מגזין גלובס – עיתון טוב שאתם לא קוראים

By | 1 ביולי 2007

שתיל מנוי על גלובס. אני חושב שאני האדם היחידי שקורא אותו. ואני מניח שרובכם גם לא קוראים אותו. זוכרים מה זה לקרוא עיתון בנייר? אומרים שהסיבה היחידה לקרוא עיתון מנייר היא שאפשר לקחת אותו לשירותים. גלובס הוא עיתון הנייר היחידי שאני קורא בעבודה. ודי לחכימא.

בכולופן, הנה כמה דוגמאות שהיו רלוונטיות לי במיוחד ממוסף G של סוף השבוע האחרון:

דרור פויר כותב על תצוגת אפנה למען נשים עגונות. תצוגת האפנה אורגנה על ידי קואליציית עיקר. אני ייעצתי להן בנוגע לאתר.

רונן טל כותב על פגוע נפש שרצה להתנדב בצער בעלי חיים ולא נתנו לו. לאף ארגון לא פשוט העניין הזה עם מתנדבים. מצד אחד, מי שרוצה להתנדב מצפה שיקבלו אותו בחיבוקים ונשיקות. מצד שני, מתנדבים הם משאב לארגון שגם אותו צריך לבחון בשיקולים של עלות תועלת.

לרונית לוי יש דף בשם “והמספר הנוסף” שבו היא מספרת על רצועת עזה מנקודת מבט מספרית. המשנה של הדף הוא “עזה. מיתוגה מחדש כחמאסטן לא משנה את העובדה שבעזה הייאוש לא הופך יותר נוח”.

כתבה של הדס מנור וסטלה קורין-ליבר על עופר ברייר, מומחה לחשיבה מערכתית. המאמר מתמקד ברשתות חברתיות, בלי קשר לאינטרנט. הנה משפט שכשקראתי אותו נידנדתי את הראש בכח למעלה ולמטה:

השאלה החשובה ביותר ביותר היא “במה אני יכול לעזור לך?” התאמן על לתת, לתת ולתת, חשוב כל שנייה כשאתה מזהה משהו טוב מול העיניים – אם זה טוב לקחת ואם לא, למי מהחברים שלך זה יהיה בעל ערך.

הזמינו את העיתון ממקום העבודה שלכם!

0

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *