הבלוג הרדום של עמיר פרץ

By | 21 בדצמבר 2008

עכשיו מתחילה עונת הבחירות. בניגוד לבחירות הקודמות, הפעם אני לא מתכוון לפעול באופן אינטנסיבי למען אף מפלגה או מועמד.

הגעתי לאתר של מפלגת העבודה, לחצתי על “בלוגים”, ראיתי “בלוגים” אישיים של חברי כנסת שאין עליהם תמונה של הכותב. רק תמונתו של המנהיג מתנוססת למעלה. וגם אי אפשר להגיב ב”בלוגים” האלה.

מאתר הוידאו שרני רהב הכין בשביל מפלגת העבודה, יש קישורים לפייסבוקים של המועמדים, שאני די בטוח שעובדים של רני רהב מפעיל אותם.

ואני נזכר במאמר שלי עם מסקנותי מהשימוש של האינטרנט על ידי המפלגות הגדולות.

האם משהו השתנה מאז מרץ 2006 ?

האם הבלוג של עמיר פרץ ימשיך להיות רדום?

הבלוג הרדום של עמיר פרץ

המפלגות הגדולות לא השכילו לנצל את הכוח של המדיומים החדשים שצמחו ברשת לשיחה ישירה עם הגולשים בשל פחדם מפני אובדן שליטה על המסרים והתכנים באתריהם

שבוע לפני הפריימריז במפלגת העבודה בכלל לא היה בטוח שעמיר פרץ יזכה בהן. אמרתי לחברים שלי שפעלו למען עמיר שמה שהוא צריך זה בלוג. מכיוון שהיה רק שבוע לבחירות החלטנו לעשות לו “אמבוש”. הקמתי את הבלוג ולאחר שנגמר חוג הבית שלו בקיבוץ שלי, הבאנו אותו למשרד, הושבנו אותו מול המחשב ואני הסברתי לו למה טוב שיהיה לו בלוג. כל הפמליה שלו עומדת מעלינו, מקשיבים להסברים שלי ולשאלות שלו. הסברתי לו שעכשיו, בלי מאמץ ובחינם הוא יכול להיכנס כמו טיל לתקשורת הממוסדת אם ייוודע שיש לו בלוג. כל מה שצריך זה שבשבוע עד הבחירות, פעם ביום הוא צריך לחבר יחד עם העוזרים שלו את המסר היומי, יעבירו אותו אלי ואני אכניס אותו לבלוג.

צפיתי שכמות הכניסות ותגובות תהיה מדהימה. אמרתי שלא צריך לערוך תגובות, לתת לעסק להשתולל ולהתפרע. זה לא יפריע לו, רק יחזק אותו. סיפרתי לו שרוב מעמד הביניים שאליו הוא פונה נמצא באינטרנט וישמח לקרוא מה שיש לו להגיד. אחרי ההסבר שלי הוא אמר “יאללה, הולכים על זה” והנחה את העוזרים שלו לתאם איתי את הכתיבה בבלוג.

אחרי שהם עזבו, קיבלנו מסר שהעניין בוטל. הסיבה כבר לא משנה. הבלוג של עמיר פרץ לא התרומם.
הם מפחדים

האנשים שחיים באינטרנט יודעים שאת המסרים של המפלגות הם ימצאו ממילא באתרי החדשות ולכן אין כל כך טעם להיכנס לאתרי המפלגות. הסקר של מכון נטוויז’ן לחקר האינטרנט הראה שרק 5 עד 6 אחוז מכלל האוכלוסייה ביקרו באתרי המפלגות. הסקר הזה מחזק את תחושת הבטן שלי לגבי המצב.

אנשי המפלגות הגדולות מפחדים מהאינטרנט. הם מפחדים מהאפשרות של חדירת תכנים שאין להם שליטה בהם לאתרים שלהם עצמם. ולכן אתרי המפלגות הם “לקריאה בלבד” ולכן הם לא מעניינים כמעט אף אחד.

במערכת הבחירות הנוכחית, אף מפלגה גדולה לא השתמשה באינטרנט במלוא הפוטנציאל. המפלגות לקחו משרדי פרסום שמה שהם יודעים לעשות זה “להעביר מסרים” מהמפלגה אל “קהל”. האינטרנט נשאר במצב “שידור” ולא עבר למצב “שיחה”.

באף אתר של מפלגה גדולה אין בלוג אמיתי שבו כותבים הפוליטיקאים ויש אפשרות לשיחה בין הכותב ובין הקוראים. אנשי המפלגות הגדולות מפחדים מהשיחה באינטרנט ומפחדים מהפתיחות של האינטרנט. הם לא מבינים שהשיחה בקול האנושי, האמיתי והאותנטי, אצלם בבית היא הדרך שלהם לזכות בעוד עניין, עוד חשיפה ועוד קולות.
ריכוז מול פיזור

הבטחת האינטרנט לתת לכל אחד להשמיע את קולו ממומשת כבר היום בזכות הבלוגים. אבל המפלגות הגדולות לא השכילו לממש אותה. כדי שהקולות האלה יישמעו ותהיה להם נוכחות ואפקטיביות חייבים לרכז אותם במקום אחד שם יתקיימו השיחות ותינתן במה לדעות השונות. אתרי המפלגות הם המקום הטוב ביותר לרכז את כל הקולות הללו. ריכוז המידע והשיחות במקום אחד יוצר נראות של כח. בחירות הן תהליך של צבירת כח ונראות של כח. אנשי המפלגות הגדולות לא ידעו לנצל את האינטרנט לשדר את הכוח הזה. הן היו עסוקות בייצור דאחקות ומסרים שאותן שאפו שאנשים יעבירו באימייל. הם ניסו ליצור “ויראליות” כי זה מה שהמפרסמים שלהם ידעו למכור להם.

בלוגים של פעילים פוליטיים ואתרים פוליטיים עצמאיים לא זכו לחשיפה בעיתונות מכיוון שהם נמצאים בהמון מקומות במקביל. כמו שגולשים מעדיפים להגיע במקום לחפש, כך גם עיתונאים מעדיפים לדווח על התרחשויות שהם יודעים איפה הן קורות. המפלגות כמעט לא ידעו לנצל את העובדה שמתקיימת פעילות עצמאית למענן ולא הפנו את העיתונות לסקר את הפעילות הזאת.

נראה היה שאנשי המפלגות הגדולות לא למדו לעומק את השימוש באינטרנט במערכת הבחירות האחרונה בארצות הברית. המחשבה שהושקעה שם, השיעורים שנלמדו והכלים שפותחו היו יכולים להביא את האינטרנט בתקופת הבחירות לכלי משמעותי למשיכת מצביעים ושיכנוע. השיעורים לא נלמדו והכלים לא נוצלו. אני בטוח שאנשי המפלגות נורא מרוצים מהאתרים שלהם. אין להם ברירה. הם השקיעו בהם כל כך הרבה כסף שהם לא יכולים להגיד לעצמם שנכשלו.

אני מקווה שבבחירות הבאות תתרחש הפריצה שחשבתי שצפויה לנו בבחירות הנוכחיות.

פורסם במקור באתר קפטן אינטרנט ונערך על ידי עודד ירון.

0

3 thoughts on “הבלוג הרדום של עמיר פרץ

  1. דרומי

    בתשובה לשאלה שבסוף הפרק הראשון של הפוסט, אענה רק שעובדים על זה שהתשובה תהיה שלילית.

    0
  2. יובל

    חנן, מה השתנה בזירה הפוליטית הישראלית מאז הבחירות האחרונות? הרי האנשים שהולכים להצביע הם ברובם אלה שאינם קוראים בלוגים (סטטיסטיקה פשוטה), וקבלני הקולות לא מבינים את כוחו של הקשר הישר לבוחר, בעיקר בגלל שזה פוגם בעיסוק שלהם.

    המפלגות בונות על אותם קהלים שיבואו להצביע בגלל שלטי החוצות, בגלל הכותרות בעיתון ובגלל מה שהאנשים סביבם חושבים. הן בונות על הסעות מבתי אבות, על התגייסות של מגזר שלם, ועל הרמקולים שיטחנו במח ביום הבחירות ליד הקלפי.

    0
  3. טלי

    כשאתנ כותב שבאתר של אף מפלגה גדולה אין בלוג פעיל, אתה בטח לא מתכוון למפלגה כמו חד”ש, נכון?

    שם יש בלוג םעיל מאוד של דב חנין.

    0

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *