הבדלים בתחושת טמפרטורה אצל גברים ונשים – האם הדעה המקובלת נכונה?

By | 29 ביולי 2015

energy-and-buildingsהאם גם אצלכם בבית או בעבודה מתווכחים על המזגן? האם גם עבורכן המזגן מכוון לטמפרטורה נמוכה מדי וקר לכן?

השבוע התווכחתי עם מיטל רוזנבוים על מסקנות מאמר בוושינגטון פוסט ובו הכותבת טוענת שמזגנים במשרדים מכוונים לטמפרטורה המתאימה לגברים כי הם לבושים יותר ולכן צריכים יותר קירור, וכתוצאה מכך לנשים קר מדי.

היא כתבה:

אני זוכרת את הרגע שבו הבנתי מה הקטע. שבו הבנתי למה בעצם תמיד מכרו לי את הבולשיט הזה ש”לנשים יותר קר”. תמיד הנחתי שזה נובע משאריות של “השבריריות הנשית” הויקטוריאנית והתעלפויות-עקב-מחוך וכל זה. הייתי קרובה – גם זה קשור לביגוד.

הנה המאמר:

Frigid offices, freezing women, oblivious men: An air-conditioning investigation

למרות הנטיות הפמיניסטיות שלי לא הסכמתי איתה כי ידוע שעבור גברים, הטמפרטורה הנוחה היא בערך שתי מעלות מתחת לטמפרטורה הנוחה לנשים.

אני אומר כך והיא מביאה הוכחות משם. כל אחד מביא עדויות מהחיים שלו ואין הסכמה.

התחלתי לקרוא קצת מאמרים באינטרנט כדי להוכיח את הטענה שלי וראיתי שהעניין מסתבך. יש כל כך הרבה משתנים בבדיקת הנוחות התרמית (המונח המקצועי הוא Thermal Comfort) שאי אפשר לקבוע קביעה חד משמעית.

חיברתי שאלון שאותו הפצתי בפייסבוק ובטוויטר ובו שאלתי:

כאשר אתם מתקלחים ביחד – האם יש הבדלים בתחושת הנוחות של טמפרטורת המים במקלחת משותפת?

אם יש הבדלים – מי מרגיש/ה שחם לו/לה כאשר לשני/ה נעים?

החלטתי לבדוק את הנושא כאשר אני מבטל כמה שיותר משתנים:

  • ביטלתי את משתנה הלבוש
  • ביטלתי את משתנה הסביבה
  • ביטלתי את משתנה זרימת האוויר
  • ביטלתי את שאלת השליטה בטמפרטורה (מי מחליט), וזאת מתוך הנחה שזוג שמתקלח ביחד יהיה בדיאלוג שבו יש שאיפה שיהיה נעים לכולם.

לאחר קצת יותר מיממה קיבלתי 126 תשובות שמהן סיננתי תשובות שנראו לי בעייתיות מבחינת האמינות ונשארתי עם 115 תשובות.

והרי התוצאות…

זוגיות אשה – גבר: לגבר חם יותר – 72

זוגיות אשה – גבר: לאשה חם יותר – 32

זוגיות אשה – גבר: אין הבדל – 6

זוגיות גבר – גבר: לאחד מאיתנו חם יותר – 3

זוגיות אשה – אשה: לאחת מאיתנו חם יותר – 1

זוגיות אשה – אשה: אין הבדל – 1

אני חושב שאפשר לראות באופן מובהק שכאשר נשים מרגישות נוחות תרמית במקלחת, לגברים חם מדי.

ברור לי שהשאלון לא עומד בקריטריונים מדעיים. לדוגמא, לא ווידאתי שרק אחד מזוג יענה לשאלון.

הנה כמה הערות שנכתבו במענה לשאלון:

אני אוהבת רותח. הוא פחות.

אני מכוון למים קרים, היא לחמים. זוועות.

באופן די מוזר, פעם לה היה קר ולי חם, אבל בשנה-שנתיים האחרונות שמתי לב שזה התהפך. בעיקר בקיץ.

הוא פשוט אוהב להתרחץ במים ממש ממש חמים! אפילו בקיץ!

היא אוהבת מים רותחים אש. הוא אוהב מים “נעימים”

היחידה שפגשתי שלא אוהבת להתקלח במים רותחים היא ביתי אז אולי זה עניין תורשתי?

יש כאן יותר מרק עניין של תחושת חום, יש גם הנאה שונה מחום וקור. אני אוהבת מקלחת ממש חמה, בעוד שטמפ’ המים שלי ממש שורפת לבן זוגי, ולהיפך. המים החמים שלו, קרים לי. הפתרון: שני דושים נפרדים באותו מקלחון.

יש לנו במקלחת 2 יציאות מים נפרדות, לזו של הגבר טמפרטורה גבוהה קצת יותר על מנת שיהיה נעים לשנינו.

לא יודע אם זה חשוב אבל היא תמיד נכנסת לפני אז יש לה יותר זמן להתרגל. :)

לכן לא מתקלחים יותר יחד

מלבד מקלחת משותפת הנוהג, במיוחד בחורף, הינו מקלחת לאשה לאחר 40 דקות חימום בדוד חשמל, מקלחת “עד שנגמרים המים” ואז מקלחת הגבר ללא חימום נוסף.

שנינו אוהבים מים רותחים, אבל אצלו זה מעל טמפרטורת הרתיחה.

שנינו מעדיפים באופן ברור קור, חורף ושות’. רק כשזה מגיע למקלחת אני (הצד הנשי) מתמכרת לחום!

תמיד לגבר חם יותר. אם זה תלוי בה – היא תבשל אותו עד שיעלה אדים. אם זה תלוי בו – הוא יקפיא אותה כמו גופה בחדר מתים.

דווקא במקלחת הוא מעדיף אותן חמות ממני, גם בקיץ.

אני מעדיפה בקיץ מקלחת במים פושרים עד קרים (קשה לי להתחיל ישר עם הקרים). בחורף אני אוהבת מקלחות רותחות (לצאת כמו “לובסטר”). בפעם היחידה שניסינו להתקלח ביחד (בצימר, רק שם המקלחת הייתה גדולה דיה…) זה לא עבד כי היה קר ושנינו רצינו להיות תחת זרם המים החמים. בגדול בחורף אנחנו רבים על התנור, אני קופאת והוא שונא מפזר חום/מזגן; בקיץ אנחנו פחות רבים על המזגן אבל לפעמים נהיה לי קר מדי והוא עדיין רוצה.

אשתי מתקלחת בקיטור

זה ידוע שנשים מתקלחות ברותחים וגברים מתקלחים בקושי בחמים (*אם* הם מתקלחים, *כש*הם מתקלחים).

התגובה שהכי שיעשעה אותי היתה זאת שהדגימה אי הבנה מוחלטת מה הוא סקר ואיך הוא עובד. אולי זה קשור לאמונה ברפואה הסינית?

מבטיחה לך שהממצאים הם חד משמעיים. לגברים חם יותר מלנשים. הרפואה הסינית מסבירה את זה נהדר. בהצלחה.

קצת רקע מדעי

ראשית – תשובה לשאלה שאולי מנקרת במוחכם “חנן, למה אתה מתעסק עם זה? קיבלת מכת חום?”

את התשובה אפתח באנקדוטה אישית. אבא שלי היה אחראי התחזוקה בחדר האוכל של הקיבוץ והוא זה שהיה אחראי על המיזוג והמזגן. אנשים היו באים אליו ומתלוננים שחם מדי או קר מדי. בסוף נמאס לו. הוא שם על אחד הקירות מד חום דיגיטלי גדול והפנה אליו את האנשים. הוא אמר להם שאם הטמפרטורה במד החום חורגת מטווח מסויים, כנראה שיש בעיה במזגן. אם היא לא חורגת, תחושת החום שלהם כנראה מושפעת מכך שנכנסו כרגע לחדר האוכל, אכלו אוכל מאד מזין, נמצאים בשלב הורמונלי מסויים או לבושים כך או אחרת.

כבר מאבא שלי למדתי שתחושת החום היא לא אובייקטיבית.

כאשר התווכחתי עם מיטל זכרתי את העובדה הזאת אבל חיפשתי מחקר שיוכיח באופן אובייקטיבי שיש פער של כמה מעלות בין תחושת הנוחות התרמית של נשים וגברים. ככל שקראתי גיליתי עד כמה הדברים עוד יותר מסובכים ואין אפשרות לתת תשובה “מדעית” חותכת לכאן או לכאן.

נושא שחשבתי שהוא פשוט התגלה כמאוד מסובך והעניין ריתק אותי.

מצאתי במאגר מאמרים מדעיים הפניה למאמר סקירה של כל המאמרים שעוסקים בנושא בעשר השנים האחרונות. לא הצלחתי לקרוא את הסקירה, ביקשתי באימייל וקיבלתי אותה מהמחבר. הסקירה הוגשה לכתב העת Energy and Buildings רק לפני חודשיים ועדיין לא פורסמה – Accepted Manuscript.

רוב המחקרים העוסקים ב Thermal Comfort באים מתחום התכנון והבניה, זאת מתוך נסיון לתכנן בניינים שיהיו נוחים ונעימים למשתמשים בהם יחד עם נסיון לחסוך בעלויות הבניה וההפעלה של מערכות האיוורור.

מידע ביבליוגרפי של הסקירה:

R.F. Rupp, N.G. Vasquez, R. Lamberts, A review of human thermal comfort in the built environment, Energy and Buildings (2015 )

להלן תרגום שלי של החלק האחרון מפרק המסקנות:

במקרים מסויימים, נוחות תרמאלית אינה יכולה להיות מוסברת במלואה על ידי ששת המשתנים הקלאסיים (שניים אנושיים וארבעה סביבתיים) [עדיין לא הצלחתי לפענח מה הם בדיוק – אעדכן]. ישנם משתנים אחרים המשפיעים על תחושת הנוחות התרמאלית, כגון משתנים תרבותיים והתנהגותיים, גיל, מין, עיצוב החלל, אפשרות שליטה על הסביבה וכן ההיסטוריה התרמאלית והעדפות אישיות. סביבות סטטיות והומוגניות גורמות למונוטוניות תרמאלית, פתרון יקר שהועדף בעבר. סביבות אלה מפנות את מקומן לסביבות דינאמיות שבהן ישנה אפשרות לטווחים רחבים יותר של טמפרטורות פנים ובהן מועדף איוורור טבעי. שימוש במערכות לשליטה אישית בסביבה היא כנראה הדרך הטובה ביותר להשיג נוחות אישית בסביבה התרמאלית. נוחות תרמית הוא נושא מסובך ואנחנו רחוקים מלהבין את כל המשתנים הקשורים בו.

ובחזרה למאמר שהוזכר בפתיחה.

יכול להיות שבמצב של אי נוחות תרמאלית (כמו של נשים בחללים ציבוריים ופרטיים), תחושת קונפליקט עם גברים במשרד וגברים בכלל על השליטה במזגן, תעצים את תחושת אי הנוחות שלהן בלי קשר למדידה אובייקטיבית של טמפרטורת הסביבה. המחקרים מראים זאת.

מרתק, לא?

2 thoughts on “הבדלים בתחושת טמפרטורה אצל גברים ונשים – האם הדעה המקובלת נכונה?

  1. אמיר

    המקרה שלי, הסותר את הקשר בין תוצאות הסקר שלך למציאות במשרד:

    מצד אחד, במקלחת אני אוהב מים בטווח בין פושרים עד חמימים (אני מעריך בין 25 ל־ 37 מעלות צלסיוס), גם בחורף, מה שאומר שחם לי מדי כשלאשתי נוח (כמו רוב התשובות בסקר). מצד שני, במשרד קר לי ואני נלחם להעלות את הטמפרטורה, במיוחד בקיץ כשאני בלבוש קל יותר. (אני מעריך, שכשקר לי במשרד, הטמפרטורה נמוכה מ־ 23 מעלות צלסיוס.)

    מה אפשר ללמוד מכך?

    0

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *