את הפוסט הזה כתבתי באנגלית במרץ 2009, כבר לא זוכר בתגובה למה.
עכשיו, בעקבות התמוטטות עיתונים וערוצי טלוויזיה בישראל, תרגמתי לעברית.
לא "העיתונות המקצועית", לא "העיתונות הממוסדת, לא "העיתונות המודפסת/משודרת".
דיווח מקצועי.
אנשים המשתכרים מחיה סבירה כדי להשקיע זמן ונסיון לדיווח על המציאות. דיווח על המציאות כדי לשנות את המציאות.
העיתון מודפס כבר כמה מאות שנים.
לאט לאט, העיתון כשירות מסחרי הפך להיות אחד מהגופים החשובים בשירות הדמוקרטיה המודרנית.
העיתון שירת את הבעלים, את הקוראים ואת המפרסמים.
הקוראים והמפרסמים שילמו כדי שעיתונים יתקיימו.
ואז הגיעה טכנולוגיה שאיפשרה הפקה זולה יותר של תקשורת המונים. יותר מדיה במהירות גדולה יותר.
בגלל פיזור הפלטפורמות המאפשרות פרסום מסחרי, פוחתת האפקטיביות של הפרסום המסחרי בעיתונות הממוסדת.
הירידה בפרסום בעיתונות המדווחת בשילוב הירידה במספר המנויים המשלמים גורמות לירידה במשאבים המופנים לדיווח המקצועי.
היום, המדיה המדווחת נמצאת במשבר.
ומה יהיה עם הדמוקרטיה? מאיפה יגיע הכסף המאפשר דיווח מקצועי שיבדוק את המציאות כדי לאפשר לאזרחים לשנות אותה?
מאיפה מגיע כסף כדי לעשות דברים?
שלושה סקטורים: ממשלתי, עסקים, עמותות.
מימון ממשלתי לדיווח מקצועי שיבקר את הממשלה? אין סיכוי.
מימון ישיר על ידי עסקים? מה להם ולדמוקרטיה. מטרתם היחידה היא לעשות עוד כסף.
דיווח מקצועי על ידי עמותות הוא האפשרות היחידה בעיני.
הציבור, עסקים והממשלה מממנים ארגונים שמהווים חוצץ בין האינטרסים של המממנים ובין האינטרסים של הציבור.
Pingback: » עתיד ההדלפות בעולם ללא עיתונות ממוסדת » וובסטר – הבלוג של חנן כהן