ענת קם – מונולוג פנימי דימיוני

By | 11 באפריל 2010

התגייסתי לצבא כי הייתי בטוחה שחשוב להגן על המדינה.

שמו אותי בלשכת אלוף הפיקוד כי ראו שאני בחורה רצינית, מאורגנת, אחראית ואינטליגנטית. גם לא היו צריכים לתקן לי שגיאות כתיב. רק זה חסר להם, שייצאו מסמכים מלשכת האלוף עם שגיאות כתיב.

עם הזמן, ראיתי מה באמת קורה בצבא ואיך הוא מתנהל.

ראיתי את הפשלות שכמעט עולות בחיי אדם ואף אחד לא יודע מהן.

ראיתי את הביזבוז במשאבים במקום אחד בעוד שבמקום אחר משוועים להם.

הייתי עדה לפוליטיקה הקטנונית של הקצינים הבכירים בדרך לתפקיד הבא שלהם.

על כל אלה סיפרתי לחברות שלי והן אמרו לי שככה זה בכל מקום בצבא ולשכת אלוף הפיקוד לא מיוחדת בזה, רק אולי בסדרי הגודל ובגובה הדרגות.

אבל בתוך הלחץ והמהומה וה”תעשי את זה דחוף כי זה היה אמור להיות מוכן לפני שעה” התחלתי לראות גם את הדברים הגדולים.

ראיתי את הפקודות שהן בדיוק הפוך ממה שמפורסם בתקשורת.

ראיתי את הקנוניות לעקוף את החוק ואת הצדק.

ראיתי את השקרים כדי לקדם דברים אסורים.

בשלב מסויים נמאס לי. ראיתי שאף אחד בחוץ לא מבין מה קורה מתחת לאף שלו ואין שום דרך שמשהו ישתנה.

אז ערב אחד, כשהיה קצת שקט בלשכה וכל אחד התעסק בעניינים שלו, הכנסתי דיסק לצורב והעתקתי תיקייה שלמה של מסמכים.

הייתי בטוחה שיש שם חומרי נפץ שיכולים לשנות משהו במדינה הזאת.

כשהשתחררתי הצעתי את הדיסק לעיתונאי אחד והוא לא רצה. ואז הצעתי את הדיסק לאורי בלאו מהארץ והוא לקח אותו.

ברגע שהתפרסמה בעיתון הידיעה שהתבססה על מסמך שהיה בדיסק שנתתי לו, ידעתי שיעלו עלי מייד.

ואז הם הגיעו ועצרו אותי וחקרו אותי ושיחררו אותי למעצר בית.

ואז כתבו בבלוגים ואני התחננתי לפניהם שיורידו, כדי שלא יחשבו שאני יזמתי את זה ואני עדיין נלחמת בהם.

ואז התפוצצה הפרשה וכולם הכירו את השם שלי – ענת קם.

והצמידו לשם שלי את הכינוי “מרגלת”.

אני לא מרגלת!

רק רציתי שמשהו ישתנה במדינה הזאת, ובסוף, מי שאוכלת אותה הכי חזק זאת אני.

10 thoughts on “ענת קם – מונולוג פנימי דימיוני

  1. דודו אלהרר

    ליבי יוצא אלייך ענת, אבל אל תעצבי אל ליבך. לא לחינם עמלת. ראי את הדרמה שחוללת! הכל עושים חשבון נפש עם עצמם בזכות אצילותך האמיצה. מה זה חשוב “בעד” או “נגד” מה שעשית? העיקר שמאייתים את השם שלך נכון וסללת לעצמך דרך אל הפיסגה העיתונאית. המטרה שלך הושגה במלואה, וגם אם לא יצליח עמוס שוקן לחלץ אותך ממלתעות החוק, אני בטוח שירשו לך לכתוב מנוה-תרצה. כל הכבוד!

    0
  2. ערןב

    ההרשעה נמצאת שם בערך בשורות:

    “אז ערב אחד, כשהיה קצת שקט בלשכה וכל אחד התעסק בעניינים שלו, הכנסתי דיסק לצורב והעתקתי תיקייה שלמה של מסמכים.
    הייתי בטוחה שיש שם חומרי נפץ שיכולים לשנות משהו במדינה הזאת.
    כשהשתחררתי הצעתי את הדיסק לעיתונאי אחד והוא לא רצה. ואז הצעתי את הדיסק לאורי בלאו מהארץ והוא לקח אותו.”

    מי שמוסר ללא אבחנה מסמכים סודיים וסודיים ביותר שהיה אמון על בטחונם בבחינת “שלח לחמך, אולי יש שם פשעי מלחמה/התעלמות מפסיקות בג”ץ (שגם עליה יש מחלוקת)” (אלטרנטיבה לדוגמה: לעבור עם בלאו על המסמכים על המחשב שלך ולא למסור לו את כל התיקיות), ישב על זה בכלא.

    0
  3. איילת

    יש לי עוד תרחיש:

    בחורה עם הרבה שכל מגיעה לצבא ומסתחררת מכל החומר הסודי. זה מרתק, זה עצום, זה בניגוד ניכר לשעמום שעובר עליה (נו, פקידה, לא ממש ממצה את יכולותיה האינטלקטואליות) ומתוך הדיסוננס הזה, מחליטה כן להשפיע ולעשות משהו.

    אבל הבעיה העיקרית כאן היא דווקא בשמירת המידע:
    כל כך מסובך להתקין בצבא מערכת עיבוד תמלילים, שאי-אפשר לפתוח במחשב הביתי?

    או אפילו להוסיף תוסף מקודד למערכת וורד הנפוצה?

    כי הפיתוי קיים והמעשה כה קל..

    0
  4. גאיה

    בזכות אנשים כמוך יש תקווה שיחול כאן שינוי.
    צר לי שהמחיר האישי שכנראה תצטרכי לשלם יהיה גבוה.
    יכולת לנחש זאת לפי התיחסותנו לפולרד או גלעד שליט….

    0
  5. בר

    הבעיה היא לא עם האידיאולוגיה שלה. הבעיה היא העובדה שכשאדם רוצה להוכיח משהו הוא לא מעתיק למעלה מ2000 (!!) מסמכים.
    היא לא מרגלת, אבל אינטיליגנטית גדולה היא לא.
    ולחשוב שדיסק אחד היא הצליחה לאבד…

    0
  6. מיצי

    גם רסקולניקוב ב”חטא ועונשו” ע”פ השקפתו ביצע את הרצח ממניעים של צדק חברתי. רציונאליזציה של פשע או עבירה על החוק איננה הופכת אף פושע לגיבור לאומי ויש להיזהר מכך. וכבר נאמר שהדרך לגהינום סלולה בכוונות טובות.הפרצה קראה לגנב אבל רק גנב מסוגל להיכנס לפרצה…צריך לזכור שמעילה באמון היא ע”פ המילון בגידה ושום מכבסת מילים והתכסות באיצטלא של קדושה נאורה ואמיצה לא יכולה לטהר את השרץ…

    0
  7. י.ש.

    ולא אמרנו עדיין שום כלום על הקלות הבלתי נסבלת של הוצאת צווי איסור פירסום לשוא.

    0
  8. מילולית

    זה מונולוג מתייפיף ולא נכון.
    הגברת קם הגיעה לצבא עם השקפת עולם מסוימת ועם שאיפות להיות בהמשך הדרך עיתונאית.
    היא חשבה שבהעתקת המסמכים הסודיים ביותר היא תוכל לקדם גם את השקפת העולם שלה וגם את האמביציות האישיות שלה.
    להצטייר באותה הזדמנות כ”מתקנת עולם” היה כמובן רווח משני, שקשור ישירות לשאיפות האישיות הנ”ל. סטייל ווטרגייט.
    אבל גניבת מסמכים סודיים ביותר, ומסירתם, היא עבירה חמורה מאד.
    ואני מקווה שהגברת קם תענש במלוא חומרת הדין.
    בכל מערכת גדולה,ובטח בצבא, יש תמיד המון מה לתקן. מי שרוצה רק לנסות לתקן משהו – יכול לפנות למבקר המדינה.

    0

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *