החתונה הריבונית שלנו

By | 12 בינואר 2015

אשתי ואני התחתנו ב 12 בינואר 1987 בקיבוץ לוטן שבערבה הדרומית, הקיבוץ השני של התנועה ליהדות מתקדמת (התנועה הרפורמית).

אנחנו היינו הראשונים בקיבוץ שהתחתנו בלי שרב יהיה מעורב בטקס החתונה ובלי שנתחתן ברבנות בנוסף, כדי להיות רשומים בתעודת הזהות כנשואים.

כתבנו מכתב לחברים בעלון של הקיבוץ, “בּבית”. המכתב פורסם בכתב העת “שדמות” של התנועה הקיבוצית – גליון ק”ב, אב תשמ”ז, אוגוסט 1987. להורדת סריקה של החלק בגליון שהוקדש לנישואים ריבוניים.

הקדשת חלק משמעותי מגליון של כתב עת מעידה שהנושא היה “חם” בימים האלה. בשנות השמונים התחיל חיפוש אלטרנטיבות משמעותיות לטקס הנישואין שלא היה רק “מרד” ברבנות. היום “נישואים אלטרנטיביים” הם כבר לא כל כך נדירים אבל באמצע שנות השמונים נדרשנו להסביר מה ולמה.

אני מפרסם כאן את המכתב ומספר על תהליך הנישואים שלנו כי במשך השנים, בשיחות אינטרנט שונות, סיפרתי את הסיפור. חשבתי שיום הנישואים שלנו הוא הזדמנות לכתוב את הסיפור בצורה מסודרת ובמקום לנסח אותו כל פעם מחדש אוכל להדביק קישור.

לחברים שלום

רצינו לכתוב ל”בּבית” את הרגשתנו באשר לחתונתנו. במיוחד בגלל שאנחנו מתייחסים לטכס החתונה בצורה שונה מהזוגות שהתחתנו בלוטן עד כה, ובתור ראשונים, או יחידים בגישתנו, רוצים אנו לברר ביחד איתכם מהי משמעות טכס החתונה עבורנו.

חתונה ברבנות
בשבילנו חתונה ברבנות אינה באה בחשבון. לדעתנו אין זכות מדינה לכפות עלינו את אופי החתונה מבחינה דתית-תרבותית. מבחינה חוקית אין אפשרות בישראל להרשם כנשואים בלי טכס דתי (אין בישראל נישואין אזרחיים). אנחנו מאמינים שהדרך במצב הפוליטי הנוכחי להלחם בכפיה זו היא על ידי התעלמות מסמכותם המוסדית של הרבנים “מטעם” תוך יצירת אלטרנטיבות משמעותיות. לשם כך כתבנו לאגודה המנסה לעזור לזוגות שרוצים להנשא בדרך זו (הם נקראים “השרות החילוני”). מקוים לקבל מהם ומעוד אנשים גם יעוץ משפטי, במידת הצורך.

חתונה רפורמית
בשבילנו חתונה רפורמית באה יותר בחשבון, אבל עדין היא אינה מתאימה בדיות לרעיונות שלנו. (יתכן והיינו שוקלים זאת ברצינות אם התנועה תזכה בבג”ץ)*

אנחנו מאמינים שהמשימה, בהא הידיעה, של יהדות מתקדמת בדורנו, היא לעבור משלב של סמכות רבנית לסמכות קהילתית. עצם חיינו בלוטן מבטאים את הרעיון הזה. חשוב לנו בחתונה לבטא את הנסיון שעדין לא הצליח ובקושי מתקיים) ליצור סמכות קהילתית רוחנית שנובעת מכולנו ביחד. בתהליך הלימוד שאנו רוצים לעבור (ביחד איתכם) בחודשים הקרובים, ננסה ליצור את הסמכות הרוחנית וקדושת המעמד ולא על-ידי רב שבא מהחוץ לקהילה, אפילו רפורמי.

מה כן נעשה?
רוצים חתונה שבה אנו נכריז (ע”י כתובה שנכתוב ועוד ביטויים) בפניכם ובפני משפחותינו, לגבי החיים המשותפים. חתונה יהודית שתבטא את תחושת החובה שלנו להמשך יוצר של חיי העם היהודי. חתונה שבה חברי הקהילה הם שותפים מלאים בתהליך.

התהליך
לתהליך הלימוד אנו מייחסים חשיבת רבה. אנחנו רוצים ללמוד בזמן הקרוב כמה שיותר על ההיבטים היהודיים, משפטיים ורעיוניים של הרגשותינו בשיתוף איתכם.

מקווים שב”סוף” הענין נדע יותר טובה מה בדיוק אנחנו רוצים. איזו כתובה? טבעות – כן או לא? שבירת כוס? האם שני השותפים אומרים “כדת משה וישראל”, או נוסח אחר, ועוד הרבה שאלות.

בכל תהליך הלמידה אנחנו מקוים לשתף אתכם בצורות שונות. אתם העדים האמיתיים לחוויה הזו (לא מתכוונים לעשות משהו שלא מקובל על הקהילה בכלל). חשובה לנו מאד התמיכה של הבית גם רגשית וגם מבחינה ציבורית, אם יהיה צורך. כולכם מוזמנים לדבר איתנו כמה שיותר ונשתדל שתהיינה גם הזדמנויות מאורגנות ללמוד יחד ונראה לאן נתקדם.

האתגר הזה, לממש חלומות של תנועת הנוער ומלים כמו “סמכות קהילתית” ו“מעמד” בחיים אמיתיים של אנשים מבוגרים (פחות או יותר) מאד קוסם לנו, אך זקוקים לתמיכה רבה.

לוטן

*בג”ץ הרבנים הרפורמים להרשם כרושמי נישואין. (בג”ץ 47/82 קרן התנועה ליהדות מתקדמת בישראל נ’ שר הדתות)

התחלנו בתהליך למידה של הנושא, בייחוד הצדדים החוקיים שלו. ההורים שלנו דאגו שאי רישום בתעודת הזהות יגרום לנו בעיות בעתיד, גם מבחינה כספית וגם מבחינת הילדים. למדנו את הנושא וגילינו שאין שום בעיה. זוג יכולים להיות משפחה מול רשויות המדינה השונות בלי להיות רשומים כנשואים בתעודת הזהות.

יום אחד כאשר היינו בירושלים נפגשנו עם שופט בית המשפט העליון בדימוס חיים כהן בביתו. ולמה דווקא חיים כהן?

ב 1966, כאשר היה חיים כהן שופט בבית המשפט העליון נשא את מיכל זמורה לאשה בנישואין קונסרבטיביים בניו יורק. הסיבה לנישואין אלה היתה שהם לא יכלו להינשא בישראל בגלל שהוא  כהן והיא גרושה ועל פי ההלכה אסור להם להינשא. הרב הקונסרבטיבי “החליק” את העניין הזה והשיא אותם. כל הפרשה זכתה לפרסום רב והיתה סוג של שערוריה.

ישבנו אצל השופט העליון בדימוס במטבח ביתו והוא אישר את שכבר ידענו – אין שום בעיה לזוג לחיות כמשפחה בישראל בלי לשנות הסטטוס בתעודת הזהות ל”נשוי”.

כאשר אמרנו להורים שלנו ש”שופט עליון אמר שזה בסדר” כבר לא היה להם מה להגיד.

כבר עשרים וחמש שנה (ויותר) אנחנו נשואים ורשומים בתעודת הזהות כרווקים – מגדלים ילדים, משלמים מיסים ומשכנתא ולא נתקלנו בשום בעיה פורמאלית.

הייתרון של הרישום “רווק” בתעודה הזהות הוא במפגש עם פקידים למיניהם. כאשר הם שואלים על כך, זו ההזדמנות שלנו להסביר להם את הרעיון. לפעמים הם אפילו מבינים.

– – –

תשובות לשאלות נפוצות.

ש: למה לא נסעתם לקפריסין להתחתן?

ת: אין צורך בכך. 25 שנה של נישואים הוכיחו זאת.

 

ש: ומה עם הילדים?

ת: טוב תודה הכל בסדר. הם רשומים בתעודות הזהות של שנינו. אחרי הלידה הייתי צריך לחתום בבית החולים על הכרה שלי באבהות. הילדים לא ממזרים. ממזר הוא ילד שנולד לאשה נשואה שאביו הוא לא בעלה. מבחינה הלכתית הילדים שלנו הם פשוט בניה של אשה לא נשואה.

 

ש: ומה אם תרצו להתגרש?

ת: נוכל להיפרד בהסדר משפטי אזרחי. אם אחד מאיתנו ממש ירצה לפגוע בשני ובערכים המשותפים שלנו, יוכל להביא את העניין לבית דין רבני.

0

One thought on “החתונה הריבונית שלנו

  1. יוסי

    גם אנחנו לא התחתנו באופן פורמלי (ובכלל) ולאחרונה נפגענו מכך לראשונה: ממשלת ארה”ב מנפיקה ויזה של בני-זוג (למשל, אם יוצאים להשתלמות של שנה בחו”ל), רק לבני-זוג נשואים. לכן, בצאתי להשתלמות של שנה בארה”ב, בת זוגי לא תוכל לעבוד, כי תקבל ויזת שהייה (לשנה) בלבד, ולא ויזה שמאפשרת הגשת בקשה לאישור עבודה.

    0

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *