על עתיד הדיווח המקצועי

By | 10 במאי 2008

לא “עיתונות מקצועית”, לא “עיתונות ממוסדת”, לא “תקשורת ממסדית”, לא “עיתונות מודפסת/משודרת”.

דיווח מקצועי.

אנשים המקבלים כסף למחייתם הסבירה כדי להשקיע מיומנות וזמן בדיווח על המציאות. דיווח על המציאות שישפיע על המציאות.

העיתון מודפס כבר כמה מאות שנים.

לאט לאט הפך השירות המסחרי לאחד הגופים החשובים במערכת הדמוקרטיה המודרנית.

העיתון המודפס היווה שירות לקוראים ולמפרסמים בו.

המפרסמים והקוראים שילמו כדי שהוא יופיע.

היו גם עיתונים שמומנו על ידי ממשלות, גופים כמו ממשלתיים ומפלגות.

עם השתלטות הקפיטליזם, העיתונות הממשלתית/האידאולוגית דעכה. לפחות כאן, במדינת ישראל.

ואז באה הטכנולוגיה ואיפשרה להפיק תקשורת באופן זול יותר. יותר אמצעי תקשורת בתדירות גבוהה יותר.

בגלל הביזור של הפלטפורמות המאפשרות פרסום מסחרי, ירדה האפקטיביות שלו.

פחות ופחות פרסום מסחרי בעיתונות המדווחת, פחות ופחות מנויים = פחות ופחות אפשרות להשקיע כסף בדיווח מקצועי.

היום העיתונות המדווחת במשבר.

ומה יהיה עם הדמוקרטיה? מאיפה יבוא כסף שיאפשר דיווח מקצועי שיבדוק את המציאות כדי לתת כלים בידי האזרחים לשנות אותה?

מאיפה יש כסף לעשות דברים?

שלושה מגזרים: ממשלה, עסקים, ארגונים ללא מטרות רווח.

כסף מהממשלה – אין סיכוי שממשלות יתנו כסף לדיווח מקצועי שיבקר אותה.

כסף מהעסקים – מה עניינם הדמוקרטיה?

כסף מארגונים ללא מטרות רווח – זאת האפשרות היחידה שאני רואה. העסקים והממשלה נותנים כסף לארגונים המהווים חוצץ בין האינטרסים שלהם ובין האינטרסים של האזרחים.

לקריאה נוספת:

מה בוער מאת אמיר אורן

ואלה גלגולי הפרשה: מתחקיר עיתונאי של גידי וייץ – שפורסם ב”מוסף הארץ” באוגוסט 2006, ושעסק ביחסי התן וקח בין עו”ד אורי מסר לאהוד אולמרט – לדו”ח של מבקר המדינה עם המלצה ליועץ המשפטי לממשלה לשקול חקירה פלילית (אפריל 2007) ומשם לפרקליטות ולמשטרה ולחודשים ארוכים של בהייה ותהייה, פיהוק ושיהוק ובעיות תיוק, עד להתערבות עיתונאית מחודשת שעזרה לפרקליטים ולשוטרים להכניס סוף-סוף את התקע לשקע.

דפוס פעולה אובדני מאת רוגל אלפר

הפרינט לא מת, אבל עיתונאי הפרינט כן. אין לו כסף, מעמד או יציבות, והמצב עוד יחמיר. רק אנחנו נשארנו כדי. . . היי , לאן אתם הולכים?

Seth Godin – All the News That Fits (do what you’re great at)

So, where can the Times excel?

I’d argue they have two opportunities:
1. If it’s in the Times, it’s true
2. If it’s in the Times, it’s important

בלוגים? אם מישהו ישלם למישהו לבצע דיווח מקצועי ועמוק, לא משנה הפלטפורמה שבה יפורסמו הדברים. אפשר גם בבלוג.

0

6 thoughts on “על עתיד הדיווח המקצועי

  1. נתאי

    אתה מכיר את המיזם “שקוף” של נתי יפת?
    הוא בדיוק בא לתת מענה לעניין הזה.
    יש לו גם מודל פעולה מאד מעניין, של קואופרטיב או עמותה.
    http://www.sha.kuf.co.il/blog/

    0
  2. יובל

    חנן,
    מה שאתה אומר על העיתונות המודפסת נכון כבר תקופה ארוכה, ואם אני לא טועה מה שנקרא “פרינט” הוא עסק מפסיד כבר עשרות בשנים. הסיבה היחידה שהוא ממשיך להתקיים היא האפקטיביות שלו בעיצוב דעת הקהל.
    לעיתונות המודפסת ישנן אלטרנטיבות בולטות, בראשן העיתונות המשודרת, ומאחוריה (אך מצמצמת פערים) העיתונות המקוונת. כמובן שישנה העיתונות הפרטית, אותם בלוגרים וכתבי חדשות בשם עצמם, אבל לעת עתה החלופות המקצועיות לעיתונות המודפסת הן האיום הגדול עליה.
    כאמור, זה לא עניין של כסף, אלא יותר עניין של זמינות. עיתון יש שש פעמים בשבוע, אבל מהדורת חדשות ברדיו יש כל שעה ובאינטרנט כל הזמן.

    0
  3. גילי

    אתה לא לוקה באופטימיות יתר? מדוע מי שמממן את הארגונים האזרחיים ירצה לממן תקשורת ביקורתית באופן עקיף. במצב הדברים היום יש הרבה הרבה הרבה תוכן מוטה, שמקורו בשלושת המגזרים, ומעט מאוד תוכן מקורי.
    אנשים משום מה חושבים שבתקשורת קובעת אג’נדות, אבל זה ממש ממש לא נכון.
    המקום היחידי לאופטימיות היא התפישה המהפכנית ההיא שכמה שיותר גרוע ככה יותר טוב..

    0
  4. זורבה

    אופטימיות יתר?
    יותר כמו נאיביות יתר.
    ארגונים ללא מטרות רווח הם עדיין ארגונים וככאלו מעצם הגדרתם יש להם מטרה מסויימת,אג’נדה מסויימת.לתת להם לנהל את התקשורת לא יותר טוב מניהול התקשורת ע”י חברות מסחריות.
    דמיינו לעצמכם שמעריב היה מנוהל ע”י אסם…

    המצב הנוכחי הוא נוראי,התקשורת(המרכזית) שנשלטת ע”י מספר מצומצם של אוכלוסיה הומוגנית,אשר מסלפת ומעוותת את המציאות,פעם מטעמי רייטינג והרבה פעמים מטעמי אידיאולוגיה.וגם הקבוצה הזו בתורה נשמעת לתכתיבים מלמעלה של בעלי העיתון שמכתיבים מדיניות(זוכרים בעד מי מהמועמדים היה כל עיתון בבחירות האחרונות?).

    אבל…כמו הדמוקרטיה.מעבר לשיטה אחרת פשוט יצור מצב עוד יותר בלתי נסבל ולכן כל שנשאר לנו זה לטפל בתחלואים של המצב הנוכחי(והם חמורים מאוד) ולא ליצור
    בעיות יותר גדולות.

    גילוי נאות-הכותב הינו סתם אזרח קטן מתוסכל וחסר כוח.אילו הייתי אוליגרך ובעל השפעה,הייתי מזמר אחרת.הלל לשיטה.

    0
  5. האזרח דרור

    נראה לי שאתה מגדיר את הבעיה בצורה לא נכונה, ולכן קשה להבין מה יכולות להיות הפתרונות שלה.

    “אנשים המקבלים כסף למחייתם הסבירה כדי להשקיע מיומנות וזמן בדיווח על המציאות. דיווח על המציאות שישפיע על המציאות.”

    רגע – אבל גם חוקר באוניברסיטה מדווח על המציאות (בקבועי זמן ארוכים יותר) ויש גם ירחונים מקצועיים – גם 2 הסקטורים האלה עונים לקירטריון.

    ויש עוד הרבה אנשים שמדווחים על המציאות אבל לא מקבלים על זה כסף

    נראה לי שיש צורך להגדיר תפקודים שונים של עיתונאים או “דווחנים” כדי לראות מה יכול להעשות באיזה אופן על ידי איזה אנשים באיזה מסגרת מוסדית (אם או בלי שכר, ומי יכול ורוצה לשלם על זה).

    לדוגמה – פרשנות – את זה ברור היום שהרבה אנשים יכולים לעשות גם בבלוג – ולא צריך עיתונות בשביל זה.

    דוגמה אחרת – דיברור של הודעות לתקשורת מטעם משרדי ממשלה, עסקים וארגונים ללא מטרות רווח – את זה לדגומה אפשר לעשות במעין ויקי – כל הגופים האינטרסנטים יערכו את ההודעה ובסוף תקבל משהו שאמור להיות אובייקטיבי (ואז השאלה מי ייצג את האזרחים בנושאים האלה? אולי אזרחים עם זמן פנוי?)

    דוגמה אחרת – ראיונות. בלוגרים?

    דוגמה אחרת – הכנת תחקירים, עיתונאים שמתחזים לעובדים או ללקוחות וכו’?

    דוגמה נוספת – דיווח מאירועים שהיו בשטח?

    0

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *