חגיגות הבּוּשכּי

By | 8 ביוני 2007

בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי

השבוע נזכרתי במשהו שכתבתי לפני חמש שנים:

השמאל והימין בישראל רקובים מבחינה מוסרית. השמאל מצדיק את “הלוחמים בכיבוש” והימין מעודד את “צבא ההגנה”. השמאל והימין כאחד מצדיקים הריגת בני אנוש, יהיו אלה תינוקות או חיילים. ככל שיחריף הסכסוך, כך תעלה צחנתם המוסרית ותכסה על כל אפשרות של ניסיון לפתרון.

(מוות לא מצדיק מוות – מרץ 2002)

בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי

וגם נזכרתי במשהו שאמר לי פעם קרוב משפחה:

השמאל הישראלי מתנשא על הפלסטינים בכך שהוא מניח שההשפעה היחידה על מעשיהם היא מה עושים הישראלים. בכך הם מסירים מהפלסטינים את האחריות על עצמם.

בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי בּוּשכּי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *