העמותות שכחו את מחאת האוהלים

By | 8 בדצמבר 2011

בימים אלה מתקיים קמפיין של בנק לאומי שבו עמותות מוזמנות להעלות לאינטרנט סרטונים שלהם ולגייס הצבעות למען הסרטון שלהם.

העמותות שיקבלו הכי הרבה הצבעות יקבלו מהבנק מאות ועשרות אלפי שקלים.

הקמפיין הזה זכה לשני סוגי ביקורת.

מבקרים את הבנק על כך שעמותת הימין “אם תרצו” משתתפת למרות שבתקנון התחרות כתוב שהוא לא מיועד לעמותות פוליטיות.

כמו כן מבקרים אותו על כך ששני מיליון השקלים הם סכום זעום עבור הבנק ובתמורה לסכום הזעום הזה הוא זוכה לפרסומת שהיא כמעט חינם.

את מי שבאמת צריך לבקר זה את העמותות המשתתפות. הבנק ממשיך בשלו אבל בקיץ האחרון אנחנו זזנו למקום אחר.

קחו לדוגמא את קרן הנצח לסבסוד מסעות תנועות הנוער הציוניות לפולין שמשתתפת בתחרות. זו היא קרן שמופעלת על ידי “מעגל תנועות הנוער הציוניות חלוציות מגשימות” שהוא ארגון שהוקם על ידי תנועות הנוער המחנות העולים והנוער העובד.

בכל הפגנה של מחאת האוהלים/המאבק החברתי תשמעו מדריכים וחניכים בחולצות כחולות צועקים “התשובה להפרטה מ-ה-פ-כה!”

מצד אחד הם מתנגדים להפרטה ומצד שני הם מקבצים נדבות אצל הבנק החזיר הקפיטליסטי ומעודדים את החניכים להצביע עבורם.

איך הם יכולים להסביר לחניכים את הסתירה?

וזו רק דוגמא אחת. לצערי, זאת הדוגמה הבולטת ביותר של סתירה בין אמירה ומעשה.

ברשימת העמותות המובילות בתחרות אפשר למצוא עמותות רווחה, עמותות סיוע לילדים, חולים ובעלי חיים.

כל אלה עמותות שמטפלות בבעיות שהמדינה הפריטה וזנחה.

שיתוף פעולה עם התחרות של בנק לאומי הוא חיזוק ההפרטה, לא התנגדות אליה.

אני הייתי מצפה מהעמותות להפנים את כל מה שעברנו כולנו ביחד בקיץ ולמשוך את ידם מהתחרות המתועבת הזאת.

4 thoughts on “העמותות שכחו את מחאת האוהלים

  1. אודי

    היי חנן, ארשה לעצמי לצטט תגובה של חברה הפעילה באחת העמותות המשתתפות, לאחר שנשאלה בנושא:

    “אמנם הקמפיין הזה מצריך אותנו לשאול שאלות נוקבות לגבי האופן שוב מתנהל/מנוהל המגזר השלישי בישראל, אבל חשוב גם להבין למה כ”כ הרבה עמותות המודעות ולפחות בחלקן גם שותפות לביקורת על עצם הקמפיין הזה משתתפות בו: כמו שידוע לכם/ן, מצב העמותות, במיוחד עמותות לשינוי חברתי שאינן מקבלות כספים מהמדינה הוא בכי רע. במצב הזה אנחנו פשוט לא מסוגלים להרשות לעצמנו לפספס הזדמנות לגיוס כספים, ולכן חורקים שיניים, בולעים הרבה רוק ומבינים שהמצב הוא מספיק קשה שאין לנו ברירה אלא להשתתף בקרקס הזה, שבכל יום רגיל יש סיכוי שנצא נגדו. זה האבסורד של קיום עמותות לשינוי חברתי בישראל ובכלל העולם המערבי, שאכן מעלה שאלות קשות.”

    עכשיו, מסכים איתך לחלוטין על העיקרון, אבל גם חשוב לזכור שהגופים המשתתפים גוועים ונרמסים, ומקבלים פחות ופחות תמיכה גם מישראלים וגם מחו”ל. במצב כזה עדיף בעיניהן, כנראה, להבטיח את המשך הפעילות המבורכת שלהן על חשבון אותו “אויב מפריט”, במקום להחרים אותו ולגזור על עצמם צמצום או אף ביטול של פעילות.

    0
  2. רז

    נו חנן, אנחנו לא חיים באוטופיה. שינוי צריך להתבצע כאן, וגם מהפכה. אבל עד שזה יקרה, יש פה ריק שצריך למלא איכשהו. למי שצריך טיפולים תומכים או אוכל לצורך העניין, אין זמן לחכות עד שהמדינה תתאפס.

    ועזוב את העמותות, בוא תחשוב קצת יותר בגדול. בתי חולים למשל. מי לדעתך מימן את השיפוץ והבניה של האגף התת-קרקעי של בית החולים בנהריה, המדינה? ואחרי שהעסק הוכיח את חיוניותו במלחמת לבנון השניה, מי עזר לשפץ ולממן אגף דומה (ולא רק) ברמב”ם? וכל מיני אגפים חיוניים בשיבא?

    חיזוק ההפרטה או לא (ותאמין שלי שבמערכת הבריאות זו מכה שלא כתובה), אם זכיה בתחרות מתועבת שכזו בכל זאת תתן לך אפשרות לדאוג טוב יותר לאוכלוסיה שעבורה הקמת את העמותה שלך, אני לא חושבת שתוכל להרשות לעצמך לוותר על כך בכזאת קלות.

    0
  3. Pingback: אסכולת הכורסא » לאומי מכה שנית

  4. Pingback: שתי מיליון סיבות טובות ושבעה פרמטרים לבחינת קמפיינים מבוזרים « אינטרנט להשפעה ושינוי חברתי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *