סטיאגרהה בדרום אפריקה – מדריך לעובדים ופעילים בשינוי החברתי

By | 6 בספטמבר 2014

satyagraha-coverלפני כמה זמן התייעץ ידידי יצהר ורדי בפורום תרגום ועריכה על תרגום של משפט באנגלית. המשפט היה מאד מוכר לי. גיגלתי אותו וניחשתי נכון – זה היה משפט מהספר “סטיאגרהה בדרום אפריקה” מאת מ’ ק’ גנדהי. כתבתי ליצהר בהתרגשות “אתה מתרגם את סטיאגרהה???” והוא אישר לי שהוא עורך את התרגום.

עוד משנת 2007, כשעבדתי בשתי”ל, אני חולם שהספר יתורגם לעברית. מאד הייתי רוצה שהספר היה זמין בעברית בתקופת המאבק החברתי שהחל בקיץ 2011. בספר, מתאר מהאטמה גנדהי את תולדותיו בדרום אפריקה שם הפך להיות פעיל ציבור ופיתח את הסטיאגרהה – אחיזה באמת. בספר מתוארים גם מהלכים של גיוס שותפים למאבק, גיוס משאבים ועבודה עם התקשורת. בקיצור – מדריך לעובדים ופעילים בשינוי ומאבק חברתי.

אני חושב שכל ארגוני השינוי חברתי וכל תנועות בוגרי תנועות הנוער צריכים לקנות את הספר במתנה לעובדים ולפעילים. כפי שתראו, תיאורים של תהליכי מאבק חברתי שקרו לפני יותר ממאה שנה עדיין מאד רלוונטיים היום. ראוי שגנדהי, עם נקודת המבט המיוחדת שלו והשאיפה שלו לאמת, יהווה לנו השראה גם היום.

הנה כמה קטעים מהספר בעברית שסימנתי בעותק שלי באנגלית לפני שנים.

גם אני הייתי מדריך בתנועת נוער וגם אני צילמתי וגזרתי קטעים לפעולות. אנא, אל תסתפקו בציטוטים שכאן. קראו את כל הספר כדי להבין את ההקשר ההיסטורי ומצאו את הציטוטים המתאימים לכם.

———————–

סטיאגרהה (אחיזה באמת):  מטרתי היא להבהיר את ההבדל היסודי בין התנגדות סבילה לבין סטיאגרהה. אם אנשים מסוימים המשייכים את עצמם לאחת משתי הקבוצות טוענים כי אין הבדל בין השתיים, הריהם עושים עוול לשני הצדדים, ועלולים לגרום בכך לתוצאות בלתי-רצויות. השימוש שעשינו בביטוי “התנגדות סבילה” בדרום אפריקה יצר הקבלה בינינו לבין הסופרג’יסטיות, ובכך “זיכה” אותנו לא בהערכה על אומץ הלב ועל ההקרבה העצמית שיוחסו להן, אלא בתיוגֵנו כתנועה המסכנת נפש ורכוש; ואפילו הידיד רחב הלב מר הוסקן האמין כי אנו חלשים. כוחה של אמונה הוא כזה, שהאדם הופך לְמה שהוא מאמין שהינו. אם נמשיך להאמין שאנו חלשים וחסרי אונים, ושמסיבה זו אנו נוקטים התנגדות סבילה, ואם אחרים יאמינו בכך כמונו, התנגדותנו לעולם לא תעניק לנו כוח ואנו נוותר עליה בהזדמנות הראשונה משום היותה נשקו של החלש. אם, לעומת זאת, ננקוט סטיאגרהה מתוך אמונה בכוחנו, יוביל הדבר לשתי תוצאות. אם נאמין בכוחנו נצבור כוח מיום ליום, ועם העלייה בכוחנו תגבר יעילותה של הסטיאגרהה ולא נחפש הזדמנות לוותר עליה. כאמור, בהתנגדות סבילה אין מקום לאהבה, ובסטיאגרהה לא רק שאין מקום לשנאה, אלא שהשנאה היא הפרה בוטה של העיקרון המנחה. בשעה שההתנגדות הסבילה מותירה מקום לשימוש בנשק בהינתן ההזדמנות המתאימה, בסטיאגרהה חל איסור על שימוש בכוח גופני אפילו בנסיבות המתאימות ביותר. ההתנגדות הסבילה נתפסת לעתים קרובות כהכנה לפעולה אלימה, ואילו הסטיאגרהה שוללת מכל וכל פעולה כזו. התנגדות סבילה אינה שוללת אחיזה בנשק, אך סטיאגרהה ושימוש כוח הזרוע סותרים זה את זה ואינם יכולים ללכת יחד לעולם. כלפי אהובינו, היקרים לנו מכול, אפשר לנקוט סטיאגרהה אך אי אפשר לנקוט התנגדות סבילה, אלא אם אותם אנשים חדלו להיות יקירינו ועתה הם שנואים עלינו. בהתנגדות הסבילה ישנו תמיד יסוד של הטרדת הצד השני, לצד הנכונות לסבול כל קושי שפעילות זו משיתה עלינו; ואילו הסטיאגרהה אוסרת מכל וכל על גרימת נזק ליריב. הסטיאגרהי מבקש לנצח את היריב באמצעות קבלת הסבל על עצמו.

צדק: פה ושם השגנו מזור קל למכאובינו, אך הכל נעשה בעבודת טלאים. הצדק שבו זכינו דומה למה שמשיג אדם שנשדד כאשר השודדים מואילים בטובם להשיב לו חפץ חסר ערך כלשהו.

תכונות הפעיל: אנשים הנושאים בתפקידים הכרוכים באחריות נזקקים ליושרה, סבלנות, סובלנות, כושר עמידה, ריכוז, תעוזה והגיון בריא הרבה יותר משהם זקוקים לידיעת השפה האנגלית או להשכלה לשמה.

שכר עבור הפעילות הציבורית: אך כיצד אחיה ואתפרנס? הציעו לי משכורת קבועה, אך לכך סירבתי מיד. אל לו לאדם להסכים לקבל משכורת גבוהה בעבור שירות ציבורי. יתרה מכך, הייתי חלוץ. באותה עת האמנתי שכדי להאדיר את כבודה של הקהילה עלי לחיות בסגנון המקובל בקרב פרקליטים, והדבר היה עולה ביוקר. לא יאה שאהיה תלוי לפרנסתי בגוף המגייס כספים מן הציבור; במצב כזה לא אוכל לעבוד. מסיבות אלה ואחרות סירבתי בתקיפות לקבל שכר על שירות הציבור. הצעתי להישאר בתנאי שהסוחרים ההודים הגדולים ידאגו לי לעבודה משפטית לשנה, וישלמו מראש את שכר טרחתי. במשך שנה זו נוכל לעבוד יחד ולבחון את התוצאות, ולהאריך את ההסדר אם שני הצדדים יהיו מוכנים לכך. כולם קיבל בשמחה את הצעתי.

עזרה: מדי יום ביומו כתבנו מכתבי עדכון לידידים באנגליה ובהודו, אך מאבק הסטיאגרהה אינו זקוק לעזרה חיצונית מרובה, ורק פתרונות פנימיים מועילים באמת. אי לכך בילו המנהיגים את עיקר זמנם בנסיונות לחזק את לכידותה של הקהילה.

שותפים: הסטיאגרהים האמינו בכל לבם שאסור להם לנטור טינה כלפי כל אדם שאינו מצטרף למאבק בשל חולשה, היעדר אמונה או כל סיבה אחרת, ויתר על כן, שעליהם להקדיש כל מאמץ לטיפוח של יחסי ידידות עם אותם אנשים ולעבוד לצדם בתנועות שאינן שותפות במאבק הסטיאגרהה.

מימון המאבק: מנסיוני למדתי כי מחסור בכסף אינו מעכב ואינו עוצר שום תנועה. אין פירוש הדבר שתנועה יכולה להתנהל בעולם הזה ללא כסף, אלא שכל עוד עומדים בראשה אנשים טובים ונאמנים, יימצאו תמיד הכספים הנחוצים לה. למדתי גם כי ברגע שתנועה צוברת כספים עודפים – שם מתחילה הידרדרותה.

שקיפות: בכוונה תחילה נמנעה התנועה ממהלכים חשאיים, והעיתון היה כספר פתוח בפני כל מי שביקש לאמוד את כוחה של הקהילה ואת חולשותיה. כבר בראשית הדרך הבינו הפעילים כי בתנועה כשלנו – תנועה שבה אין מקום לחטא, לדו פרצופיות ולעורמה, ושכוחה הוא הערובה היחידה להצלחתה – אין מקום גם לסודיות. כולם הבינו כי כדי לרפא את מחלת החולשה צריך לפני הכל לאבחן אותה ולהצביע עליה בפומבי – לטובת הקהילה.

מחלוקות פנימיות: ההתמודדות עם ההסתייגויות הרבות היתה קשה בהרבה מכפי שתיארתי לעצמי בעיצומו של המאבק. בעיצומו של מאבק מושעות המחלוקות הפנימיות למול הסכנה המשותפת, ועל זו אפשר להתגבר; אולם עם שוך הקרב עולות וצצות שוב הקנאות הפנימיות, ואם נפתרה המחלוקת עם היריב לשביעות רצונם של שני הצדדים, רבּים האנשים שיעוטו על הסכם הפשרה ויתקפו אותו – מלאכה קלה ומספקת. בגוף דמוקרטי, מטבע הדברים, יש לתת תשובות מספקות לכל השאלות. המלחמה ביריב מביאה עמה מעין שכרון והתעלות נפש, אולם היא אינה מלמדת אותך את הלקחים היקרים הנרכשים בהתמודדות עם אי-הבנות ומחלוקות בין ידידים. אי-הבנות וחילוקי דעות בין ידידים הן תופעה נדירה ולכן כואבת יותר, אך רק הזדמנויות כאלה מספקות מבחן של ממש. כך לימד אותי נסיוני תמיד, ובטוחני כי רק בזכות מבחנים שכאלה הגעתי להישגים רוחניים של ממש. רבים מאלה שלא הבינו עד כה את טיבו האמיתי של המאבק הבינו אותו לאשורו במהלך ההתפשרות ואחריה.

עיתונות: נציג רויטר באנגלית שלח מברק קצר לדרום אפריקה ובו תמצית מוגזמת של נאומי בהודו. התרחשויות שכאלה אינן יוצאות דופן, והגזמות כגון אלה אינן תמיד מכוונות. אנשים עסוקים מאוד, בעלי דעות קדומות והנחות עבודה משל עצמם, מכינים לעתים סיכומים המבוססים על קריאה מרפרפת ועל פרי הדמיון. סיכומיהם מתפרשים בדרכים שונות במקומות שונים, וכך נוצר עיוות בלתי-מכוון. זה הסיכון הגלום בפעילות ציבורית, וזוהי מגבלתה.

ממשלה: אין זה מפתיע לגלות שטיעונים המבוססים על ההיגיון לא תמיד מוצאים חן בעיני אנשי השררה.

חוק ועושק: כולם ביקשו לצבור עושר מרבי בזמן הקצר ביותר, ומדוע ירצו לחלוק את עושרם עם ההודים? הצביעות גייסה לשירותה את תורת המדינה כדי לנסח טיעון משכנע. טיעון הנשען על אנוכיות גלויה ושיקולי מסחר לא היה מספק את האירופאים המשכילים של דרום אפריקה. השכל האנושי מתענג על המצאתם של טיעונים מופרכים להצדקת עוולות, והאירופאים של דרום אפריקה לא יצאו מכלל זה.

———————–

סטיאגרהה בדרום אפריקה

מוֹהַנְדַס קַרַמְצ’אנד גנדהי

מאנגלית: מתן קמינר

עריכת תרגום: יצהר ורדי

הוצאת בבל (עיון)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *