משקפים

By | 29 במאי 2009

פותח את ערוץ 8 ורואה את “יומן מעודכן” של דוד פרלוב.

הומניסטי. סוציאליסטי.

לא מזפזפ הלאה. נשאר. נשאב. מהופנט.

(השפה של פרלוב מדבקת, כמו של עגנון. במלחמת לבנון הראשונה לקחתי ספר של עגנון וכתבתי להורים שלי מכתבים בעגנונית.)

הוא נוסע בחשמלית בריו דה ז’נירו ומצלם שחור עם משקפיים.

הוא אומר משהו כמו “תמיד שייכתי אינטליגנציה למשקפיים. מעניין כמה הם עלו”.

אני מבין משהו.

זה לא שלאינטליגנטים מתקלקלות יותר העיניים והם זקוקים למשקפיים.

גם לעניים מתקלקלות העיניים אבל לאינטליגנטים היה כסף לקנות אותן.

האינטליגנטים יכלו להרשות לעצמם לראות טוב.

ואולי הם גם היו יותר זקוקים למשקפיים בשביל הפרנסה שלהם.

היום יותר אנשים יכולים להרשות לעצמם משקפיים אבל הסטראוטיפ של משקפיים-אינטליגנטים נשמר בתרבות.

משום מה כמו שהסטראוטיפ של קסקט-צייר צרפתי טבוע בילדים. זה מה שהם חושבים שאני.

(בתמונה – אני. מתוך פרוייקט “מרכיבים” של דפנה טלמון. תקליקו על הקישור ותעזרו לה, אם אתם יכולים.)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *