איך לזהות פריווילגיות

By | 24 ביולי 2013

Key_enter_icon_01היום בפיד שלי בטוויטר התקיימו שלוש שיחות במקביל.

בשיחה אחת התלוננה מישהי שכשכותבים “רחוב הרצל” צריך לציין את העיר כי לא רק בתל אביב יש רחוב הרצל.

בשיחה שניה כתב ערבי “אתם”. חשבתי שהוא התכוון לערבים אבל אי ההבנה התבררה. הוא התכוון ליהודים.

בשיחה שלישית ציטט מישהו מועמד ספרדי לרבנות הראשית שהתלונן למראיין שהוא מדבר איתו שונה מאשר עם אשכנזים.

שלושת הדוגמאות האלה מתייחסות לאוכלוסיה בעלת פריווילגיות על ידי אי התייחסות אליה.

כאשר לא מבהירים למי הכוונה, משתמשים במנגנון ברירת המחדל.

האוכלוסיה בעלת הפריווילגיות היא ברירת המחדל.

שפה: עברית

דת/לאום: יהודי

מגדר: גבר הטרוסקסואלי

מוצא: אשכנזי

ארץ לידה: ישראל

עיר: תל אביב

מטרת מנגנון ברירת המחדל היא “לחסוך”. לא אומרים את מה שמובן מאליו.

אם נגיד את המובן מאליו ניחשב טרחנים.

מצד שני, אם נציין את המובן מאליו, נבליט את האפליה המובנית בחברה.

לא פשוט להפסיק להשתמש בברירת המחדל, אבל אולי שווה לנסות.

5 thoughts on “איך לזהות פריווילגיות

  1. סער גרשון

    בהקשר הזה – סיסג’נדר היא מילה מאוד חשובה.

    גם עם סימון הברירת מחדל, הבעיה לא מסתיימת נניח לציין את ברירת המחדל של נטייה מינית כסטרייט …

    ובדיוק לשלב הזה כל התיאוריות על הבניה חברתית ודיכוי חברתי, משתלבות יופי.

    0
  2. איתי נתנאל

    פעם, לפני הרבה שנים, התקשרתי למוקד של האקדמיה ללשון העברית וסיפרתי שבפורום השפה העברית ב-iOL מתקיים דיון על מה ההפך מלשדרג.

    בסופו של דבר סיכמנו והבנו ששדרוג הוא מונח ברירת מחדל למעלה, אך אפשר וצריך לומר ״לשדרג מטה״.

    0
  3. אמיר

    לפי הערך באתר דורבנות, ”לשדפק“ זה לא בדיוק ההיפך מ”לשדרג“. שמעתי פעם ממישהו ”לשנמך“, ואז בעקבות הדיון הזה יצא לי קיצור מפורש ל”לשדרג מעלה“ – ”לשגבהַ“.

    0

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *