שמעולם לא השתמשו בתוכנות האלו וספרו לי על היעילות של הטכנולוגיה ועל ההיגיון בה.
מסכימה עם זה לגמרי.
בתי, שהיא ילדת אחת הכיתות הנמוכות בביה"ס היסודי, נכנסה יום אחד לאתר פופולארי, קצת גס, סר טעם בעיקר, שהיה הבון טון בקרב חבריה באותם ימים. אחרי שהתלבטתי ביני לביני מה לעשות, ישבתי איתה לראות את הסרטונים האלה, ועל הדרך הסברתי לה איפה עובר גבול הטעם הטוב, מה פוגעני, ומה יכול להזיק לה בסופו של היום.
באותם ימים הבנתי ששומה עלי ללמד אותה כמה כללי התנהגות בסיסיים ברשת, אמצעי זהירות וכד', אבל מעבר לזה – ללמד אותה להפעיל שיקול דעת.
שלא נדבר על זה שהיום ילדים יודעים להפעיל פרוקסי, לשנות IP ולמחוק את ההיסטוריה מהדפדפן עוד לפני שהם יודעים לעשות קקי.
עברתי זאת עם ילדי (חלקים כבר "גדולים") וכצד שלישי עם ילדים של חברים. ותמיד רק לטובה (לא כמו כל דבר בחיים?) דרך כך שנספק להם כלים, הם יבחרו בנכון ביותר להם ובראיה ארוכה גם לנו הדואגים להם.
יעיל או אפקטיבי?
אפקטיביות היא מידת השגת המטרה. יעילות קובעת מה המחיר של השגת המטרה, והאם יש דרך להשיג את אותה מטרה בעלות נמוכה יותר.
במקרה של הצעת החוק,
נושא היעילות אינו כלל רלוונטי. תכניסו את זה טוב, טוב לראש:
**892 לא אפקטיבית**- כלומר, הוא לא יגן על ילדיכם מפני פגיעה, לא חשוב כמה יהיה יעיל וכמה הוא יסנן תכנים. וזאת צריך להבהיר גם לאנשים שטוענים שלמען הגנה על ילדים הם מוכנים לשלם כל מחיר – המחיר ישולם, המטרה לא תושג.