אלימות מתנחלים – נמחק מויקיפדיה

By | 15 במאי 2023

הערך "אלימות מתנחלים" נמחק מהאתר של קהילת ויקיפדיה בישראל (ידוע כ"ויקיפדיה") בהצבעה שנערכה בנובמבר 2019. במאי 2023 התקיים דיון על שחזור הערך והוחלט לא לשחזר אותו.

הערך שוחזר מעותק ששמרתי לעצמי לפני שנמחק במאי 2023.

פוסט זה הוא אחד מרשימת ערכים שנמחקו מויקיפדיה ואני מפרסם אותם כאן כדי שלא יישכחו וכדי שעובדת המחיקה לא תשכח.

צפו בקטגוריה ויקיפדיה: הצבעות מחיקה ושחזור כדי לראות את הערכים שכרגע מתנהלת עליהם הצבעה. צפו בקטגוריה ויקיפדיה: הצבעות מחיקה לפי נושאים כדי לראות על אילו ערכים התנהלה בעבר הצבעה.

הטקסט מוגש בכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0; ייתכן שישנם תנאים נוספים. ר׳ את תנאי השימוש לפרטים.


אלימות מתנחלים

הפעילה השוודית טובה יוהנסן, אשר נפצעה מפגיעת בקבוק שנזרק לעברה על ידי מתנחל ישראלי במהלך פעילות מטעם תנועת הסולידריות הבין-לאומית (ISM) בעיר חברון ב-18 בנובמבר 2006, במסגרתה היא וחברים אחרים בארגון ביקשו ללוות ילדים פלסטינים בדרכם הביתה מבית הספר.[1][2]

אלימות מתנחלים הוא שם כולל למעשי אלימות המבוצעים על ידי מתנחלים יהודים מישראל, ומופנים נגד פלסטינים ונגד כוחות הביטחון הישראליים, בעיקר בגדה המערבית.[3]

על פי נתוני האו"ם משנת 2011, 90% מהתלונות נגד מתנחלים שהוגשו במשטרת ישראל על ידי פלסטינים לא הובילו להגשת כתב אישום. הכרה מקובלת של המצב היא כי רובם המכריע של המתנחלים אינם אלימים, אך קיימת בעיה הולכת וגוברת באשר לחלקים קיצוניים בתוכם, בה הכירו גם גורמים בממשלת ישראל לאורך השנים.[4]

רבנים בולטים מסוימים המתגוררים בשטחים, כמו גם נציגי ממשלת ישראל, גינו והביעו את זעמם כלפי אלימות שכזו,[5] בעוד שישנם אחרים שהצדיקו, לעיתים מטעמים דתיים, מעשי הרג של מתנחלים.[6] על פי דיווחים, מערכת הביטחון הישראלית החלה לנקוט קו נוקשה יותר נגד מתנחלים מתפרעים החל משנת 2008.[7]

במאה ה-21 חלה עלייה מתמדת באלימות ובמעשי טרור שמבצעים מתנחלים יהודים נגד פלסטינים.[7] בשנת 2012, דו"ח ראשי נציגויות של האיחוד האירופי מצא כי אלימות המתנחלים גדלה ביותר מפי שלושה בשלוש השנים עד 2011.[8] על פי נתוני משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, שיעור התקיפות השנתי מצד מתנחלים (2,100 תקיפות ב-8 שנים) גדל כמעט פי ארבעה בין השנים 2006 ל-2014.[9]

מדיניות ההתנחלויות הישראלית


מקור הקובץמפה של התנחלויות ואזורים אחרים ביהודה ושומרון אשר הגישה אליהם על ידי פלסטינים חסומה או מוגבלת. (משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים). לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 1

ישראל מצדיקה את מדיניות ההתנחלויות שלה בכך שהשטחים המדוברים אינם כבושים, אלא שנויים במחלוקת, וכי שימוש זמני בקרקע ובמבנים למטרות שונות נראה כמותר בטענה שהן מספקות צרכים צבאיים וביטחוניים.[10] האו"ם אישר את עקרון המשפט הבינלאומי, לפיו המשך הקולוניאליזם, על כל צורותיו וביטוייו, הינו פשע, וכי לעמים הנשלטים ישנה הזכות הטבועה להיאבק בכל האמצעים הדרושים העומדים לרשותם נגד מעצמות קולוניאליות ושליטה זרה, בהתאם לזכותם להגדרה עצמית.[11] מאבקי שחרור לאומיים נחשבים כעימותים מזוינים בינלאומיים, על פי סעיף 1(4) של הפרוטוקול הנוסף הראשון לאמנת ז'נבה מ-12 באוגוסט 1949, אשר רוב המדינות (כולל מדינות המערב) אשררו אותו.[12][13] בית הדין הבינלאומי לצדק הגיע למסקנה כי ישראל הפרה את התחייבויותיה לפי המשפט הבינלאומי בכך שהקימה התנחלויות בשטחים הפלסטיניים הכבושים, לרבות מזרח ירושלים, וכי היא אינה יכולה להסתמך על הזכות להגנה עצמית או על מצב של צורך כדי להוציא מן הכלל את העוולה של הפעלת משטר, המנוגדת לחוק הבינלאומי. בנוסף, בית הדין הגיע למסקנה כי המשטר הישראלי מפר את זכויות האדם הבסיסיות של הפלסטינים בכך שהוא פוגע בחופש התנועה של תושבי השטחים הפלסטיניים (פרט לאזרחים הישראלים) ובמימוש הזכות לעבודה, לבריאות, לחינוך ולרמת חיים נאותה.

לטענת ארגון זכויות האדם בצלם, בעיר חברון, בה מתגוררים כ-500–600 מתנחלים בין כ-167 אלף פלסטינים, קיימות "הפרות חמורות" של זכויות האדם של הפלסטינים בשל "נוכחות המתנחלים בתוך העיר". הארגון מצביע על תקריות קבועות של "אלימות פיזית כמעט מדי יום ונזק לרכוש מצד מתנחלים בעיר", וכן על עוצר והגבלות תנועה "מהקשות בשטחים הכבושים", ועל אלימות מצד שוטרי מג"ב וצה"ל נגד פלסטינים אשר מתגוררים באזור H2 של העיר, הנמצא בשליטת צה"ל.[14][15][16]

ארגון זכויות האדם הבינלאומי Human Rights Watch מדווח על אלימות פיזית כלפי פלסטינים מצד מתנחלים, כולל "השלכות אבנים וירי תכופים לעבר מכוניות פלסטיניות. במקרים רבים, מתנחלים מתעללים בפלסטינים מול חיילים או שוטרים ישראלים, כאשר קיימת התערבות מועטה מצד הרשויות."[17]

בצלם טוענים גם כי פעולות המתנחלים כוללות "חסימת כבישים, כדי להפריע לחיים ולמסחר של הפלסטינים. המתנחלים יורים גם לעבר פאנלים סולאריים על גגות בניינים, מציתים מכוניות, מנפצים שמשות, הורסים יבולים, עוקרים עצים, מתעללים בסוחרים ובבעלי דוכנים בשוק. חלק מהפעולות הללו נועדו להכריח פלסטינים לעזוב את בתיהם ואדמותיהם החקלאיות, ובכך לאפשר למתנחלים להשתלט עליהם."[18]

על המשטרה הפלסטינית נאסר להגיב למעשי אלימות של מתנחלים, עובדה הפוגעת באמינותה בקרב הפלסטינים.[19]

גורמים לאלימות

אחד הגורמים לאלימות הוא פעולות נקמה של מתנחלים, בתגובה למעשי אלימות וטרור פלסטיניים, לרוב בלתי קשורים.[20][21]

לטענת ארגון זכויות האדם בצלם, האלימות היא "אמצעי להטריד ולהפחיד פלסטינים" וכי פינוי של מתנחלים הוא חלק הכרחי מתהליך השלום. לדברי הארגון, כאשר בניין מפונה על ידי ממשלת ישראל, מתנחלים מסתערים על פלסטינים משום שהם "קורבנות קלים", וכדרך להרחבת השטח שבשליטת המתנחלים.[22]

ע'סאן דאגלאס, פקיד ברשות הפלסטינית הממונה על נושא ההתנחלויות בצפון הגדה, אמר כי "קבוצות המתנחלים הללו מאורגנות ותומכות זו בזו […] אם יהיה פינוי מאחז, הם יקראו לאנשים מחברון לג'נין כדי לעצור את הפלסטינים שעובדים על אדמותיהם". מיכאל ספרד, עורך בארגון זכויות האדם הישראלי "יש דין", העוקב אחר הפרות זכויות האדם בשטחים הפלסטיניים, הצהיר כי ישנם בין כמה עשרות למאות מתנחלים קיצוניים המשתמשים בדרך פעולה הנקראת "תג מחיר" – אם הממשלה שולחת שוטרים או חיילים לפרק מאחז (יישוב בלתי-חוקי) שהולך ונבנה, המתנחלים גורמים לאוכלוסייה הפלסטינית באזור לשלם את המחיר. לדבריו, "בזמן שהמתנחלים במאחז מתעמתים עם כוחות הביטחון, אחרים מתחילים להטריד פלסטינים, מאלצים את המפקדים להעביר חיילים מהמאחז, וגורמים להם לחשוב פעמיים על פתיחה בפעולות בעתיד. זה כאב ראש גדול עד כדי כך שרבות מהרשויות הרלוונטיות מוותרות בלי לנסות, והמאחזים נבנים מחדש במהירות ברגע שהצבא מוותר ועוזב".[23]

היחס לנושא

ביקורת נגד האלימות

אלימות המתנחלים הקיצוניים נגד פלסטינים זכתה לגינויים על ידי גורמים דתיים, פוליטיים ומוניציפליים מובילים ביהודה ושומרון. הרב מנחם פרומן מההתנחלות תקוע אמר כי: "סימון של פלסטינים ורכושם כמטרה הוא דבר מזעזע, […] זה מעשה של פגיעה באנושות. […] זה בונה חומת אש בין יהודים לערבים".[5] לדברי שר הביטחון לשעבר משה יעלון, "מרבית אותם פעילי ימין קיצוני" אינם מתנחלים, ולא מייצגים את קהילת ההתנחלויות.[24]

גם מועצת יש"ע, ארגון הגג של הרשויות המקומיות בהתנחלויות, וחבר הכנסת לשעבר חנן פורת גינו את האלימות נגד פלסטינים. "תגובת 'תג מחיר' היא בלתי מוסרית", אמר פורת. "זה בלתי מתקבל על הדעת שצריך לשרוף את הכרמים והשדות של ערבים. זה לא מוסרי… וזה נותן לגיטימציה למי שמעוניין לחתור תחת נושא המאחזים. זה עניין חמור מאוד."[25] ראש מועצת יש"ע דני דיין אמר שאסור למתנחלים להשתמש באלימות כדי לקדם את יכולותיהם. לדבריו, פעולות כאלה הן "פשיטת רגל מוסרית", ומשמשות רק לשם "מניעת מאבק המתנחלים".[26]

הצדקות לאלימות

בשנת 1983, כאשר נערה פלסטינית בת 11 משכם נהרגה על ידי מתנחלים, הרב הראשי הספרדי דאז יצא להגנתם, תוך שציטט טקסט תלמודי המצדיק הרג של אויב, במקרים שבהם אפשר לראות מנקודת מבטו של ילד שבעתיד הוא יגדל ויהפוך לאויב שלך.[27] רבנים התבקשו על ידי מתנחלים לתת פסיקות שיצדיקו מעשים שמטרתם לחסום שלום עם הפלסטינים או השבת קרקע לפלסטינים.[28] גניבת מסיק זיתים של פלסטינים הוצדקה על ידי רבנים מסוימים. הרב הראשי הספרדי לשעבר מרדכי אליהו ציין כי: "מאחר שהארץ היא נחלתו של עם ישראל, נטיעות של גויים על אדמה זו הן נטיעות אדמה שאינן שייכות להם. אם מישהו שם עץ על אדמתי, הן העץ והן הפירות שהוא מניב שייכים לי."[29] ישנם רבנים קיצוניים הנוהגים לצטט את הצו המקראי להשמדת העמלקים כדי להצדיק גם גירוש פלסטינים מהארץ וכן הרג אזרחים ערבים בזמן מלחמה.[30]

מעמד משפטי

בניגוד לפלסטינים, אזרחים ישראלים החיים בשטחים הפלסטיניים מועמדים על פי החוק הפלילי האזרחי בישראל. מקורו בתקנות שעת חירום שנחקקו ב-1967, אשר מסדירה את השיפוט הישראלי על אזורים שחוץ לגבולותיה. על פי ארגון בצלם, השוני במעמדם המשפטי של הישראלים והפלסטינים שבשטחים הוביל למוסר כפול, שבו ניתנות לישראלים יותר זכויות משפטיות והם נענשים קלות יותר מהפלסטינים, הכפופים לחוק הצבאי והמקומי. עוד הם מציינים כי שיטה זו "מפרה את עקרונות השוויון בפני החוק והטריטוריאליות".[31]

במאמר מערכת בעיתון הארץ, העוסק באלימות מתנחלים במהלך הפינוי המשטרתי של "חוות פדרמן" ליד קריית ארבע, נכתב כי "החברה הישראלית התרגלה, אמנם, להעדפת המתנחלים פורעי החוק, אלא שבפינוי הזה הם חצו אפילו את גבולות ההפקר של עצמם." כמו כן צוין כי "קשה להעלות על הדעת אוכלוסייה אחרת בישראל, יהודית או יותר מכך ערבית, שהיתה מעזה להתנגח כך ברשויות החוק ובצה"ל, מבלי שתיענש בחומרה."[32]

בתגובה לאלימות שהופנתה כלפי כוחות הביטחון הישראליים, הצהירה מדינת ישראל כי היא תפסיק לממן מאחזים בלתי חוקיים החל מנובמבר 2008.[33]

בדצמבר 2008, לאחר פינוי של מתנחלים מחברון, התפתחה מהומה שבמהלכה מתנחל בשם זאב בראודה תועד יורה בשני פלסטינים בלתי חמושים, לאחר שהושלכו לעברו אבנים. אותם פלסטינים נורו בתוך השטח הפרטי שלהם, אליו נכנס בראודה, ולאחר מכן נזקקו לניתוח. פרקליטות המדינה החליטה לוותר על העמדה לדין של בראודה לאחר שבג"ץ קבע כי על הפרקליטות לתת לנאשם גישה ל"מידע רגיש". מהפרקליטות נמסר עוד קודם לכן כי חלק מהראיות נגד בראודה סווגו מטעמי ביטחון, משום שהם כוללים "מקורות ודרכי פעולה של השב"כ, ופרטים מזהים על יחידותיו ואנשיו". בראודה עתר לבית המשפט העליון בבקשה לקבל גישה למידע.[34]

אכיפת רשויות החוק

ועדת גולדסטון מטעם האו"ם, אשר הוקמה בעקבות מבצע עופרת יצוקה, דיווחה על התפרעויות ואלימות בגדה המערבית בתקופה שקדמה לפעולות הצבא הישראלי בעזה. בדו"ח נכתב כי "הרשויות הישראליות נוקטות בפעולה מעטה, אם בכלל, כדי לחקור, להעמיד לדין ולתת עונשים בגין אלימות נגד פלסטינים, לרבות הרג, על ידי מתנחלים ואנשי כוחות הביטחון, וכתוצאה מכך נוצר מצב של חסינות מעונש. צוות הבדיקה הגיע למסקנה כי ישראל לא עמדה בהתחייבויותיה להגן על הפלסטינים מפני אלימות מצד אנשים פרטיים, הן על פי חוק זכויות האדם הבינלאומי והן על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי.[35] כמו כן, הדו"ח קבע כי חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק ו"מספר החלטות של האו"ם אישרו כולן שהנוהג של ישראל בבניית התנחלויות – למעשה, העברה על ידי מעצמה כובשת של חלקים מאוכלוסייתה האזרחית אל השטח שהיא כובשת – מהווה הפרה של אמנת ז'נבה הרביעית".[36]

לדברי העיתונאי עמוס הראל, ניסיונותיהם של כוחות הביטחון להביא את הקיצוניים האלימים לדין עומדים בפני שתי בעיות עיקריות: חקירת ישראלים, בניגוד לפלסטינים, כפופה להגבלות נוספות, ובנוסף בתי המשפט הוכיחו את עצמם כמקלים.[37] ארגון זכויות האדם "יש דין" הפיק דו"ח בשם "מראית עין של חוק", במסגרתו נמצאו בעיות בפעולות אכיפת החוק נגד ישראלים בגדה המערבית. על פי מחקר של הארגון שנערך בשנת 2005, מבין התלונות נגד ישראלים, יותר מ-90% נסגרו ללא הגשת כתב אישום, לרוב בשל אי מציאת עבריינים, כאשר 5% הלכו לאיבוד ומעולם לא נחקרו, ו-96% ממקרי הסגת הגבול (כולל חבלה בעצים) ו-100% מהתלונות על ונדליזם ועבירות רכוש אחרות הסתיימו ללא הגשת כתב אישום.[38]

לצד איסוף סטטיסטיקה, יש דין בחנה בדו"ח 42 תיקי חקירה סגורים ומצאה מספר ליקויים, בהם שימוש בשפה העברית לשם תיעוד עדויות שניתנו בערבית; אי-בדיקה באופן תכוף של הזירה שבה התרחשה העבירה לכאורה; לעיתים קרובות לא נלקחות עדויות מטעם עדי ראייה; היעדר ביצוע לרוב של מסדרי זיהוי עם האזרחים הישראלים החשודים; לא מתקיימים כמעט עימותים בין המתלוננים לחשודים; אין בדיקות אליבי; תיקים נסגרים במהירות, זמן קצר לאחר רישום התלונה; תיקים נסגרים גם כאשר יש ראיות מספקות להגשת כתב אישום נגד החשודים; המשטרה מסרבת לרשום תלונות, כאשר לחץ מצד המנהל האזרחי מונע הגשת תלונות.[38]

רק כ-8% מהתלונות הובילו לכתבי אישום. משרד המשפטים בישראל טוען בנושא כי רשויות החוק עוקבות מקרוב אחר מקרים ספציפיים, אך אמר כי אין בסמכותו לטפל בכל מקרה.[39]

מקורות ביטחוניים ישראליים אמרו כי נהוג שחלק מהמתנחלים לוקחים את החוק לידיים בעקבות פיגועי טרור פלסטיניים המתרחשים בגדה המערבית.[40]

בין ינואר לנובמבר 2008 נפתחו 515 תביעות פליליות על ידי ישראל נגד מתנחלים, בגין אלימות נגד ערבים או כוחות הביטחון הישראליים; ב-502 מהמקרים היו מעורבים "קיצוניים מהימין", בעוד שב-13 האחרים היו מעורבים "אנרכיסטים מהשמאל".[41][42]

בשנים 2008–2009 החלה מערכת הביטחון לנקוט ביד קשה יותר נגד מתנחלים פרועים.[7]

ב-2012, שני דו"חות ראשי נציגויות של האיחוד האירופי מצאו כי פעולותיה הביטחוניות של ישראל בשטחים לא הצליחו להגן על האוכלוסייה הפלסטינית; ישראל מואשמת בארגון פעולותיה על מנת למזער את ההשפעה על מתנחלים שמבצעים מסע מתמשך של אלימות. בדו"חות נכתב כי, "מעל 90% מהתלונות המנוטרות על אלימות מתנחלים שהגישו פלסטינים למשטרת ישראל בשנים האחרונות נסגרו ללא הגשת כתב אישום", ובנוסף נכתב כי "הגנות ופריבילגיות מפלות הניתנות למתנחלים מחמירות את ההתעללויות הללו, ויוצרות סביבה שבה מתנחלים יכולים לפעול ללא עונש לכאורה".[8]

מעצר מנהלי

בעקבות תקיפה של מתנחלים בבסיס צה"לי שהתרחשה ב-13 בדצמבר 2011,[43] אישרה ממשלת ישראל שימוש במעצר מנהלי ומשפט צבאי עבור מתנחלים העוסקים בפעולות אלימות, בדומה לטיפול שניתן לפלסטינים העוסקים בהתנהגות דומה. לצה"ל ניתנה הסמכות לעצור מתנחלים אלימים, והוכרזו תוכניות להגברת הביטחון ביהודה ושומרון ולהגבלת הגישה של מתפרעים ידועים. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו אפיין את המצב כ"קומץ קיצוניים באוכלוסיית מתנחלים שומרי חוק בדרך כלל".[44] ב-8 בינואר 2012 בית המשפט המחוזי בירושלים הגיש כתבי אישום נגד חמישה ישראלים שלכאורה תכננו והשתתפו בתקיפה נגד בסיס צבאי.[45]

התפרעויות מתנחלים

נסיגות ישראליות מעזה (בשנת 2005) ופינוי מחברון (בשנת 2008) גרמו למהומות מצד מתנחלים במחאה. קיימים גם סכסוכים מתמשכים בין מתנחלים לפלסטינים על קרקעות, משאבים ועוולות. באוגוסט 2007 התעמתו חיילים עם מתנחלים במהלך פשיטה בחברון, כאשר צבע וביצים הושלכו לעבר החיילים.[46]

בנובמבר 2007 התרחשה מחאה אלימה של מתנחלים בכפר הפלסטיני פונדוק, במסגרתה התכנסו מאות מתנחלים קיצוניים בכניסה לכפר והשתוללו, לאחר שמתנחל מקומי בן 29, עידו זולדן, נורה למוות במכוניתו על ידי חמושים פלסטיניים בכניסה לפונדוק. המתנחלים ניפצו חלונות של בתים ומכוניות. לטענת תושבי הכפר, חיילים ושוטרים ישראלים ליוו את המפגינים אך לרוב עמדו בצד בזמן שהמתנחלים השתוללו.[47]

בדצמבר 2008 התפרעו מתנחלים בחברון בשל פינוי מתנחלים מבית הנמצא במחלוקת, ירו בשלושה פלסטינים שהשליכו אבנים ושרפו בתים ומטעי זיתים של פלסטינים. התקיפות תועדו, מה שהוביל לגינוי נרחב שלהן בישראל. ראש ממשלת ישראל דאז אהוד אולמרט אפיין את התקיפות כ"פוגרום", ואמר שהוא "מתבייש כיהודי".[48][49]

פלסטינים מקומיים טענו כי לאחר פינוי הבית במחלוקת, צה"ל והמשטרה היו "אדישים" לאלימות נגד הפלסטינים, ולא עשו כל ניסיון אמיתי כדי למנוע מהמתנחלים להתפרע.[50]

חלק מהמתנחלים אימצו בפומבי פעולה שהם מכנים "תג מחיר", במסגרתה מתנחלים תוקפים כפרים פלסטיניים, כנקמה בעקבות פינוי מאחזים על ידי ממשלת ישראל.[51]

באפריל 2009 השתוללו עשרות מתנחלים מבת עין בכפר סאפא שבגדה המערבית, ניפצו חלונות של מכוניות, גרמו נזק לבתים ופצעו 12 פלסטינים. דוברת צה"ל מסרה בתגובה כי האלימות החלה כאשר פלסטינים יידו אבנים לעבר המתנחלים בבת עין שהתפללו על גבעה סמוכה לפני חג הפסח.[52]

בשנת 2010 הזהיר האו"ם כי עד 250,000 פלסטינים ב-83 כפרים יהיו חשופים "במידה רבה או בינונית" לנקמה של מתנחלים אם המאחזים הבלתי-מורשים בגדה המערבית יפונו על ידי ממשלת ישראל. 75,900 פלסטינים ב-22 כפרים נחשבים "פגיעים ביותר". הדו"ח הזהיר בנוסף כי כבישים מסוימים סביב הכפרים הפלסטיניים עלולים להפוך למסוכנים עבור הפלסטינים לנסוע בהם. ההתנחלויות חוות גלעד, קדומים, איתמר, יצהר, מעלה לבונה, שילה, עדי עד, נוקדים, בת עין, נגוהות, קריית ארבע, בית חגי, כרמל וסוסיא נחשבות לאזורי איום אפשריים על הפלסטינים המתגוררים בסמוך. הדו"ח מותח ביקורת על "רמת אכיפת החוק הבלתי מספקת מצד הרשויות הישראליות" ו"המסר המעורפל שנתנה ממשלת ישראל ובכירי צה"ל לכוחות הביטחון בשטח בנוגע לסמכותם ואחריותם לאכוף את החוק על מתנחלים ישראלים."[53]

בשנת 2021 פרץ גל של אלימות מתנחלים, לאחר שאהוביה סנדק, מתנחל בן 16, נהרג במרדף משטרתי לאחר שעל פי החשד יידה אבנים לעבר פלסטינים. במהלך המחאה נרשמו עשרות אירועי אלימות נגד פלסטינים, בהם מקרי הצתה, תקיפה ויידוי אבנים על מכוניות פלסטיניות.[54] בנובמבר באותה השנה דן שר הביטחון בני גנץ בעלייה התלולה במספר התקריות האלימות בין מתנחלים לפלסטינים, שרבות מהן נובעות מתקיפות של מתנחלים ממאחזים בלתי חוקיים נגד פלסטינים מהכפרים השכנים.[55]

מעורבות של בני נוער

ערך מורחב – נוער הגבעות

חלק מהמתנחלים אשר תוקפים או מטרידים פלסטינים הם צעירים דתיים, המכונים בתקשורת הישראלית "נוער הגבעות". בשנת 2008, שר הרווחה יצחק הרצוג ממפלגת העבודה כינה אותם "סכנה ביטחונית וחברתית".[56] בדצמבר 2011, בעקבות גל של אלימות מתנחלים נגד רכוש צה"ל ואנשיו, קרא שר הביטחון אהוד ברק להגדיר בחוק את נוער הגבעות כארגון טרור.[57]

פגיעה בחקלאות וברכוש

 

מקור התמונה

כתובת גרפיטי "מוות לערבים" אשר כפי שדווח ריססו מתנחלים על בית בחברון.[58]
מקור התמונה
כתובת גרפיטי "שלחו את הערבים לגז! JDL" אשר כפי שדווח ריססו מתנחלים בבית הספר "קורטובה" בחברון[59][60][61]

גידול זיתים הוא ענף העבודה המרכזי בקרב הפלסטינים בשטחים, ועצי זית הם יעד נפוץ לאלימות מתנחלים. לפי נתוני משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, כ-10,000 עצי זית ושתילים פלסטינים בגדה המערבית נעקרו או ניזוקו מהתקפות ישראליות בשנת 2013, עלייה מכ-8,500 עצים שניזוקו בשנת 2012.[62] ארגון זכויות האדם בצלם טוען כי "קוטפי זיתים באזורים של התנחלויות ומאחזים מסוימים בגדה המערבית היו יעד לתקיפות של מתנחלים, שכרתו ושרפו עצי זית וגנבו את היבול", וכי "כוחות הביטחון לא נקטו פעולה מתאימה למניעת האלימות". צה"ל אסר על מסיק זיתים בשטחי אדמה נרחבים, תוך שהוא קובע כי חסימות הקרקעות שבוצעו נועדו להגן על קוטפי הזיתים. התיק הגיע לבג"ץ בשנת 2006, ונקבע כי ככלל, אין לחסום קרקעות בשל אלימות מתנחלים, וכי על צה"ל לאכוף את החוק. לדברי בצלם, צה"ל עקף את פסק הדין באומרו שהאדמות חסומות כדי להגן על המתנחלים.[63]

ארגון זכויות האדם אמנסטי אינטרנשיונל מסר כי עשרות כבשים בבעלות פלסטינית, כמו גם צבאים וחיות אחרות, הורעלו בפלואורואסטמיד ליד הכפר א-תוואני ב-22 במרץ 2005, מה שמונע מחקלאים פלסטינים את פרנסתם.[64]

ביולי 2009 פשטה קבוצה של מתנחלים ישראלים, שרכבו על סוסים ונשאו לפידים, על אזורים פלסטיניים, שרפו 1,500–2,000 עצי זית ויידו אבנים על מכוניות.[65]

במרץ 2011, שני דו"חות של ראשי נציגויות של האיחוד האירופי מצא כי אלימות המתנחלים גדלה ביותר מפי שלושה במשך שלוש שנים. הדו"ח מצא כי התקיפות כוונו במיוחד נגד חקלאים פלסטינים ופרנסתם, ב"מסע אלימות והפחדה שיטתי" שכלל הרס של למעלה מ-10,000 עצי זית בשנה קודם לכן. הדו"ח ציין כי מדינת ישראל "לא הצליחה להגן ביעילות על האוכלוסייה הפלסטינית עד כה".[8] על פי מסמך חסוי של צה"ל עבור התקופה שבין 11 בספטמבר ל-20 באוקטובר 2013, נפגעו מטעי זיתים פלסטיניים ליד ההתנחלויות הישראליות אלון מורה, קרני שומרון, קדומים, מעון וחוות מעון, סוסיא, שבי שומרון, זית רענן, חוות גלעד, שילה ויצהר, כאשר כולן היו בשמירה של צה"ל, אך הדבר נשמר בסוד ולא דווח בתקשורת.[66]

לדברי ארגון זכויות האדם "יש דין", 97.4% מהתלונות שהוגשו למשטרת ישראל על ידי פלסטינים שמטעי הזיתים שלהם נפגעו בין השנים 2005–2013 נסגרו ללא כתב אישום.[67]

טענות על השחתה מבוימת

בשנת 2010 הוקמה "יחידת תצפית" (הפועלת כיום בשם תצפית – סוכנות ידיעות), עמותה המזוהה עם המתנחלים ובמסגרת פעילותה מתעדת אירועים בשטחים. באוקטובר 2010 טענה העמותה כי היא תיעדה פלסטינים הורסים עצים בכוונה להאשים את המתנחלים בהרס. בתמונות שצולמו על ידי הקבוצה נראים לכאורה פלסטינים ופעילי שמאל כורתים עצי זית פלסטיניים באמצעות מסור חשמלי. המתנחלים ציינו כי רבים מפעולות ה"תג מחיר" אשר מדווח כי נעשו על ידי מתנחלים, בוצעו בפועל על ידי פלסטינים במטרה לפגוע בתדמית המתנחלים.[68]

בשנת 2010 התרחש מקרה בו מתנחלים הואשמו על ידי חקלאי ערבי בכך ששרפו בחיים 12 כבשים הרות שהיו שייכות לו.[69] המשטרה תהתה לגבי תיאורו של החקלאי, שסיפר על "מתנחלים דתיים חובשי כיפות" שנהגו במכונית בשבת, הואיל ויהודים דתיים לא נוהגים ביום זה.[70] העיתונאית הישראלית קרולין גליק דיווחה בג'רוזלם פוסט כי מאוחר יותר הודה החוואי כי הוא איבד שליטה על שריפת חורש אשר הייתה אחראית לנזק. בתגובה, ערוץ 7 טען כי התקרית הזו חושפת את הטקטיקה של האשמת שווא של יהודים.[71][72]

במרץ 2012, שני נערים ערבים מבית זרזיר הודו, לאחר שנעצרו, בגרימת נזק בבית הספר הדו-לשוני הממוקם באזור. הם הודו באחריותם לכתובת "מוות לערבים". שרוססה על קירות בית הספר. חודש קודם לכן דווח כי בבית הספר רוססו כתובות "תג מחיר" – "מוות לערבים" ו"שואה לערבים".[73][74]

זיהום בארות וגישה למים

ב-13 ביולי 2004 מצאו תושבי ח'ירבת א-תוואני שליד חברון פגרי תרנגולות רקובים בבאר שלהם, לאחר שנראו ארבעה מתנחלים יהודים בכפר. משטרת ישראל מסרה כי חשודים במעשה מתנחלים מחוות מעון. המתנחלים טענו כי המעשה קשור ל"סכסוך שבטי פנימי בין הפלסטינים"; דובר משטרת ישראל דורון בן אמו אמר כי "לא סביר" שהפלסטינים יזהמו את הבאר שלהם.[75][76] ב-9 בדצמבר 2007, חברי הארגון האמריקאי Christian Peacemaker Teams דיווחו כי הם ראו קבוצת ישראלים עוצרים ליד בור מים בעמק חמרה, פותחים את המכסה ומרימים דלי. מאוחר יותר התגלה כי המים מזוהמים.[77] ב-2006 הארגון הבריטי אוקספם דיווח כי מתנחלים הרעילו בכוונה את הבאר היחידה בכפר מאדמא שליד שכם, על ידי השלכת חיתולים משומשים לתוכה, וכי הם ירו בעובדי סיוע שבאו לנקות את הבאר.[78][79]

סקר של האו"ם שפורסם במרץ 2012 תיעד את השימוש ההולך וגובר באיומים, אלימות והפחדה כדי למנוע גישה של פלסטינים למשאבי המים שלהם בגדה המערבית. הסקר קבע כי מתנחלים ישראלים פעלו באופן שיטתי להשגת שליטה בכ-56 מעיינות, שרובם נמצאים על אדמות פלסטיניות פרטיות. הדו"ח ציין כי פעולות המתנחלים כללו "הסגת גבול, הפחדה ותקיפה פיזית, גניבת רכוש פרטי ובנייה ללא היתר בנייה". הדו"ח מתח ביקורת על הרשויות הישראליות על כך ש"כשלו באופן שיטתי באכיפת החוק על האחראים למעשים אלה ובמתן פתרון יעיל כלשהו לפלסטינים".[80][81][82]

תקיפות מסגדים

בדצמבר 2009, מתנחלים קיצוניים נחשדו בתקיפת מסגד בכפר יאסוף שבצפון הגדה המערבית, ליד שכם, לפי דיווחים של גורמים פלסטיניים ומשטרת ישראל. המתנחלים נכנסו בכוח לתוך המסגד ושרפו כ-100 ספרי קודש, כולל קוראנים, חדית'ים ושטיחי תפילה, ורוססו סיסמאות אנטי-פלסטיניות על הרצפה, שחלקן מזוהות עם פעולות ה"תג מחיר" של המתנחלים.[83]

בינואר 2010, קציני ביטחון ישראלים פשטו על ההתנחלות יצהר, נכנסו בכוח לבית הכנסת ולבנייני הישיבה של ההתנחלות ועצרו עשרה מתנחלים, ביניהם ראש הישיבה, בגין מעורבות לכאורה בפיגוע במסגד.[84] כולם שוחררו על ידי בית המשפט מחוסר ראיות, ובית המשפט נזף במשטרה על מעצרו של הרב. החל מינואר 2010 לא הוגש אף כתבי אישום בנושא. המדינה ערערה על פסק הדין.[85]

בספטמבר 2011 הוצת מסגד אל-נוריין שבקוסרה, לכאורה על ידי מתנחלים יהודים קיצוניים,[86] שהציתו את המסגד באמצעות השלכת שני צמיגים בוערים דרך חלונותיו.[87] כתובות בעברית המאיימות בתקיפות נוספים רוססו על הקירות, ובין היתר רוססה הכתובת "מוחמד הוא חזיר"[88] ומגן דוד לצדה.[89] התקיפה אירעה שעות לאחר שמשטרת ישראל פירקה שלושה מבנים במאחז הבלתי חוקי מגרון, הממוקם בסמוך, מה שהוביל עיתונים להציע כי ייתכן שהיא בוצעה על ידי מתנחלים כנקמה.[87]

ב-12 בנובמבר 2011 נגרם נזק רב למסגד אל-מוע'ייר בנפת רמאללה ואל-בירה כאשר הוא הוצת, על פי הדיווחים על ידי מתנחלים, במה שנחשד כפעולת תג מחיר.[90] משטרת ישראל טענה כי התקרית אינה דומה לפעולות תג מחיר מהעבר, וכי לא היה ניתן לבצע חקירה מלאה משום שנמנעה כניסת המתנחלים לכפר על ידי הרשויות הפלסטיניות.[91] לפי עיתונאי "הארץ" חיים לוינסון, היה זה המסגד העשירי שהיה נתון להצתה בישראל ובגדה המערבית מאז יוני 2011, ושום חקירה עד אז לא הובילה להגשת כתב אישום.[92] אלימות המתנחלים מנעה מפלסטינים לבקר באתרים קדושים ולהתפלל במסגדים שלהם, והפריעה לקריאות המואזין בתפילות מדי יום.[93]

תקיפות כנסיות ומנזרים

בעשורים האחרונים קיימת עלייה בתקיפות נגד נכסי דת לא-יהודיים, הקשורות לתקיפות תג מחיר של מתנחלים, עם עלייה בתקיפות כנסיות ברחבי הגדה המערבית וירושלים, ואף בישראל. הפטריארך היווני-אורתודוקסי של ירושלים, תיאופילוס השלישי, גינה את ההתקפות "החוזרות ונשנות" על מקומות פולחן נוצריים ומוסלמיים בשטחים על ידי מתנחלים יהודים קיצוניים.[94][95][96][97] נוצרים שסבלו מפגיעה כזו לרוב מפנים אצבע מאשימה כלפי הרשויות בישראל ש"לא עושות מספיק" כדי להגן על האוכלוסייה ולמנוע תקיפות נוספות מצד יהודים.[98] חבר הכנסת הערבי-ישראלי איימן עודה אמר כי "ההטרדות והפגיעה במקומות הקדושים לאסלאם ולנצרות הפכו כמעט קבועות, ואף אחד לא נותן דין וחשבון", והאשים באופן ישיר את ממשלת ישראל ב"הובלת השנאה, וההסכמה בקריצה להמשך פשעי השנאה נגד המיעוט הערבי במדינה".[99]

הקצנה בקרב מתנחלים

מתנחלים רבים רוצים להיחשב כחלק מהמיינסטרים הישראלי. רק מיעוט קטן מביניהם אלים.[100] על פי ההערכות, מספר המתנחלים המעורבים בפעילויות אלימות גדל מכמה עשרות בודדים לכמה מאות, מתוך אוכלוסייה כוללת של כ-500,000 מתנחלים יהודים.[101]

בין הקבוצות הקיצוניות הקשורות לתנועת ההתנחלויות נמנית המחתרת היהודית, שפעלה בין 1979 ל-1984 כארגון מיליטנטי הקשור לתנועת פעילי הימין המתנחלים גוש אמונים. הם ביצעו פיגועים נגד סטודנטים יהודים ובכירים פלסטינים, ניסו להפציץ אוטובוס ותכננו פיגוע בכיפת הסלע.[102]

בכתבה בניו יורק טיימס נכתב כי האגף הדתי והאידאולוגי של תנועת המתנחלים הולך ונעשה קיצוני יותר ויותר. רבים חשדו כי פיגוע מטען הצינור בשנת 2008 נגד מבקר המתנחלים זאב שטרנהל בוצע על ידי מתנחלים קיצוניים, אשר השאירו עלונים במקום שהציעו מיליון שקל לכל מי ש"יהרוג חבר בארגון שלום עכשיו, המתנגד להתנחלויות".[103][104] השר לביטחון פנים אבי דיכטר גינה את הפיגוע וכינה אותו "פיגוע טרור לאומני".[105]

ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין הזהיר כי הוא "ראה נכונות גבוהה מאוד בקרב הציבור הזה להשתמש באלימות – ולא רק באבנים, אלא בנשק חי – כדי למנוע או לעצור תהליך דיפלומטי". בנוסף, הוא כינה את הלך הרוח של המתנחלים "משיחי" ו"שטני".[106]

בשנת 2008 אמר אלוף פיקוד המרכז גדי שמני כי קיים "גרעין של פעילים" אשר מעורב באלימות נגד פלסטינים וחיילים ישראלים, וכי חלה עלייה במספר המתנחלים האלימים, מעשרות בודדות למאות. לדבריו, אותו גרעין גורם נזק לתדמית צה"ל ולתדמיתה של המדינה, ובנוסף מפריע לפעילות הצבא בשטחים.[101][107]

באוגוסט 2012, ארצות הברית הגדירה תקיפות של מתנחלים כ'תקריות טרור'.[108]

ביולי 2014, יום לאחר קבורתם של שלושה בני נוער ישראלים שנרצחו, מוחמד אבו ח'דיר, פלסטיני בן 16, הוכנס לרכב במזרח ירושלים על ידי 3 ישראלים, שני בני נוער וגבר בן 30 מההתנחלות אדם.[109][110] משפחתו דיווחה מיד על כך למשטרת ישראל, שכעבור מספר שעות מצאה את גופתו החרוכה בגבעת שאול ביער ירושלים. תוצאות ראשוניות של הנתיחה העלו כי הוא הוכה ונכווה בעודו בחיים.[111][112][113][114] החשודים ברצח הסבירו כי הפיגוע בוצע כתגובה לרצח שלושת הנערים שהתרחש ביוני באותה שנה.[115][116] הרצח הוביל לפריצת מבצע צוק איתן.[117] אומנם קיים נוהל פעולה מקובל בישראל להרוס את בתיהם של מחבלים ובני משפחותיהם,[118][119][120] ובעוד אמו של אבו ח'דיר ביקשה שיהרסו את בתיהם של הרוצחים כפי שנעשה למחבלים פלסטינים,[121][122] אף אחד מבתיהם של שלושת העבריינים לא יועד להריסה. בעוד פלסטינים נשפטים בבתי משפט צבאיים, המתנחלים נשפטים בבתי משפט אזרחיים בישראל, ולא נהרסים בתים של טרוריסטים יהודים.[123] לטענת המדינה, ההריסה אינה חלה על חשודים יהודים בטרור, כי 'אין צורך להרתיע מחבלים יהודים פוטנציאליים'.[124] האיחוד האירופי מתח ביקורת על ישראל עקב "כישלונה בהגנה על האוכלוסייה הפלסטינית",[125] כאשר גם ביולי 2015, אירע מקרה דומה, בו מתנחלים הציתו שני בתים פלסטינים, כאשר באחד מהם הייתה משפחה בפנים. כתוצאה מההצתה נשרף למוות התינוק הפלסטיני עלי סעד דוואבשה, כאשר אביו לא מצא אותו בעשן השריפה. שלושה בני משפחה נוספים פונו לבית החולים כשהם סובלים מפציעות קשות.[126] שתי התקריות הללו גונו בכל רחבי העולם, ובפרט מארצות הברית, מהאיחוד האירופי ואף מצה"ל.[125]

תגובות בעולם

בדצמבר 2011, בעקבות תדרוך במועצת הביטחון של האו"ם, פרסמו כל הקבוצות האזוריות והפוליטיות שישבו במועצה הצהרות המביעות מורת רוח מהאלימות מצד מתנחלים ופעילי ימין, ואמרו כי עניין זה מהווה מכשול לחידוש שיחות השלום.[127][128]

באחת מבין ההצהרות שניתנו בנושא, הביע האיחוד האירופי "דאגה עמוקה בנוגע לקיצוניות מתנחלים והסתה מצד מתנחלים בגדה המערבית". עוד נכתב בהודעה כי "האיחוד האירופי מגנה את האלימות המתמשכת של המתנחלים ואת הפרובוקציות המכוונות נגד אזרחים פלסטינים", והאיחוד קרא לממשלת ישראל "להביא את העבריינים לדין ולעמוד בהתחייבויותיה על פי המשפט הבינלאומי."[129][130]

סטטיסטיקה

משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים הראה כי מספר הפלסטינים שנפצעו על ידי מתנחלים או אנשי כוחות הביטחון הישראליים בהתקפות בששת החודשים הראשונים של 2021 גדול מזה של שנת 2020 כולה ושווה בערך לזה של שנת 2019. ארגון בצלם רשם עלייה של 33 אחוז בתקיפות במהלך ששת החודשים הראשונים של 2021 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, וטען כי הדבר "נעשה תוך שיתוף פעולה פתוח יותר ויותר של כוחות הביטחון הישראליים ובגיבוי מלא של הרשויות בישראל".[131] ב-19 באוקטובר 2021 אמרה שגרירת ארצות הברית באו"ם לינדה תומאס-גרינפילד במועצת הביטחון של האו"ם כי "אנו מודאגים מאוד מהאלימות שמבצעים מתנחלים ישראלים בגדה המערבית נגד פלסטינים ורכושם", וכי "דיווחים על רעולי פנים המטילים אימה על כפר בחברון, הרס בתים ופציעת ילדים ב-28 בספטמבר, ומעשים דומים במקומות אחרים בגדה המערבית, הם מתועבים". היא אמרה כי ארצות הברית "מעריכה את הגינוי החזק והחד משמעי לאלימות זו מצד שר החוץ לפיד, שר הביטחון גנץ ואחרים בממשלת ישראל", תוך שהיא קוראת לישראל "לחקור את התקריות הללו במלואן, כולל את התגובה של כוחות הביטחון הישראליים."[132]

ב-14 בנובמבר 2021, דו"ח של ארגון בצלם פירט השתלטות של מתנחלים על כ-30 קמ"ר של אדמות משק ומרעה בחמש השנים האחרונות, והראה כי בחודשים האחרונים נרשמה עלייה חדה באלימות מתנחלים. הארגון טען כי "ישראל משתמשת באלימות המתנחלים כ'כלי בלתי-פורמלי עיקרי' להרחקת פלסטינים מאדמות חקלאות ומרעה בגדה המערבית הכבושה". בעיתון הארץ התפרסמה כתבה המבקשת מצה"ל, מהמשטרה וממתאם פעולות הממשלה בשטחים תגובה למסקנת הדו"ח לפיו האלימות מהמאחזים והחוות המבודדות משרתת את המדינה. דובר צה"ל מסר בתגובה כי "צה"ל משקיע מאמצים רבים בניסיונות למגר את האירועים האלימים באזור, ועומד בקשר ישיר עם הגורמים האזרחיים והביטחוניים השונים באזורים אלו. צה"ל ימשיך לפעול במרחב, על מנת לאפשר חוק וביטחון באזור". המשטרה ומתאם פעולות הממשלה בשטחים סירבו להגיב לבקשה.[133][134]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *