[פוסט זה נכתב על ידי נחי אלון כחלק מסדרת פוסטים על התנגדות לא אלימה כנגד המהפכה המשטרית. הפוסטים מלווים את האירועים ואינם מתוכננים מראש. הקליקו כאן לצפייה ברשימת הפוסטים בסדרה.]
תנועתם המרהיבה של גולשי- גלים מיומנים איננה נובעת מכוחם שלהם כי אם מכשרונם להתחבר לכוחו של גל מתאים ולרתום אותו לצרכיהם. כך בדיוק פועלות אותן ממפלגות האופוזיציה שדנות ברגעים אלו על חזרה למתווה הנשיא: מקור כוחן איננו הן עצמן כי אם נובע מעוצמתה האינסופית של ההתנגדות האזרחית, שבלעדיה לא היתה הקואליציה סופרת אותן ממטר.
הספרות על התנגדות אזרחית בלתי-אלימה קובעת כי משטרים שוחרי-שליטה פונים להצעה של שיחות הסכמה ופיוס, או לרפורמות של הרפורמות, או לבחירות חדשות, רק כאשר הם מגלים שהכוח האזרחי מולם מאיים על שלטונם או על עצם קיומם. השטיקים והטריקים להכשיל את התהליך זהים בארצות שונות:
– שיחות בחסות דמות ממלכתית (סבב השיחות הראשון בבית הנשיא)
– הקמת ועדות-לתיקונים (ועדת טרכטנברג)
– מסמוס שיחות-פיוס בהבטחות-שוא (הוראת נתניהו שלא למנות נציג ליכוד לועדה לבחירת שופטים)
– הרחקה, הענשה או משפט סרק לאשמים (הגלית יאיר נתניהו ונתן אשל)
– גניבת בחירות
– תכמון של נוכלים במו"מ עם תנועות עממיות שאינן מיומנות במשא-ומתן
– ובעיקר – "הפרד ומשול", הן בין המפלגות הנושאות-ונותנות לבין עצמן, והן בינן לבין תנועת המאבק העממי.
במצבים כאלו נוטות מפלגות האופוזיציה לעבור לחשיבה מפלגתית צרה ולחישובי בייס, במחיר של התפשרות על צורכי הכלל.
במצבים כאלו תנועות מאבק חייבות לאלץ את מפלגות האופוזיציה לפעול בשיתוף פעולה עם המאבק, למנוע מהן לפעול כרצונן במשא ומתן כזה, ולדחוף אותן ולהמשיך את המאבק בלא פשרות עד להכרעה. אם נחוץ, חיוני שהמאבק יפעיל על האופוזיציה אמצעי-לחץ דומים לאלו שהוא מפעיל כנגד אישים וקבוצות של המשטר. איום חזק במיוחד על הפוליטיקאים הוא כשרבבות מצביעי-עבר למפלגת אופוזיציה כלשהי מתחייבים בכתב שלא יצביעו לה בעתיד אם תפקיר את השגי המאבק.
לדעתי, בלון הניסוי של נתניהו והנשיא מחייב אותנו לטיפול מונע בפני הסכמות-בוסר של מפלגה או מפלגות האופוזיציה שלנו, בדרכים הבאות, שאנו מורגלים ומאומנים ברובן:
1. הודעה ברורה ששום שיחות אינן מחייבות אותנו, ואנו שומרים את הזכות להמשיך את המאבק ללא פשרות, ולא נכבד שום הסכם עד למילוי דרישותינו.
2. הפגנות אישיות לפני בתי ח"כים של האופוזיציה ולפני מטות המפלגות, עם הסיסמה "אין לכם מנדט!"
3. העמדת דרישות ברורות של מותר ואסור כגון "אין מו"מ לפני שהממשלה תחזור בה מכל תכנית ההפיכה".
4. רבבות עצומות אישיות שישלחו לגנץ ואחרים על חובתם להימנע ממו"מ, ועל חובתם להגיע להידברות מסודרת עם נציגי המאבק. אם נציגי פורום קהלת לקחו חלק בשיחות הנשיא, לא יתכן שאנו נישאר בחוץ.
5. תביעה להקים ועד פעולה של כל מפלגות האופוזיציה שירצו בכך, והתחייבות להימנעות מיוזמות מפלגתיות שאינן מתואמות עם כל האופוזיציה והמאבק.