כבר לא מעט שנים שקהילת ויקיפדיה בישראל מעצבנת אותי. לפעמים אני אמנם אוהב לריב אבל כאן מדובר באתר שהוא משאב מידע ציבורי מאוד חשוב, אשר מתנהל באופן שלא תואם את החשיבות שלו לציבור. הפוסט הזה הוא סיכום ביניים של ההתבוננות שלי על התנהלות הקהילה, על העקרונות שאני חושב שהיו צריכים להוביל אותה ואולי גם רעיונות לעתיד טוב יותר עבור הקהילה.
איך הגעתי למסקנה שבכותרת?
בדיון חשיבות על הערך סיקס-סבן כתבתי:
"מטרתה של אנציקלופדיה להיות משאב מידע. כפי שנכתב פה, ה"סערה" תחלוף. אבל בעתיד כלשהו, כשמישהו ייתקל בביטוי המוזר הזה, הוא יוכל לחפש ולמצוא כאן הסבר מתומצת וברור. והוא גם יראה כמה הוא היה פופולארי במשך ה 15 דקות האלה ולא משהו שולי."
ענה לי המשתמש יוניון ג'ק:
לא. אנציקלופדיה היא משאב ידע (Knowledge), לא משאב מידע (Information). לא כל פיסת מידע ראויה להיכלל באנציקלופדיה.
יוניון ג'ק נמצא בויקיפדיה יותר מעשר שנים ויש לו הרשאת מנטר.
בתשובתו אלי הוכיח יוניון ג'ק שהוא לא יודע מה ההבדל בין ידע ובין מידע. אם היה קורא את המשפט הראשון בערך ידע היה (אולי) מבין את טעותו.
ידע הוא מידע צבור אשר מצוי ברשותה של ישות בעלת תודעה.
תשובתו של יוניון ג'ק הבליטה לי את ההבדל בין מה שאני קורא בדיוני החשיבות בויקיפדיה ובין הדברים הבסיסייים ביותר שאני יודע מלימודי המידע והספרנות.
אז הלכתי לבדוק.
האם יש ספרנים או מידענים בויקיפדיה?
בועד המנהל של עמותת ויקימדיה מצאתי שניים:
- אורלי סימון, ראש אגף שירותי קהל בספרייה הלאומית
- פרופ' שיזף רפאלי, שבין השאר עומד בראש מרכז שגיא לחקר האינטרנט (לשעבר המרכז לחקר חברת המידע)
בצוות המקצועי של עמותת ויקימדיה לא מצאתי בעלי ידע אקדמי או מעשי בספרנות או במדעי המידע.
ברשימת הבירוקרטים בהווה או בעבר לא מצאתי בעלי ידע אקדמי או מעשי בספרנות או במדעי המידע
ברשימת המנטרים מצאתי שלושה שהם בעלי ידע אקדמי או מעשי בספרנות או במדעי המידע
ברשימת מפעילי המערכת לא מצאתי בעלי ידע אקדמי או מעשי בספרנות או במדעי המידע
ברשימת בעלי הידע בספרנות, מתוך שישה מצאתי שניים שהם בעלי ידע אקדמי או מעשי בספרנות או במדעי המידע
פרסמתי את הרשימה במזנון ושאלתי. עוד משתמש הזדהה כספרן.
למה חשוב שבויקיפדיה ישתתפו ספרנים?
אני חושב שאי אפשר לערער על כך שויקיפדיה הוא משאב מידע ציבורי חשוב.
משאב מידע ציבורי חשוב צריך להתנהל על פי עקרונות הניהול של משאב מידע ציבורי.
על פי הרשמים והחקירה שלי, ויקיפדיה העברית לא מתנהלת על פי עקרונות אלה.
בשנת 1931 הציע S. R. Ranganathan את חמישה החוקים של מדעי הספרנות. חוקים שהם הבסיס לכל תפיסת הספרנות והמידע עד ימינו אלה. בהמשך הערך המקושר כאן תוכלו לקרוא הצעות להתאמת החוקים לעידן המידע והאינטרנט.
הבסיס לכל החוקים שקבע רנגנתן הוא העובדה שספרייה קיימת ומנוהלת עבור המשתמשים בה.
אם תעירו ספרנית באמצע הלילה (אל תעשו את זה) ותשאלו אותה מה הכי חשוב בספרייה, היא אמורה לענות לכם "המשתמשים".
האם ויקיפדיה העברית מונחית על ידי עקרונות של מדעי הספרנות והמידע?
במדריך לכתיבת ערכים, המילה "קוראים" מופיעה לראשונה רק אחרי בערך 340 מלים.
בדף ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים המילה "קוראים" מופיעה לאחר 75 מלים אולם השאלה האם ערך מתאים לויקיפדיה הוא מעגלי:
חשבו אם הערך אותו בחרתם ליצור הוא ערך אנציקלופדי ואם הוא עשוי לעניין קוראים אחרים מבחינת מרכזיותו.
האם כאן המילה "ואם" משמשת כ AND לוגי (אנציקלופדי וגם מרכזי. ואז מה פירוש "אנציקלופדי"?) או כ"זאת אומרת" (אנציקלופדי, זאת אומרת מרכזי)? לא ברור.
אם תשוטטו בדיוני החשיבות על ערכים, כמעט ולא תמצאו התייחסויות שמשתמשות בעקרונות של מדעי הספרנות.
בדיון החשיבות (הסוער והמכוער) על הערך של עדן נימרי ז"ל, קצינת צה"ל שנהרגה בקרב על מוצב נחל-עוז, בכלל לא הוזכרה העובדה שהוקם אתר לזכרה ואולי זו לא תהיה פגיעה בזכרה אם לא יהיה עליה ערך בויקיפדיה.
נראה שעורכות ועורכי ויקיפדיה לא מכירים בעובדת קיומם של משאבי מידע אחרים ברשת ושאתר ויקיפדיה אינו משאב המידע היחיד שקיים בעולם.
דוגמה נוספת לאותה גישה היא שבכל פעם שטוענים שמידע מסויים לא צריך להיות בוויקיפדיה, משתמשים בנימוק "אז בויקיפדיה יהיו גם מספרי טלפון?". לא נוכחת בדיונים השאלה אילו עוד משאבי מידע קיימים ברשת ומה מייחד את ויקיפדיה מהם.
בדיוני החשיבות אין התייחסות לכך שאמנם יש מידע במקומות אחרים אבל מטרתו של ערך בויקיפדיה לתמצת ולארגן עבור הקוראים את אותו המידע.
בדיוני החשיבות הדיון הוא "חשוב" או "לא חשוב" אבל לרוב לא עולה השאלה "חשוב עבור מי?".
לתחושתי, בגלל הידיעה שויקיפדיה הוא משאב חשוב ובולט, עבור הקהילה, מושאי הערכים מקבלים את חשיבותם מתוך המצאות הערך באתר, וזהו מרכז הדיון. המשתמשים באתר נמצאים בחשיבות משנית בדיונים, אם בכלל.
אחד התחומים שמדעי המידע עוסקים בהם הוא התנהגות מידע. הנה ציטוט מהאתר של המחלקה למדעי המידע ויישומי בינה מלאכותית באוניברסיטת בר אילן:
התנהגות מידע מתייחסת לדרכים שבהן אנשים מחפשים, מנהלים ומשתפים מידע ומשתמשים במידע בהקשרים שונים. התחום חוקר אינטראקציות אנושיות עם מידע, בתוך כך הבחינה של הגורמים הקוגניטיביים, הרגשיים והמצביים שמאפיינים את האינטראקציות האלה. התנהגות מידע בוחנת כיצד אנשים וקבוצות רוכשים, מעבדים ומתקשרים מידע, כיצד הם מחפשים משמעות במידע בהקשרים שונים, הן לצרכים מקצועיים והן לצרכים יום־יומיים. תחום המחקר מתמקד בזיהוי צורכי מידע, פרקטיקות מידע, במקורות מידע שבשימוש וההשלכות של השימוש במידע.
ברור לי לחלוטין שתובנות מתחום התנהגות המידע יכולות לעזור ליצור משאב מידע שיתאים לצרכי המשתמשים בו.
אני חושב שאם באופן שיטתי ומכוון היו מטמיעים בקהילת ויקיפדיה בישראל ערכים של מדעי הספרנות והמידע, קביעת המדיניות ודיוני המדיניות היו הרבה יותר מסודרים ורציונליים.
אז למה אתה לא מצטרף ומנסה להשפיע?
לפני יותר מ 11 שנה טבעתי את המונח "האתר של קהילת ויקיפדיה בישראל". התבוננות מהצד על התנהלות הקהילה לא עושה לי חשק להשתתף במריבות הבוץ שאני רואה שם באופן קבוע.
אני שומר ערכים שנמחקים ועוקב אחר מספרי הכניסות אליהם, דבר המצביע על עניין הציבור במידע שהיה ונמחק מויקיפדיה. מדי פעם אני משתתף בדיונים ו"מטפטף" את המידע הזה כדי להציע שאולי יחזירו את אותם ערכים.
לא רק אני חושב שיש בעיות בקהילת ויקיפדיה בישראל. בישיבות הוועד המנהל של עמותת ויקימדיה עלו כמה פעמים בשנים האחרונות התייחסויות לקשיים בקהילת ויקיפדיה. לאחרונה דיווחה המנכ"לית לוועד המנהל שהתקבלה החלטה (נבונה בעיני) לקיים קורסי תקשורת מקרבת ייעודי לבעלי תפקידים בוויקיפדיה העברית.
אני מקווה שהעניינים שם ישתפרו ואולי בעתיד תהיה לי מוטיבציה להצטרף לקהילה באופן פעיל. ואולי אז גם אוכל (בשיתוף עם אחרים) להכניס לשיח את עקרונות מדעי הספרנות והמידע.
עוד קישורים קשורים שיצרתי וכתבתי
בוט הודעות על דיוני מחיקה, שחזור וחשיבות באתר של קהילת ויקיפדיה בישראל.
סטטיסטיקה של צפייה בדפים שמורים – בחודש הקלנדרי האחרון
למה אין עלי ערך בויקיפדיה
מחיקת 10 ערכי להט"ב מויקיפדיה. (שימו לב ש"מככב" שם המשתמש יוניון ג'ק המוזכר בתחילת הפוסט).
פוסטים שלי במסטודון המתוייגים עם #ויקיפדיה