הוויכוחים מסוג "גינה, לא גינה" מתחילים לשעמם אותי.
אם ערבי פוגע ביהודי ויש כותרות, ברור שביבי יגנה.
אם יהודי פוגע בערבי, מתחילה הציפיה שביבי יגנה.
אם הוא כן גינה, לא מאמינים לו. כי באופן כללי לא מאמינים לביבי.
אם הוא לא גינה, מבקרים אותו. כי באופן כללי מבקרים אותו.
אותו דבר אבל הפוך עם פוליטיקאים ערבים. גינוי על ערבים שפוגעים ביהודים.
המשחק "גינה, לא גינה" לא מועיל כלום חוץ מלאנשים שאוהבים לעשות ולצרוך רעש.
אף אחד לא משנה את דעתו. אף אחד לא מאמין עוד יותר לפוליטיקאי זה או אחר בעקבות גינוי זה או אחר.
סתם רעש. סתם ויכוחים שלא מתקדמים לשום מקום.
הלאה, מיצינו.
גינה, לא גינה. לא חשוב.
מה הוא עושה כדי שזה לא יחזור? מה הוא יכול לעשות כדי שזה לא ימשיך?
זה מה שחשוב וזה מה שלא קורה.
למה אני כותב את זה עכשיו? בגלל המקרה המיוחד שבו ערבים פוגעים בערבים. הפעם משחקים עם היהודי את המשחק "גינה, לא גינה". דב חנין – ארבע הערות בעניין סוריה.
אולי לא נראה קשור אבל זה כן.
גִּנָּה לִי
מאת לוין קיפניס
גִּנָּה לִי, גִּנָּה לִי, גִּנָּה חֲבִיבָה!
כָּל צֶמַח בָּהּ צוֹמֵחַ,
כָּל פֶּרַח בָּהּ פּוֹרֵחַ,
גִּנָּה לִי, גִּנָּה לִי, גִּנָּה חֲבִיבָה!
גִּנָּה לִי, גִּנָּה לִי, גִּנָּה חֲבִיבָה!
צִפּוֹר בָּהּ מְצַפְצֶפֶת,
דְּבוֹרָה בָּה מִיץ אוֹסֶפֶת,
גִּנָּה לִי, גִּנָּה לִי, גִּנָּה חֲבִיבָה!
גִּנָּה לִי, גִּנָּה לִי, גִּנָּה חֲבִיבָה!
אֵצֵא לִי בָּהּ לָשׂוּחַ,
אֵשֵׁב לִי בָּהּ לָנוּחַ.
גִּנָּה לִי, גִּנָּה לִי, גִּנָּה חֲבִיבָה!
ואני חשבתי שאתה כותב בעקבות השיר: "גינה לי גינה לי, גינה לי חביבה"
וכן, מה שחשוב הוא המעשים ולא הדיבורים.
אשמח אם תביע דעתך בקומונה שלי