חוק המאגר הביומטרי ויאיר לפיד

By | 30 במרץ 2009

במאמר הכל על המאגר הביומטרי, הנמצא בדרכו אל תעודת הזהות שלכם מתוך הסיינטיפיק אמריקן שפורסם היום באתר הידען נכתב

השימוש בביומטריה מעלה חששות לגבי סוגיית הפרטיות. מיהו בעליו של המידע – האדם או ספקי השירות? האם ישתמשו במידע למטרות שלא יועד להן, למשל כדי ללמוד ממנו על מצב בריאותו של האדם? המערכות הביומטריות העתידיות יפעלו ודאי בצנעה, והן יקלטו את מאפייניו הביומטריים של המשתמש ללא מעורבותו הפעילה. אופן פעולה כזה מחריף עוד יותר את הבעיות הכרוכות בסוגיית הפרטיות.

כרגע איננו רואים באופק פתרונות ממשיים וישימים למגוון הבעיות האלה. עם זאת, אנו סבורים שיהיה אפשר לפתור אותן באמצעות דיון ציבורי והתוויית מדיניות. אין דרך אחרת. זהו רק עניין של זמן עד ששיפורים נוספים בכלים הביומטריים יביאו אותם אל קדמת הבמה במאמצים להילחם בבעיות הנפוצות של בטיחות והונאות זהות, שעמן מתמודדת החברה.

המלים שהקפיצו אותי בפיסקה האחרונה הן “דיון ציבורי”.

בעצם, מה שאין בישראל הוא דיון ציבורי בנושא המאגר הביומטרי. לא ידוע לי על אף כנס אקדמי שהתקיים. עוד לא היה בג”ץ. עוד לא שודר תחקיר טלוויזיה בנושא. עדיין לא הביאו לידיעת הציבור את עובדת תהליך חקיקת החוק וגם לא התקיים תהליך של בירור העובדות והערכים, מיצוי הצדדים החשובים בחוק ורידוד לשם העברה לתקשורת ההמונים.

כשיאיר לפיד יכתוב טור על חוק המאגר הביומטרי, זה יהיה סימן בשבילי שמתקיים פה דיון ציבורי אמיתי.

– – –

הכל על המאגר הביומטרי, הנמצא בדרכו אל תעודת הזהות שלכם. מקורות היסטוריים, שיטות פעולה, מאפייני זיהוי, יתרונות וחסרונות. וכמובן, שאלת הפרטיות * האח הגדול או שומר הסף? מאת: פרופ’ אניל ק’ ג’יין (Jain) ושאראת פנקאנטי (Pankanti)

0

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *