חוכמת הויכוח הפוליטי – להתאפק

By | 16 בדצמבר 2019

אתחיל בהוכחה לטענה שלי ואחר כך להסבר. בכל פעם שיש איזה ציוץ שלי שמתחילה סביבו שיחה, אני מתחיל לקבל לייקים על ציוצים ישנים יותר שלי. מה קורה פה? האלגוריתם של טוויטר מזהה שיש עניין סביב הציוצים ומציג אותם לעוקבים שלי. הוא מציג את הציוץ הנוכחי וגם עוד כמה. ואז אני מקבל לייקים.

איך זה קשור ליריבים שלכם?

בכל פעם שאתם מתייחסים לציוץ של מישהו אחר על ידי לייק, מינשון או ריטווט עם תגובה, אתם מסמנים לאלגוריתם של טוויטר שיש עניין אצל המישהו.

כאשר טוויטר מזהה עניין, הוא מציף את הציוצים של אותו אחד אצל העוקבים שלו.

למרות שהתכוונתם שהעוקבים שלכם יראו את ציוץ התגובה שלכם, אתם מקדמים את אותו אחד אצל העוקבים שלו. אולי הם סתם התחילו לעקוב אחריו אבל לא רואים את הציוצים שלו. עכשיו, בזכותכם, הם יראו אותם יותר.

אם מדובר ביריב פוליטי, בשוביניסט, ליברטריאן או מסגבירן שאתם ממש לא מסכימים איתם, אתם עושים להם טובה.

הבחירות המתקרבות שוב יחזירו את טוויטר ופייסבוק להיות זירות התנצחות פוליטיות. אם חשוב לכם לא לעזור ליריבים שלכם, אל תקדמו אותם.

ת ת א פ ק ו !

איך להתאפק? על ידי הסתרה או חסימה של אותם יריבים. כך לא תתפתו להתייחס אליהם. נסו לחסום ו/או להסתיר ובתוך זמן קצר תגלו שאתם לא מפספסים כלום.

One thought on “חוכמת הויכוח הפוליטי – להתאפק

  1. סילקי

    מסכימה עמך, ומוסיפה שאם בכל זאת ממש ממש חשים מוכרחים להתייחס לציוץ של איזה חרא, אז במקום לינק אפשר פשוט לתת צילום מסך של הציוץ.

    1+

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *