תשלום לאתר “הארץ” בראי המאבק החברתי

By | 27 בפברואר 2013

haaretz-logoמשבוע הבא נצטרך לשלם 400 ש”ח לשנה כדי לקרוא את אתר “הארץ” באינטרנט.

זו ההודעה שפרסם אתמול עמוס שוקן, מו”ל “הארץ”.

עובדי “הארץ” הגנו כך על ההחלטה.

רועי צ’יקי ארד,עיתונאי ב”הארץ”, כתב בטוויטר : “תחשבו על זה ככה:‏ זה עולה בדיוק כמו חצי מנה פלאפל תל אביבי מדי שבוע.”

ליאור קודנר, ראש חטיבת הדיגיטל של קבוצת “הארץ”, כתב לי בשיחה בטוויטר : “320 לשנה – זה כמו ארוחה זוגית אחת במסעדה”.

כשיצאנו לרחובות בקיץ 2011, אחת התחושות שהיו משותפות להרבה מאיתנו היתה “אני לא צריך להתבייש להגיד שאין לי”.

אני קורא בתגובות של ארד וקודנר שיכחה של האפשרות שיש אנשים שהוצאה נוספת של 400 ש”ח היא לא דבר טריוויאלי בשבילם.

אפילו בשביל אשכנזים חנונים משכילים שמשוחחים איתם בטוויטר בגובה העיניים באופן לא עילג.

גם כאלה.

אני מקווה שהפוסט הזה יזכיר להם. ולאחרים.

ועוד שני דברים:

1. מעניין אותי האם ההתכנים בקישורים שפרסמתי כאן בבלוג ובעוד הרבה מקומות ימשיכו להיות זמינים אחרי שהקריאה באתר תהיה בתשלום בלבד.

2. אני מניח שאפילו אם תהיה לי גישה לאתר “הארץ”, אני אפסיק לפרסם אליו קישורים בבלוג, בפייסבוק ובטוויטר, כי זו תהיה אפליה בין אלה שיכולים ואלה שלא יכולים לשלם.

6 thoughts on “תשלום לאתר “הארץ” בראי המאבק החברתי

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    הם לא רוצים שתיכנס בחינם אבל את הקישורים מהרשתות החברתיות הם רוצים מאד, כי כל קישור יכול להביא להם הרבה כניסות. במילים אחרות, אתה שווה בשבילם כקליפת קישור.
    קודנר הסביר ליובל דרור בעין השביעית שדרך פייסבוק וטוויטר הכניסה תהיה חינם, אלא אם כן “יגזימו”. קישורים מבלוגים לא הוזכרו.
    הצעה נגדית: אם תיתקף בדחף לאו בר כיבוש לקרוא משהו באתר הארץ, תיטול על עצמך את הטירחה לפרסם קישור, תיכנס דרכו ואח”כ תמחק אותו. האם הם ישקיעו באפליקציית הגנה? כיף להגדיל את הוצאותיהם.
    או שיחליפו את המודל.

    0
  2. יונה ספיר

    אני מנוייה על העיתון המודפס, כחלק מתרומתי לחופש העיתונות בארץ.
    ע”מ להמשיך ולתרום כך שיוכלו לשלם לעיתונאים – אני מוכנה לשלם על האופציה האינטרנטית ולחדול מערמות הנייר (מי מספיק לקרוא הכל?).

    0
  3. צ'יקי

    יש כאן שתי תפישות שמתנגשות זו עם זו:
    1. אני מאמין שהמידע צריך להיות חופשי. לכן רוב האלבומים שלי ניתנים להורדה חופשית וגם כתב העת מעין עולה לסקריבד (אחרי שעוברת שנה). עכשיו העליתי ליוטיוב את הסרט זהירות מצלמה. זה לכאורה מגוחך לשים סכרים על אמנות ומידע ב2013. צריך להיות נדיבים.
    2. חיוני שיפעלו מערכות עיתונים עם עיתונאים בשכר, עורכים בשכר, צלמים מקצועיים וכו’ (נוסף על הבלוגים ), כי יש לכך חשיבות דמוקרטית ועיתונאית. זה גם עניין אישי. אני שכיר בהארץ ומעוניין להמשיך לכתוב בו ולהתפרנס עם משכורת שלא תצטמק. חשוב לומר, שלהארץ יש ועד, עד כמה שאני יודע הוא בין הדוחפים למהלך, כדי למנוע פיטורים ולייצר הכנסות בעיתון שהוא ככל הנראה מפסיד. אחת מהסיבות המרכזיות שהוא מפסיד ונאלץ לפטר בשנה האחרונה היא התפישה מס’ 1.
    במשך שנים, הארץ בחר להדגיש את מס’ 1 על בסיס מס’ 2. כרגע הוא מנסה לעבור למס’ 2 עם מחוות למס’ 1 – כמו פתיחת המהדורה ללינקים בפייסבוק ו10 כתבות חינם לחודש.

    גם לתפרנים, 40 שח בחודש הינם פחות משני אחוז משכר המינימום, פחות מחצי ממחיר מנוי דפוס. הסכום הוא פחות ממחיר של קפה הפוך אחד בשבוע בבית קפה, ותמורת זה מקבלים עיתון טוב (לטעמי) שעליו הרבה אנשים עובדים קשה וראויים להתפרנס, כך שלדעתי מדובר בסכום סביר, אף שתמיד מעצבן את הישראלי לשלם למשהו חדש והוא חש פרייער. מצד שני, אני בצד המרויח.
    שתי התפישות נכונות. אני חושב שהויכוח בינהן מעמת שתי גישות של מחאת הקיץ: הצד הצרכני וצד העבודה. הרי כפתרון למחיר הקוטג’ המפורסם אפשר היה להציע הצפת ישראל בחלב זול מחו”ל שהיה פוגע במחלבות ומביא לפיטורי רבים. אני לא חושב שזו מסקנת קיץ 2011.

    0

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *