מה למדתי מהילדים שלי ומהשב”כ על עיצוב אתרים

By | 11 ביולי 2008

יש לנו בבית מחשב אחד והוא נמצא במקום מרכזי כך שתמיד אפשר לראות מה כל אחד עושה באינטרנט. (יש גם כללי נימוס כמו “לא לדחוף את האף למסך” אבל זה לא קשור לעניין).

אני רואה שהילדים שלי, כשהם קוראים טקסטים ארוכים במסך, “צובעים” עם העכבר את הקטע או הפיסקה שהם קוראים.

לפני כמה זמן ראיתי בבלוג של נ’ מהשב”כ תכונה שמצאה חן בעיני והחלטתי ליישם אותה אצלי.

עכשיו בוובסטר, כששמים את העכבר על טקסט, כל הפיסקה מקבלת צבע רקע שונה.

בינתיים זה עובד רק בפיירפוקס ולא נראה לי שיעבוד למקבלים עדכונים במייל.

מה דעתכם? זה נוח? נעים? מפריע? לא משנה?

תודה.

17 thoughts on “מה למדתי מהילדים שלי ומהשב”כ על עיצוב אתרים

  1. רן יניב הרטשטיין

    קודם כל, זה קורה במקומות מוזרים כמו טופס התגובות, ואני לא חושב שזה אמור לקרות שם. כמו כן, אולי כדאי לבחור צבע קצת יותר עדין.

    חוץ מזה, אתמול היתה לנו שיחה מעניינת על זה בנענע. דיברנו על האם כותרות משנה בעמודים ראשיים בנענע צריכות להיות לינקביליות. טיעון הנגד היה שמשתמשים רבים אוהבים לבחור את הטקסט עם העכבר בזמן שהם קוראים אותו (כי לעבור עם האצבע על המסך זה גם לא נוח וגם מלכלכך), וכשהטקסט מקושר אי אפשר לעשות את זה בקלות.

    0
  2. Xslf

    נתקלתי בזה פה ושם, והוא תמיד עצבן אותי- אולי בגלל שהעכבר שלי בדרך כלל לא על הטקסט שאני קוראת (אני לא מהמסמנים), ככה שאני מופתעת כל פעם מחדש כשהטקסט משנה צבע כשהעכבר בטעות מתקרב אליו יותר מידי.
    בלעכס.
    כמו גדלי פונטים, זה מסוג הדברים שעדיף לתת לגולש לקבוע לבד, ולא לדחוף את זה במורד הגרון לכולם.

    0
  3. שרון

    קודם כל, הכתום נעים לעין, וזה נחמד יחסית. אהבתי את המראה, אבל ייתכן ששוש צודקת.

    אני חייבת להודות שלמרות שאני נמנית על המסמנים, אצלי זו בכלל תוצאה של היותי מאלה שעושים דאבלקליק על המסך תוך כדי קריאה מפאת השעמום, ולא עקב שיקולים של נוחות הקריאה.

    (ולכן למשל, האתר של הניו יורק טיימס מחרפן לי את השכל כי הוא מקפיץ לי מילון מונחים שזה עוד טוב בהשוואה לאתרים אחרים שמקפיצים פרסומות, אבל זה כבר דיון אחר לגמרי.)

    0
  4. איתן

    בבלוג של השב”כ זה נועד כדי לצטט את הפסקה המוקלקת ולאו דווקא בקטע עיצובי.
    (תקליק שם על אחת הפסקאות ותסתכל על טופס התגובה).

    0
  5. אופיר

    זה מפריע.

    גם אני מהצובעים. אצלי זה בא בגלל שאני חסר סבלנות כשאני קורא. לא יודע למה זה עוזר לי לצבוע, אבל זה מרגיע אותי. זה כנראה בגלל שכשאני ניגש לטקסט ברשת, אני רואה את האורך שלו (אפילו אם זה פוסט ממוצע בבלוג) וזה מעצבן אותי לדעת שאני הולך לקרוא את כ-ל זה. וכשאני צובע, החלק הצבוע, שהוא יותר קטן (בד”כ משפט-שניים מקסימום פיסקה) משרה עליי רוגע. זה הלבנדר החדש :)

    0
  6. נועם

    הסיבה שקוראים רבים עושים את הפעולה המוזרה הזאת תוך כדי קריאה ברשת היא משום שהמוח שלהם זקוק לפעילות נוספת פיסית כלשהי. סוג של רפלקס.

    לא נראה לי שסימון הקטע כולו בעת מעבר עכבר פותר בכלל את הבעיה.

    0
  7. ZivP

    לול, בתור צובע מכור (הפרעת קשב?) אני דווקא אוהב את זה.
    המבחן האמיתי יהיה בהמשך, אחרי שנכניס את זה לשיגרת הקריאה ולא עכשיו כשחייבים להתיחס.

    מה שכן, כשזה בא, כמו בטופס תגובה, גם מתחת לשדות טופס, זה כן מפריע. בשדות טופס השדה עצמו צריך לקבל את הפוקוס ולא הDIV רקע שלו.

    0
  8. יובל

    קודם כל זה עובד גם בספארי.

    חוץ מזה אני חייב להגיד שבאופן מפתיע אני אוהב את זה. מעולם לא עשיתי משהו כזה, אבל זה מאד נוח. מה שכן אני חושב שהצבע יכול להית טיפה יותר בהיר.

    0
  9. שלא לומר

    גם אני מהמסמנים, וזה די מפריע לי, לפחות עכשיו בהתחלה. אני אוהב לקבוע בעצמי כמה אני מסמן, מתי אני מסמן, ולמה.

    0
  10. נדב

    אני משתמש בסימון הטקסט לשני דברים:
    1. סימון לעצמי היכן אני נמצא בטקסט.
    2. עזרה לקריאה, אם הקונטרסט לא מספיק חזק (בין הטקסט לרקע) או הרווח בין השורות קטן מדי (בייחוד בשורות אחרות).

    למיטב נסיוני, גולשים משתמשים בזה בעיקר באתרים בהם הקונטרסט נמוך, או יש תמונת רקע שמפריעה לטקסט.

    תשאל את הילדים למה הם עושים את זה – זה מעניין.

    0
  11. עפר

    נוח לי, תודה.
    לא מופיע ב-RSS reader שלי (bloglines).

    0
  12. אלירם

    גם אני, כמו נדב, מסמן לצורך הגדלת קונטרסט ומשתמש בסימון כסימניה בזמן שאני קורא טקסט (סתם להניח את העכבר לא עובד, כי אני עובר חלונות).

    שינויי הרקע לא מפריעים לי, אגב, בעיקר כי הם לא מפריעים לסימון הטקסט.

    0
  13. nina

    אני חושבת שזהו התרגום הדיגיטלי ללעבור עם האצבע על המילים של השורות בספר. אני חושבת שזה קטע של התרכזות בטקסט.

    0
  14. אורי צציק

    לא יודע למה זה מפריע לי אבל זה מפריע לי.

    באופן כללי גם אני מסמן בשביל קונטרסט ובשביל לשמור על המיקום שלי. משום לה כשהרקע נצבע כשאני עובר עליו עם העכבר זה מסיח את הדעת מהסימון שלי ומעביר אותו לפסקה שאליה הזזתי את העכבר אחרי שסימנתי.

    0
  15. דניאל

    די מעצבן.
    מרחיק לכן את העכבר מהטקסט כשאני קורא.

    0
  16. תרגומון

    לדעתי זה להיט!
    אמנם צובע לפעמים דברים לא קשורים (כמו למשל הרווח בין התיבה שאיתה כתבתי תגובה זו לבין הכפתור המאשר אותה), אך באופן כללי מצא חן בעיניי.
    (ולא לגמרי הבנתי איך זה מפריע לאנשים שממילא לא משתמשים בעכבר תוך כדי הקריאה)

    0
  17. תום ב.

    זה יכול להיות נחמד במקומות מסויימים, הבעיה שלי היא ברמת הרגלי שימושיות (היה לי ולגרפיקאית ויכוח מול לקוח על העניין הזה לא מזמן, אני ניצחתי..):
    חוק לא כתוב הוא שאם טקסט משנה צבע/רקע/קו תחתי או תמונה מתחלפת במעבר עכבר זה אומר שהם לחיצים. במילים אחרות, שינוי ויזואלי הוא חיווי על פעולה וסתם לשנות רקע של טקסט, או לשנות תמונה בלי סיבה במעבר עכבר עלול לבלבל ואפילו לעצבן את מבקרי האתר.

    דרך אגב, hover על אלמנטים שהם לא לינק עובד בכל מקום חוץ מאקספלורר 6

    0

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *