איך להגיב לטרולים בפייסבוק ובבלוגים

By | 18 בדצמבר 2013

trollזיו פוגטש לא מפסיק להציק בטוויטר שחייבים למחוק טרולים ולא להגיב להם. בתגובה, הזמנתי אותו לכתוב פוסט אורח כאן בבלוג שלי והוא נענה בשמחה.

האם הייתם נותנים לאדם זר להיכנס אליכם לסלון ולהתחיל לקלל אתכם ואת אורחיכם שלושה דורות אחורה?

זה בדיוק מה שעושים טרולים ימנים במקומות המנוהלים על ידי ארגוני שמאל וקבוצות מחאה, כגון דפי אינטרנט ובלוגים.

הימין מנצל את ערך “חופש הדיבור” שבו מחזיקים מנהלי עמודים ובלוגרים כדי לפגוע בהם ובנושאים שהם מקדמים. אם מעיזים המנהלים למחוק תגובות של טרולים, מייד מפעילים כלפיהם את הטריק “אתם פוגעים בחופש הדיבור!”.

הטריק הגאוני הזה מאפשר לצד האלים והמאורגן לשלוט בשיח ברשתות החברתיות ולהשמיד מבפנים התארגנויות ופעילויות רבות. מהמחאה החברתית ב2011 עד לעמוד הפייסבוק של מפלגת מרץ, הימין עושה שמות בכל התארגנות באמצעות שיטה גאונית זו ומשתמש בבמות של השמאל כדי להפיץ את משנתו.

נתחיל בלהסביר את הדבר הפשוט ביותר – מחיקת תגובות בקיר של תנועה, אירוע או בלוג איננה “פגיעה בחופש הביטוי” של אף אחד. היא בסך הכל הגנה לגיטימית לגמרי על טריטוריה.

הטענה כאילו מחיקת תגובות פוגעניות היא “פגיעה בחופש הדיבור” מקורה מתחילת ימי האינטרנט בישראל וחוסר היכולת של עורכי תקשורת אשר הגיעו מהעולם הישן, למצוא מודלים כלכליים חזקים מספיק לאתרי החדשות שלהם.

מאז התקבע נוהג, שהתחיל באתרי החדשות הגדולים, בו ככל שיש לך יותר תגובות – איבר המין שלך גדול יותר (מכיוון שכסף זה לא באמת הביא). כך אנו יכולים לראות בסוף כל כתבה ולא משנה באיזה נושא, שובל של זוהמה וטינופת שמנהלי מערכות החדשות חושבים כי הוא תורם להבאת מפרסמים ע”י הגדלת החשיפות לעמוד.

מאתרי החדשות, הנוהג הנפסל הזה שמאפשר לכל אדם לקלל בשמחת חיים מתחת לכל מאמר רענן ומדידת החשיפה לתוכן באמצעות מדידת כמות התגובות, חילחל לרוב שכבות הכתיבה העצמאית ברשת. מנהלי עמודי פייסבוק ובלוגרים שהעיזו לחסום תגובות או למחוק תגובות בלתי ראויות, מצאו את עצמם לא פעם תחת התקפת “אבירי חופש הביטוי” שהסתייעו לא פעם בשמאלנים טובי לב שקנו את האגדה הזו מבלי לחשוב עליה ברצינות.

אז מה באמת הנזק שנגרם?

מה כבר ניתן להשיג באמצעות הטרלות ותגובות נאצה? הרי “הקוראים שלי אינטיליגנטיים מספיק לדלג מעליהן בלי לשים לב”, חושבים מנהלי עמודים טירונים. ו”האירוע שלי הוא אירוע מחאה פתוח ולכן חשוב לי לאפשר לקיים שיח פתוח אודותיו על גבי עמוד האירוע”, חושבים יוצרי אירועי מחאה רבים.

רשימת הנזקים כוללת את כל אבות המזון – יצירת פקפוק, השנאה, והזרה ובסופו של דבר מרחיקה קהל וגורמת למטרה המותקפת לאבד תומכים.

יצירת רושם שלילי. אמינותו של כל עמוד נפגעת אצל הקורא הממוצע, זה שמנהל העמוד לא מכיר אישית, כאשר הוא רואה דברי שיטנה.

פגיעה בתפוצת המידע שברצונך להוציא. אנשים ישתפו פחות תמונות או פוסטים בהם יש קללות ונאצות בתגובות. מעבר לתחושה המלוכלכת שתגובות כאלו משאירות אצל הקורא הממוצע, אף אחד לא רוצה לחשוב שיש לו חברים שיסכימו עם הנאמר שם.

יצירת פקפוק באמצעות כלים רטוריים בסיסיים. ההתמחות של הרטוריקה הימנית היא במשפטים קצרים ופשוטים אשר ניתן להפריך בקלות – אבל באמצעות מאמרים בני עשרות שורות. הקורא הנבון מוזמן לנחש לבד מה מזה נשאר לקורא התגובות הממוצע בראש.

הרחקת אנשים רציניים יותר מדיון\אירוע בגלל הרושם שליוצרי הדיון\אירוע אין שליטה על הקהל שלהם. אף אחד לא לוקח ברצינות את מי שנראה כאילו איננו יכול לנהל אפילו עמוד פייסבוק.

הכירו את סוגי ההטרלות

ישנם שלושה סוגים עיקריים של הטרלות שחייבים להכיר ולנקות:

1. הטרול המחרבן. הזן הפשוט ביותר המוכר לאדם, זה שנכנס אליך לסלון ומשאיר ערימה מהבילה של קללות וגידופים באמצע הבית. הוא קל לזיהוי ולטיפול ואין שום תירוץ עלי אדמות לאפשר לו לעשות זאת.

2. הטרול מעורר הספקות. זו כבר רמה מעט יותר גבוהה. טרול זה יכניס “עובדות” בלתי אמינות ושקרים מהונדסים היטב,מהסוג שמופץ ע”י אנשי ההסברה המקצועיים שלהם הוא מקשיב, ויגרור אותך ואת הקהל שלך לויכוחים שמטרתם אחת – להתיש את כל המשתתפים. טרול זה גורם להתשה ובזבוז זמן, ואם אין לך צבא של מגיבים שישתמשו בטקטיקת הכיסוי – הצפה של תגובות מהצד שלך שפשוט מטשטשות את תגובתו – עדיף ומומלץ למחוק ללא דיחוי.

3. הטרול המסיט. זו כנראה רמת ההטרלה הגבוהה ביותר ומדובר ע”פ רוב באנשי מקצוע הפועלים מתוך טקטיקה ברורה וידועה.

ההטרלה במקרה זה תסיט את הדיון לנושא בלתי רלוונטי, אך שברור כי לקהל שלך יהיה בו עניין רב. מטרתה היא להתיש ולפזר את הקהל ובעיקר – למחוק מהתודעה שלו את מה שקרא רק כמה שורות מעל. היא עובדת על “עיקרון הראשונים והאחרונים”. מי שיקרא מאמר עד סופו ויגיע לקרוא דיון שייראה רציני בתגובות, אך לא ישים לב כי הדיון סטה לכיוון שונה לגמרי – יישאר בסוף, רק עם הדיון המשני בתודעה.

בכניסה לכל ויכוח עם טרול כזה תהיי בטוחה כי את והקהל שלך יותשו לפניו.

על פי רוב, הטרול עושה זאת תמורת שכר ואין לו בעיה להמשיך להטריל כל עוד משלמים לו. הטרלה מסיטה היא הטרלה אינטיליגנטית הדורשת טרולים מקצועיים שיכולים לנהל דיון אמיתי.

דוגמה יפה להטרלה מסוג זה אפשר לראות בצילום המסך המצורף. התגובה הראשונה הצליחה להסיט דיון שלם מנושא כלכלי לנושא מעניין אך בלתי רלוונטי בעליל לכתבה. סביר להניח כי ההטרלה בוצעה באמצעות “מגיבים מטעם” נוספים שהשתתפו בו.

trolls-screenshot

הטרול המפלג – עמית או טורף?

טרול זה ייצור פילוג דעות בקרב הקהל ע”י העלאת טענות כלפי הכותבת\יוזמי האירוע כי הם אינם מספיק “טובים” בעיניו.

הבעיה הקשה ביותר עם טרול זה היא שבמקרים רבים מדובר באמת בדיון רציני ע”י פעילים שאכפת להם, אותו בהחלט לא רצוי למחוק. לעיתים, עם זאת, מדובר בטרול לכל דבר הפועל בכוונה תחילה לשבירת שורות ויצירת סכסוכים פנימיים.

כיצד מבדילים האם זה הוא טרול מפלג או שזו תגובה אותנטית?

במקרה של תגובות כאלו מומלץ לבדוק מי הטרול – האם הוא מוכר לכם אישית או מהקהילה, האם יש לו מוניטין טוב וכמובן, עד כמה טיעוניו נכונים וקריטיים.

טרול שכזה יש למחוק רק במקרה שמזהים כי מדובר באדם בלתי מוכר המעלה טענות במטרה לייצר סכסוכים פנימיים. גם אם מדובר בפעיל מוכר מ”המחנה השני”, עדיף למחוק אותו בבטחון די גדול כי המטרה שלו איננה לסייע בידיכם “להגיע לאמת הטהורה ביותר”, אלא פשוט לחבל במאמציכם. אם אתם חשים שהוא באמת רוצה לדבר על הנושא – אפשר להעביר את הדיון לעמוד שלו או להודעות פרטיות כדי לשמור על כבודו.

במידה ומדובר בפעיל מוכר, כדאי לבוא לקראתו, ובמקום להיכנס לויכוח מיותר – למצוא את הדרך להענות לטיעוניו כמה שיותר מהר.

כלל האצבע במקרה כזה הוא – אם זו לא הטרלה לשמה – זו תמיד יכולה להיות הזדמנות לשיתוף פעולה (סליחה על השימוש במילים גסות).

זכרו תמיד כי ההשפעה של הטרלות מסוג זה הינה קטלנית במיוחד ליוצרי אירועים ויכולה לפגוע בכמות הקהל באופן משמעותי.

דבר נוסף הוא בחינוך הפעילים עצמם – בבקשה המנעו מיצירת ויכוחים אינסופיים על גבי עמודי אירועים. הנזק שתגרמו לאירוע יפגע גם בכם ובמטרות שלכם בהמשך – תמיד וללא יוצא מן הכלל.

למרבה הצער, בשמאל זו פרקטיקה מקובלת ואין אירוע שאין לו חמישה מתנגדים עזי קול ומבע אשר חשוב להם מאוד להשמיע את דעתם בנושא. חשוב שפעילים יבינו כי זו פרקטיקה הפוגעת בהם כמו בומראנג ולא משנה מאיזה מחנה או קבוצה הם.

עוד לא משוכנעת? למדי מסיפורי הצלחה

בתחילת הקמפיין של יאיר לפיד, היה טרנד בקרב מספר אנשי שמאל פעילי רשת ותיקים להטריל את העמוד של לפיד. זה סיפק הרבה בדיחות והיה מאוד מצחיק. מצד שני, זה גם חשף את העמוד של לפיד לקהל משני גדול מאוד, שהגיע בשביל הבדיחות ונשאר כי מצא שם דברי טעם (ככל הנראה).

במקרה ידוע במיוחד, פעיל מטעם ארגון שמאל, הטריל את העמוד של לפיד בשאלות שלא מצאו חן בעיני בעל העמוד, שבשלב מסויים פשוט נשבר ואמר לו “טוב ביי” וחסם אותו לתגובות.

ה”טוב ביי” של לפיד הפך למימ ושעשע את כל אנשי השמאל ברשת במהלך הבחירות, אך התוצאה, השורה התחתונה והחשובה ביותר – לפיד גרף את מירב הקולות שהשמאל לא הצליח להביא. בין היתר, בזכות מדיניות חסימות וניפוי תגובות שקראו תיגר על מנהיג המפלגה או הציגו אותו באור שלילי.

יאיר לפיד, או ליתר דיוק, יועצי התקשורת שלו, הבינו את הדבר החשוב ביותר – עמוד הפייסבוק שלך הוא הבית שלך. מי שמאבד שליטה על הבית שלו – לעולם לא יוכל לקבל אוזן קשבת מעבר למעגל המשוכנעים הקטן שרגיל להצטופף אצלו בסלון ולאכול את כל מה שהמארח מגיש.

לסיכום

מתן פתח לתגובות שליליות ומטרילות בעמודי פייסבוק ובלוגים של מטרות הינו שגיאה קטלנית ויריה עצמית ברגל ולעיתים גם בראש.

לא לאפשר לאדם לפגוע בך מבפנים אינה פגיעה בחופש הדיבור. זו זכות בסיסית שכדאי לאנשי מחאה ואנשי שמאל ללמוד להשתמש בה. את הנזק שגישה זו גרמה עד כה בלתי אפשרי לכמת, אך ברור לי כי הוא משמעותי.

מי שרוצה לאתגר אותך, לסתור את דבריך, לקלל אותך או לחלוק עליך בצורה אינטיליגנטית – יותר ממוזמן לפתוח עמוד פייסבוק או בלוג משלו ולהביא את הקהל אליו. הרשת היא מקום גדול וכל אחד שחשוב לו להביע את דעתו – ימצא בה את המקום לעשות את זה איתך או בלעדיך.

אין לאף ארגון שום סיבה עלי אדמות לתת במה למי שבא להרוס אותו. בסופו של דבר, העמודים והאירועים באים לשרת מטרה. מתן ביטוי חופשי לטרולים פוגע במעשים של פעילים רבים ומרחיק קהל גדול מאוד.

בדף הפייסבוק שלה, אסתי סגל פרסמה את התמונה הבאה שמדברת בעד עצמה

esti_segal-facebook

קישורים לדוגמה – כמה חזקים הכוחות העומדים מולך

הכירי את התעשיה העומדת מולך – חיפוש גוגל פשוט שיכול ללמד אותך הרבה –

כיצד ביבי הפעיל מערך של מגיבים בתשלום לחיסול המחאה החברתית: ביבי ומועצת יש”ע נגד העם – תחקיר הטוקבקים הממומנים

“הארץ” – משרד ראש הממשלה מפעיל יחידת טוקבקיסטים בתשלום

הערה בתגובה לטרולים מסיטים בפייסבוק – זיו ואני שמאלנים מניאקים ולכן מניחים שהקוראים שלנו קוראים את הפוסט משמאל לימין. תירגעו – אתם מוזמנים לקרוא את הפוסט גם מימין לשמאל.

13 thoughts on “איך להגיב לטרולים בפייסבוק ובבלוגים

  1. רן

    כל מה שאתה אומר נכון, אבל זכויות הפליטים חשובות הרבה יותר! איזו מין מדינה אנחנו??

    טוב סתם, ניסיתי להיות טרול, אבל האמת שמסכים עם כל מילה.

    0
  2. א.

    איבדת אותי בהתייחסות המכלילה ל”ימין” כאילו מדובר באיזה גוף הומוגני אחד.

    [חנן – תגובה מטרילה טיפוסית. נסיון להסיט את הדיון לשאלות ימין ושמאל. אני לא מוחק את התגובה כדי להראות איך זה עובד.]

    0
  3. שירן

    כתבה סופר חשובה לכל מי שיש לו/ה קיום כלשהוא ברשת. אהבתי מאוד וחידדתי את הצבת הגבולות שלי, תודה

    0
  4. אלירם

    נתקלתי בטרולים רבים בשנותי הרבות כמפעיל בלוג, אתרים וכו’. את חלקם מחקתי בלי היסוס, לחלק אחר עניתי בקצרה והשארתי רק אם נוצר דיון מעניין (לא תמיד דיון שסוטה מהנושא הוא רע בהכרח, האינטרנט בנוי על היפר-קישורים). כמובן שתגובות שהביעו אי-הסכמה התקבלו בברכה, שכן הן כמעט תמיד יצרו פתח לדיון מעניין.
    כשאתה מתיחס לטקסטים שלך כאל כלי להעברת מסר שאתה צריך למקסם את היעילות שלו, אז כן, אתה צריך להלחם בטרולים. כשאתה מתיחס לטקסטים שלך כאל הבעת דעה ואתה מוכן גם להקשיב, פתאום שינוי הנושא הוא לא הטרלה בהכרח.
    כאן אני רק אציין שזו תפיסה נפוצה אצל אנשי שמאל, אבל לפעמים גם אצל אנשי ימין. שהצחיקה אותי הצביעות שלכל אורך החלק הראשון של הפוסט התאמצה להציג אנשי ימין באור שחור ואנשי שמאל כאבירי ההגיון או מקסימום טועים “טובי לב”. זה סוג דמגוגיה שקטה וסמויה שאופיינית, איך לומר, לטרולים. (מה גם שדווקא הדוגמה של יאיר לפיד הראתה את המצב ההפוך, שאינו נדיר כלל וכלל. מטבעונים מיליטנטים, דרך מתנגדי פעולות צבאיות מיליטנטים לא פחות ועד פעילים פוליטיים רבים)
    אגב, נושא הימין והשמאל הוא משהו שאתה העלית בפוסט, לא המגיב הקודם שאותו כינית טרול.
    עכשיו עולה השאלה, האם ההערה הנקודתית שלי ושל המגיב הקודם אכן חוטאת לנושא הדיון? האם ראוי למחוק אותה בשל כך שהיא לא עולה בקנה אחד עם הנרטיב הראשי של הפוסט אלא מתיחסת לסגנון? זה הרי פוסט בבלוג, פעם זה היה פתח לדיון, היום כלי שנועד לשכנע כמה שיותר אנשים לבצע את מה שרוצה כותב הפוסט, קרי: לעודד בעלי דפי פייסבוק ובלוגים למחוק תגובות עוינות.
    אני מאד בעד “לא להאכיל טרולים”. מדיניות טובה וברוכה. עם זאת, למרות שמרבית האנשים יודעים לזהות טרול בקלות, יש לא מעטים מתקשים בכך ויוצרים נזק בשל יד “קלה מדי” על ההדק. חבל.

    0
  5. זיו פ

    לגבי נושאי הימין מול שמאל –
    הבהרה – הפוסט מיועד לאנשי שמאל וארגוני מחאה, העומדים באופן תדיר וקבוע מול התקפות מאורגנות וממומנות היטב מהצד השני.
    לצערי, השמאל לא השכיל לאמץ טקטיקות יעילות אלו, ויותר גרוע – הוא משתף איתן פעולה בלי להבין.
    זו המטרה היחידה של הפוסט הזה.

    הוא לא מדבר על “ויכוחים מעניינים” או על שמאלנים שמטרילים עמודי ימין – מכיוון שזו איננה הנקודה שלו.

    אני לא יודע אם זה יותר מצחיק או יותר עצוב לראות כמה קשה לימנים לראות שלא מתייחסים אליהם לרגע אחד. אבל, שוב, זו לא הבעיה שלי

    1+
  6. הדוב החושב

    והשמאל לא מנצל את חופש הביטוי?

    ע”ע זועבי במשט, העובדה שיש לנו ח”כים שפועלים (בניגוד לתקנון הכנסת) כנגד היות המדינה יהודית וכו’…

    0
  7. אהרון

    מאמר נפלא .
    נא לא לייחס זאת רק לימין , בעיניי זו טעות המפחיתה מעוצמת הטיעונים כאן .
    חוץ מזה מרקיז , הכל בסדר .

    1+
  8. טרול שלא מבחירה

    טרולים כמו חיידקים – יש מהם גם חיוביים, ולפעמים הם אפילו משדרגים את רמת השיח.
    חלק מיופיו של הדיון התלמודי, הוא שהוא ‘מוטרל’ לכל מיני כיוונים ומעלה נקודות חיוביות. בסוף חוזרים לנקודת הפתיחה.
    נכון שיש טרולים פוגעניים ומזיקים, אלה מהסוג הראשון או השני שציינת כאן.
    מצד שני, הפאראנויה מטרולים בכמה סלוני אינטרנט מתחילה להזכיר את בהלת האיידס בשנות ה80 – מיותרת, מזיקה כשלעצמה ומכסחת את היוצאי-דופן, שבלעדיהם כל זה הופך לשעמום אחד גדול. לפעמים מי שמסיר אותם הוא זה שהופך להיות מטיל אימה וגורם לי במקרים מסויימים לחשוב שמזל שאין הרבה ‘מסירי טרולים’ שעובדים במשטרה.
    התגובה שלי מכבדת את הבלוג ואת קוראיו.

    0
  9. אורי

    אז מה ההבדל בין טרול לבין מגיב רגיל שמתנגד לתוכן המוצג? נשמע אותו דבר.

    אגב, אפשר ויש תנאי השתתפות ויש זכות מלאה לבעלי פורום למחוק תגובות שלא חוקיות על פי התקנון.

    0
  10. אלכס

    כותבי התגובות צריכים למצוא חן בעינך חנן?

    ייעוד הטקסט לקהל מסוים אינו פוטר אותך מאחריות למה שרשמת והתייחסות מכובדת למגיבים.

    העלת בעצמך את נושא העמדות הפוליטיות בפוסט עצמו? תתמודד עם זה כאדם בוגר.

    תגובות ילדותיות בנוסח “אני לא העליתי את נושא השמאל ימין וזהו לא הנושא אבל הימנים …” מציגות רדידות שהיא הסיבה מדוע אינך מצליח לשכנע ולא העמדות הפוליטיות של הקורא. כאשר כבר בדבריך אתה חוטא באד הומינם, זה רדוד להפליא לכתוב כמעט מיד שאת זה ממש יש למחוק.

    אז כאשר אתה מעלה פוסט בבלוג באינטרנט, אם אינך רוצה לשמוע דיעות שונות משלך – חסום אותו לתגובות. כי כותבי התגובות לא צריכים למצוא חן בעיניך (מכאן גם הסיווג הריגשי של תגובות “מטרילות”).

    1+
  11. נירה אייזנשטט

    אני ? טרול?

    יתכן שכן , איבדת אותי בתחילת הכתבה כשדיברת על טרולים ימנים . קודם כל ההשוואה של האינטרנט לטריטוריה לא מקובלת עלי ולראיה-אי אפשר לראות מה יש בסלון שלי , ולרוב לא מובעות בו כל מיני דעות של מליון אנשים .

    קללות זה דבר מכוער -בין אם ברחוב , בין אם בסלון ,ובין אם באינטרנט.

    דבר שני -נתקלתי בהמון המון טרולים שמאלנים מלאי שנאה לכל מה שיהודי וישראלי -בזאת כנראה מסתיימת הצפיה שלי באתר. לצערי הוא לא מעניין אותי .

    0

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *