חטיפת ילדי תימן, תיאוריית קונספירציה – מה דורשים?

By | 29 ביוני 2018

השאלה הראשונה והחשובה היא: "למי אתם רוצים להאמין?"

אם אתם רוצים להאמין לי, בכתיבתי אשמח לעזור לכם לגבש את דעתכם והרגשתכם לגבי הנושא הכאוב הזה. אולי גם תוכלו להיעזר במה שאני כותב כדי לשוחח על כך עם אחרים.

אם אתם מתלבטים האם להאמין לי, קודם כל קראו מי אני כדי לגבש עמדה.

אם אתם לא רוצים להאמין לי, דברי יעוררו בכם התנגדות ואולי כעס. אין לי כוונה לשכנע אתכם ואני לא אשקיע מאמץ בכיוון. אם תנסו להיות אלימים כלפי, יש לי דרכים להתמודד.

לכל הפוסטים בסדרה.


בעוד אני מכין את הפוסט הבא שיהיה עוד נדבך בהוכחת תיאוריית הקונספירציה, הגיע אלי מסמך שהוא הבסיס לדרישות של עמר"ם ופורום המשפחות מהממשלה. המסמך פורסם בדף הפייסבוק של עמותת עמר"ם. לפני שמצאתי אותו בדף, שלחתי אימייל לעמותת עמר"ם כדי לוודא את האותנטיות שלו. נעמה קטיעי ענתה לי למייל וזוהי תגובתה (החלקים הרלוונטים לשאלה) : "המסמך אכן אותנטי. המסמך פורסם על ידינו לציבור כמסמך דרישות שאנו עומדים מאחוריו, כך שאין בפרסום שלו שום חדש."

כשקראתי את המסמך הבנתי עד כמה עמוק הפער בין תפיסת המציאות שלי ובין תפיסת המציאות שלהם.

דוגמאות מהמסמך:

ממשלת ישראל מבקשת להביא לפיוס אמת בחברה הישראלית.

מאז קום המדינה לא היתה ממשלה כזאת. אתם באמת מצפים שדווקא הממשלה הנוכחית תוביל לפיוס אמת בחברה הישראלית?

הממשלה מחליטה לבטל את מסקנות וועדות החקירה והבירור השונות אשר עסקו בפרשה.

מישהו יכול לחשוב על מנגנון חוקי שיאפשר ביטול מסקנות של ועדות חקירה שהוקמו ופעלו על פי חוק? לפי דעתם של מחברי המסמך, יש לממשלה אפשרות כזו?

"לחברי הוועדה תינתן הרשאה ע"י היועמ"ש באמצעות יפוי כח לעיין במאגרי מידע חסויים" מול "הועדה תפעל בשקיפות מרבית"

מישהו שם לב לסתירה בין שני המשפטים?

תוקנה זכאות לפיצוי הולם בהתאם להלכות, לפסיקה, ולתקדימים משפטיים לכל נפגעי הפרשה, בין אם הם חיים ובין אם נפטרו.

האם יש תקדים משפטי לפיצוי למי שנפטר?

אין הסכמה על כל חלק בנפרד ואין אפשרות לפצל את המסמך.

המשפט הזה הזכיר לי את הגשש החיוור במערכון "שירים שערים וטכנאים":

אז ככה רוצים לקבוע מי יהיו השופטים! ,אם לא אנחנו החלטנו לשרוף את המועדון! … אנחנו רוצים 15 ניצחונות בשנה מינימום… 15, כן? אם לא – נשרוף את המועדון. אנחנו גם רוצים לקבוע, פעם אחת ולתמיד, מי יהיה השחקנים, מי יהיה המאמנים, מי יהיה התוצאה, ומי יהיה מזג האוויר.

לקראת קריאת הפוסטים הבאים, זכרו מה הן הדרישות של מקדמי תיאוריית הקונספירציה על חטיפת ילדי תימן. השוו את תפיסת העובדות והמציאות בין איך שאתם תופסים אותן ובין איך שהם תופסים אותן.

הדברים המובאים כאן הם מה שהממשלה נדרשת על ידי הארגונים לחליט, להגיד ולכתוב.

מסמך הכרה אחרי פגישה ב15.4.2017.pdf

הצהרת ראש הממשלה בפתח ישיבת הממשלה

פרשת היעלמותם של ילדי עולי תימן המזרח והבלקן, שהתרחשה לאורך שנים רבות, היא פרשה כואבת בתולדות מדינת ישראל. הנושא ממשיך ללוות את סדר היום הציבורי מזה עשרות רבות של שנים ומהווה פצע פתוח שאינו נרפא. קליטת עולי תימן בפרט, והמזרח בכלל, לוותה בבעיות רבות, אשר יסודן בגזענות מבנית, שתוצאתה מדיניות שיטתית, אשר גרמה עוולות רבות לעולים אלו וביניהן לקיחה במזיד של ילדים ממשפחותיהם. מטרת הצהרה זו היא, להביא תיקון למשפחות אלה ואיחוי לקרעים בחברה הישראלית, שיהיו מבוססים על גילוי האמת וכבוד הדדי.

ממשלת ישראל מבקשת להביא לפיוס אמת בחברה הישראלית. לכן, הממשלה מכירה בעוול ובפגיעה בזכויות היסוד שנעשו למשפחות ולילדיהן, בסבלן רב השנים, ומבקשת להתנצל התנצלות כנה בפני כל הנפגעים מהפרשה ומהכחשתה, בפרט בקרב עולי יהדות תימן, שהיו הקורבנות העיקריים של הפרשה. מדינת ישראל וממשלת ישראל רוחשות הערכה לכל הדורות של פעילי המחאה ושל הפועלים בנושא, על השירות החשוב שעשו עבור החברה הישראלית ומדינת ישראל.

מדינת ישראל מקבלת אחריות על הפרשה ומצהירה על מחויבותה המלאה לנקיטת כל הדרוש לתיקון העוול כלפי המשפחות ולאיחוי הקרעים בחברה הישראלית.

החלטת ממשלה

לאור הצהרת ראש הממשלה ובמטרה להביא לפיוס אמת בחברה הישראלית בכל הנוגע לפרשת חטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן ואחרים (להלן "הפרשה"), אנו מחליטים על נקיטת הצעדים הבאים:

1. מהלכים כלליים לחשיפת האמת:

הממשלה מחליטה לבטל את מסקנות וועדות החקירה והבירור השונות אשר עסקו בפרשה. אין פיוס ללא חשיפת האמת והכרה בעוולות העבר. הזכות לאמת בכלל ובפרשה זו בפרט, היא זכות יסוד. ממשלת ישראל מתחייבת לחשוף את כל אותם חומרי חקירה רבים שלא נחשפו עדיין וכל חומר אחר הרלוונטי לבירור האמת.

הממשלה מכירה בכך שחקר האמת, בנוגע למה שקרה למשפחה הבודדת והן בנוגע למדיניות שננקטה כלפי הקהילות שנפגעו, הוא אבן יסוד בהכרה בפרשה ולכן תחוקק חוק שיחייב מוסדות ציבוריים, מוסדות וגופים דו-מהותיים וגופים פרטיים לפתוח את ארכיוניהם בפני הציבור, בפני חוקרים ופעילים חברתיים, ובפני הגופים השונים שעוסקים ויעסקו בבירור וחשיפת האמת והנצחתה בכל נושא הקשור לקליטת עולי תימן והמזרח והפרשה הנדונה. תמיכה ממשלתית זו תינתן בנוגע לכל ארכיון אשר מכיל חומר רלוונטי לפרשה ולהקשריה ההיסטוריים.

2. חינוך והנצחה

א. המדינה מתחייבת לאפשר לנציגי המשפחות וארגוני המחאה שפעלו בנושא לקחת חלק מרכזי בכתיבת ההיסטוריה הרלוונטית לפרשה ותממן את מהלך הכתיבה בתקציב ראוי במסגרת שתוקם לצורך מחקר הנצחה וחינוך. ההיסטוריה של הפרשה צריכה להיכתב ע"י הקהילות הנפגעות ופעיליהן ברוח הגישה המכונה "היסטוריה מלמטה". במקביל יינקטו פעולות לעידוד מחקר בנושאי עליית יהודי תימן והמזרח והפרשה במסגרות האקדמיות.

ב. משרד החינוך יפעל לשילוב הפרשה, ההתנגדויות המגוונות להכחשתה והקשריה ההיסטוריים החברתיים והפוליטיים בתכנית הלימודים.

ג. ייקבע יום זיכרון ממלכתי במהלך שנת הלימודים לפרשה ויקוימו בו ימי עיון, מופעי תרבות ודיון במליאת הכנסת. המדינה תממן את אירועי יום ההנצחה באמצעות תקציב משרד התרבות. וסעיף תקצוב זה יופיע בספר התקציב של המשרד.

ד. תוקם בחוק רשות לחקר תרבות יהודי תימן והמזרח בתוך חצי שנה מיום החלטת הממשלה שתעסוק, בין היתר, בהנצחת הפרשה:

1. הרשות תמומן ע"י תקציב המדינה.

2. הרשות תהיה עצמאית ולא כפופה לכל גורם אחר.

3. הרשות תקים ותנהל מוסד הנצחה שיהיה מוזיאון וארכיון, אשר יעסוק בהנגשת מידע למשפחות הנפגעות והציבור בנושאים הרלוונטיים.

4. הרשות תארגן ימי עיון, כנסים ואירועים וכן תממן מחקרים בנושא.

5. הרשות תייעץ למשרדי הממשלה הרלבנטיים בנוגע לפעילויות חינוך והסברה

6. לרשות תהיה מועצה של 13 חברים – תשעה ימונו בהסכמה הדדית עם נציגי הארגונים והפעילים שלקחו חלק במשא ומתן למען הכרה ממלכתית ויכללו פעילים שהיו חלק מהפעילות לחשיפת האמת בפרשה או מי מטעמם. והיתר ימונו לפי הפירוט הבא:

1. נציג משרד התרבות והספורט מעובדי המשרד.

2. נציג משרד החינוך מעובדי המשרד.

3. נציג משרד האוצר מעובדי המשרד.

4. נציג בית התפוצות.

5. לפחות  1/3 מנציגי המדינה ומנציגי הארגונים יהיו נשים.

3. הקמת ועדת בירור, תיקון וסיוע למשפחות

א. ראש הממשלה יקים ועדה לבירור המקרים וסיוע למשפחות לשם תיקון העוול שעשו להן (להלן "הועדה"), בתוך שלושה חדשים מיום החלטת הממשלה וימנה את חבריה.

ב. ראש/ת הועדה ימונה בהסכמה משותפת של הממשלה ושל נציגי המחאה האזרחית שהשתתפו במשא ומתן. הועדה תמנה שבעה אנשים יחד עם היו"ר לפי הפירוט הבא: נציג משרד המשפטים, נציג משרד הרווחה ועוד ארבעה נציגים שהשתתפו במו"מ והפעילים בפרשה. אחד מנציגי החברה האזרחית יהיה משפטן ולפחות 1/2 מנציגי המדינה ו 1/3 מנציגי החברה האזרחית יהיו נשים.

ג. תפקידי הועדה יהיו:

1. סיוע למשפחות באיתור יקיריהן, לשם תיקון העוול שנעשה להם – לשם כך יוסמך הצוות לפעול ולקבל כל מידע הדרוש לשם איתור הילדים, לרבות לעניין מנגנון "הרישום המאוחר" שהיה נהוג באותן שנים. הועדה תוסמך לקבל גם מידע החוסה תחת הגנות שונות, תוך הסדר סודיות שיגובש בהסכמה הדדית.

2. לחברי הוועדה תינתן הרשאה ע"י היועמ"ש באמצעות יפוי כח לעיין במאגרי מידע חסויים, כולל תיקי אימוץ ואחרים (ראו תקדים ועדת שלגי ומר עמי חובב שקיבלו יפוי כח לעיין בתיקי אימוץ.)

3. סיוע למשפחות ומאומצים לעיין בתיקי אימוץ הקשורים לפרשה.

4. סיוע למשפחות בפתיחת קברים וביצוע בדיקות דנא.

5. הועדה יכולה לבחירתה לנקוט גם בדיקות ומהלכים יזומים מטעמה כולל פניה יזומה למאומצים או לילדים אשר נרשמו ברישום מאוחר בבקשה לביצוע בדיקות דנא.

ד. סמכות הועדה לאשר מימון של הפעולות הנדרשות לשם איתור הילדים לרבות חקירות בחו"ל ובדיקות דנא.

ה. הועדה תפעל בשקיפות מרבית.

ו. הועדה תקיים שיח שוטף עם נציגי ציבור ונציגי העמותות והארגונים שפעילים בפרשה קודם, ובמהלך עבודתה. הליך שיתוף הציבור יהיה מתועד ופומבי.

ז. לכלל פעולות הוועדה יוקצה תקציב שנתי ככל שיידרש.

ח. הועדה תפעל לתקופה של חמש שנים. הממשלה רשאית להאריך את זמן פעילות הועדה בהתאם לצורך ככל שיידרש למילוי סמכויותיה בצורה ראויה.

ט. הועדה תעמוד בפני פיקוח של הכנסת. במסגרת זו תציג הועדה מידי שנה בפני וועדת הפנים דו"ח על פעילותה במהלך השנה. הדו"ח יכלול את כל פעילות הועדה במהלך השנה וממצאיה.

י. הועדה תקבל בקשות לבירור ללא הגבלת שנים כלשהי.

יא. בסיום עבודת הוועדה כל חומרי החקירה בלי יוצא מן הכלל יופקדו ברשות למחקר וההנצחה של הפרשה ויועמדו במסגרתה לעיון הציבור. משפחות אשר יתנגדו לחשיפת תיק החקירה בעניינן לציבור, יוכלו להתנגד לכך בכתב.

יב. מנגנון החקירה אותו תקים הוועדה יהיה לפי הפירוט במסמך המצורף.

יג. פעילות הוועדה ומנגנון החקירה ימומנו מתקציב המדינה ככל שיידרש.

4. פיצוי

יחוקק חוק נפגעי פרשת ילדי תימן מזרח ובלקן ואחרים. בחוק זה תוקנה זכאות לפיצוי הולם בהתאם להלכות, לפסיקה, ולתקדימים משפטיים לכל נפגעי הפרשה, בין אם הם חיים ובין אם נפטרו.

5. מהלכים נוספים המתחייבים לצורך חקר האמת:

א. הממשלה תחוקק חוק שיעניק חסינות למוסרי מידע מפליל הרלוונטי לחשיפת האמת בפרשה.

ב. הממשלה מחייבת לאמץ את הודעתו של היועץ המשפטי לממשלה כי ינחה את כלל גורמי המדינה לנקוט במדיניות מרחיבה בבקשות לאיתור תיקי אימוץ ורישום מאוחר בהתאם למכתבו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מיום 15.6.2.11

הערה לסיום

הסכמתנו היא על המסמך כולו. חלקיו של המסמך תלויים זה בזה. ולכן אין הסכמה על כל חלק בנפרד ואין אפשרות לפצל את המסמך.

מסמך זה הוא סיכום עבודת צוות הניסוח שהוסמך ביום חמישי 22.2.2018 ע"י מליאת החברים השותפים למשא ומתן.

 

4 thoughts on “חטיפת ילדי תימן, תיאוריית קונספירציה – מה דורשים?

  1. יוסי לוי

    קצת לא ברור מהפוסט שלך שהמסמך הזה הוא בעצם ניסוח של החלטה שעמותת עמרם דורשת כי הממשלה תאמץ. זו לא החלטת ממשלה אלא מה שהם דורשים מהממשלה להחליט.

  2. שמבדוי

    לא נראה לי שיש טעם אמיתי לדיון, לפי הטון שאתה פותח בו, אבל ננסה בכל זאת.
    לגבי מסמך הדרישות של העמותה:
    "ממשלת ישראל מבקשת להביא לפיוס אמת בחברה הישראלית."
    כאמור, זו הדרישה שלהם מהממשלה. נשמעת כמו דרישה טובה דווקא. למה אתה מתנגד לה?

    "לחברי הוועדה תינתן הרשאה ע"י היועמ"ש באמצעות יפוי כח לעיין במאגרי מידע חסויים" מול "הועדה תפעל בשקיפות מרבית" – אין פה שום סתירה, משום שהדרישה היא שהוועדה תפעל בשקיפות *מירבית*

    "האם יש תקדים משפטי לפיצוי למי שנפטר?"
    ודאי. זה די סטנדרטי.
    https://www.kolzchut.org.il/he/%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%99%D7%99_%D7%A4%D7%99%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%A9%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93_%D7%A9%D7%A0%D7%A4%D7%98%D7%A8

    "אין הסכמה על כל חלק בנפרד ואין אפשרות לפצל את המסמך."
    גם זו דרישה די סטנדרטית, שנועדה לוודא שלא מאמצים חלק אחד מהמסמך ואז אומרים 'יישמנו את המסקנות'.

  3. רביב נאוה

    זה מסמך ביריוני.
    הסתירה הגדולה ביותר בו היא שבכל פעם שמדובר בו על "האמת" או "חקר האמת", הסעיף מדבר למעשה על ניטרול כל אפשרות למחקר היסטורי ולהגעה לאמת שונה מזו שמנסחי המסמך מעוניינים בה.
    הם בעצם דורשים לעבור ישירות לשלב ה"הכרה" (והפיצוי) ולהשאיר את הבירור ההיסטורי לסוף, אם בכלל.

  4. איתמר

    מה שעצוב כשקוראים את מסמך הדרישות הוא שברור שמתי שהוא זה יקרה והמסמך יתקבל. יהיה כאן יום זיכרון ושיעורים בבית ספר וערבי "זיכרון בסלון" בנושא,יהיו אנדרטאות ומוזיאונים וכל מה שנלווה לזה. המניות של העובדות נמצאות בירידה מתמדת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *