לקוחות וקוראים

By | 3 באפריל 2008

השבוע כתבה ארנה קזין ביקורת על הספר “איפה טעינו” – אוסף מאמרי ביקורת העיתונות בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה.

כותבת קזין ב – איך נהפך “המעורר” ל”המרדים” :

העיתונים החליפו זה כבר בעיני רוחם את ה”קורא” ב”לקוח”; עבודת השיווק, שהצליחה שנים רבות להתקיים לצד העבודה העיתונאית, הולכת ומתמזגת איתה ולאט לאט קשה להפריד ביניהן. ואם הקורא הוא רק לקוח והציבור הוא רק קהל של צרכנים, כיצד תתקיים הביקורת? באיזו שפה, באיזו מערכת ערכים, ידבר מבקר העיתונות? האם ביקורת העיתונות תידרש מעתה רק ל”שביעות רצון” של הלקוחות? לערכים של נגישות, קלילות ואמינות? האם העבודה העיתונאית תיבחן במונחים של שירות? של יעילות?

כדאי להכיר בכך: העיתונות הישראלית היא עיתונות ימנית. כלומר, התפיסה הכלכלית המדריכה את כל העיתונים, ואת רובם המוחלט של העיתונאים – ובכלל זה את רוב אלה הכותבים ב”עין השביעית” – היא התפיסה הניאו-ליברלית.

זה לא עניין של מה בכך, זהו עצם העניין; התפיסה הניאו-ליברלית שבה מחזיקים רוב העיתונאים בישראל היא שיטה שנועדה לפרק את הציבור מציבוריותו. כלומר, היא שיטה שמפרקת את העיתונות מתפקידה המהותי. עורכי “העין השביעית” מתייחסים לעיתונות של עידן אחר, העידן שקדם לגלובליזציה ולהפרטה הגדולה; עידן הלאומיות והציונות ומדינת הרווחה המובנת מאליה. עידן שבו עיתונאים מבקרים את השלטון הממשלתי, חוקרים שחיתויות ומבקשים תגובות לטובת הציבור ובשמו. עורכי “העין השביעית” לא הבחינו כי בינתיים נעלם מתחת לאפם אותו “ציבור”, שאליו העיתונאים צריכים כביכול לטפטף מידע דרך צינור, והתפרק לגורמיו – או בעצם לצרכניו.

כשקראתי את הביקורת הזאת, התחושה שלי היתה שקזין עצרה לפני הסוף. שיש המשך טבעי לביקורת הזאת על העיתונות.

משהו כזה בערך:

במצב שבו המתבוננים בטקסט על נייר הפכו מקוראים ל-לקוחות, הבלוגים הוא המקום שבו אותם אנשים הם עדיין קוראים.

שאלתי את ארנה קזין האם לדעתה הטענה שלי נכונה והיא אישרה אותה.

אז שנינו מסכימים. מה הלאה?

0

2 thoughts on “לקוחות וקוראים

  1. איתי

    הלאה זה עיתון של בלוגרים.

    כי רסס מנויי מייל או “גרייפס” אלו דברים שמתאימים למעטים. רוב האנשים גולשים באתר חדשות ודעות אחד או שניים ולא יוצאים משם החוצה. תסדר להם אתר שנראה כמו ווינט אך תכניו נכתבים ע”י בלוגרים וזה יתפוס.

    צריך לתת באתר הזה הרבה חדשות ומעט דעות. כיום רוב תכני הבלוגרים הם דעות ומעט חדשות.

    לפתרון הזה קוראים שקוף

    0
  2. מודי תולשששש

    חשבתי על סיסמתך “אינטרנט=דמוקרטיה”, ועכשיו הבנתי למה זה נכון: כי כידוע, “עיתונות חופשית=דמוקרטיה”, וכיום, עיתונות חופשית יש רק באינטרנט.

    צודק?

    0

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *