חוק המאגר הביומטרי – הפסקה לשם רפלקציה

התגובות לפוסטים הקודמים שלי על חוק המאגר הביומטרי היו מהמשובחות ומהמועילות שקיבלתי אי פעם.

יש בהן שאלות טובות וגם תשובות טובות שדחפו אותי להתמקד. אני מאד ממליץ לקרוא את התגובות לפוסט הראשון ולפוסט השני. אני מודה לכל מי שהשתתפו עד כה ואשמח על כל השתתפות בעתיד.

הבנתי שכדי לקדם התנגדות לחוק המאגר הביומטרי (ולמעשה לכל חוק ולכל מעשה ציבורי) יש כמה פעולות שצריך לעשות, עם כמה קהלי יעד.

1. ליידע – שאנשים פשוט יידעו שהדבר הזה קיים

2. להוכיח – להסביר את הדבר באופן לוגי/פורמאלי

3. לשכנע – לגרום לאנשים לעשות משהו בעניין

עד עכשיו בכתיבה שלי על החוק יידעתי את קוראי הבלוג אודותיו. זאת הרמה המינימאלית.

לחלק מהקוראים הצלחתי להוכיח שאני צודק. יש אחרים שאומרים שלא שיכנעתי אותם. למעשה, מנקודת המבט שלי, לא הצלחתי להוכיח להם את העובדה שהחוק הזה רע. הם מבקשים ממני עוד הוכחות לוגיות. יכול להיות שאספק להם אותן ויכול להיות שלא והם ימשיכו להיות ספקנים.

"לשכנע" פירושו, מבחינתי, לגרום לכך שמישהו יעשה משהו בעניין בכיוון שאני רוצה. כדי להיות משוכנע, אדם לא חייב לקבל הוכחה לוגית/פורמאלית שהעניין רע. אפשר לעקוף את השלב הזה. ומי הם אותם אנשים שאפשר לשכנע אותם בלי להוכיח להם?

כאן אני מגיע לקהלי היעד.

1. קוראי בלוגים – אנשים שקוראים את הבלוג הזה ובלוגים אחרים ובאיזו שהיא מידה צורכים את המידע באופן אקטיבי, ולא רק פסיבי מהעיתונות הממוסדת.

2. כותבי בלוגים – אנשים שלא רק קוראים אלא גם ממשיכים להפיץ את המידע ולקיים שיחה.

3. אנשים רגילים – אנשים שצורכים את המידע מהעיתונות הממוסדת.

4. בעלי השפעה – אנשים שצריך לשכנע כדי שיעשו משהו בעניין.

מהנסיון שלי במאבקים ציבוריים, לבעלי השפעה לא צריך להוכיח. את בעלי ההשפעה צריך לשכנע. השיכנוע נעשה לרוב על ידי מנופים רגשיים, ולא במהלכים לוגיים פורמאליים. הם נחשפים לכל כך הרבה בעלי אינטרסים ולכל כך הרבה מידע, שאין להם זמן וכח לעבור תהליך של הוכחה. הם עובדים הרבה עם הרגש ועם האינטואיציה.

לכן, כדי לשכנע אותם, צריך לפנות אל הרגש והאינטואיציה שלהם.

וזה בדיוק מה שאני מתכוון לעשות בכתיבה הבאה שלי. להפסיק לנסות להוכיח ולנסח התנגדויות לחוק שיעזרו בפניה לרגש ולאינטואיציה של בעלי ההשפעה.