בניית אתרי אינטרנט בני קיימא

By | 17 בדצמבר 2012

אתרי אינטרנט בני קיימא בנויים מראש עם הנחה שהעולם משתנה ושהתכוננות לשינויים עדיפה על הפתעה מהם.

לאחר השקה או עיצוב מחדש של אתר הוא ממשיך לחיות, להתעדכן ולהשתדרג. תכנון אתר בר קיימא יאפשר עדכונים ושידרוגים פחות מלחיצים וזולים יותר בכסף ועבודה.

בעיני, הרעיון של "אתרים בני קיימא" חשוב יותר מאשר הפרטים שאני עומד לפרוש כאן. כאשר תבינו ותקבלו את הרעיון, תדעו בעצמכם לשלב אותו בכל תהליך תכנון של אתר או של תכונה באתר.

כאשר תגידו ללקוחות שלכם שאתם בונים "קיימוּת" לתוך האתר שאתם מקימים בשבילם, ותסבירו להם את הסיבות לכך, אני די משוכנע שהם יכבדו אתכם על כך. יש סיכוי שהלקוחות שלכם אפילו יהיו מוכנים לשלם על תכונות הקיימוּת שאתם מציעים לשלב באתר.

אם אתם עובדים בארגון ואתם בעמדה שבה אתם עובדים עם נותני שירות לאתר שלכם, חשבו איתם על הקיימות של האתר שהקימו בשבילכם. יכול להיות שהשקעה לא גדולה עכשיו תאפשר לכם יותר גמישות בעתיד ואולי יחסכו מכם כאבים מיותרים.

פלטפורמות בנות קיימא
הימנעות ממערכות ניהול תוכן סגורות (Proprietary)  הוא השלב הראשון והחשוב בבניית אתרים בני קיימא. פלטפורמות פתוחות מתוחזקות ומתועדות באופן ציבורי על ידי גוף מרכזי ועל ידי משתמשים המעורבים בתהליך הפיתוח והשיפור שלהם. שימוש בפלטפורמות פרטיות וסגורות יוביל ל"חתונה קתולית" עם חברה או טכנולוגיה. ניסיון ל"גירושים" יהיה יקר ולרוב ידרוש בניה מחודשת של האתר.

נקודה חשובה נוספת שעלתה בתגובות (תוד לרן בר-זיק) היא הצורך בעדכון שוטף של הפלטפורמה. לכל מערכת ניהול אתר פתוחה מתפרסמים מדי פעם עדכונים. החשובים שבהם הם עדכוני אבטחה. אי עדכון של הפלטפורמה יכולה להוביל למצב של אי תאימות בין גרסאות כאשר רוצים לשדרג את האתר.

מידע בר קיימא
אם מערכת ניהול האתר אינה מאפשרת לייצא ולגבות באופן פשוט את כל המידע שבו, יש להימנע ממנה. אי אפשר לדעת מה יקרה לשרת שעליו פועל האתר או איך יתפתחו היחסים בין הלקוחות ובין מפתחי האתר. כמפתחי אתר, אתם צריכים לתת ללקוחות שלכם את כל "המפתחות" של האתר כדי שהם יידעו שהם לא שבויים בידיכם. זה הוא שלב נוסף וחשוב בתהליך בניית האמון ביניכם.

פיתוח בר קיימא
אפילו המערכת המשוכללת ביותר עם מגוון התוספים הרחב ביותר תדרוש פיתוח והתאמה לצרכים הייחודיים של הלקוח. כתיבת קוד בהתאם לסטנדרטים המקובלים יגרום לאתר להיות בר קיימא. לדוגמא – לא לגעת ב Core, תיעוד הקוד וכו'.

תצוגה בת קיימא
בשנים האחרונות ניגשים לאתרי אינטרנט ממגוון עצום של מכשירים עם מגוון עצום של גדלי מסך. קיימות כמה גישות להתמודדות עם המגוון הזה בפרסום אתרים. על פי תפיסתי, אתרים בני קיימא הם אלה המתאימים את עצמם לגודל המסך. בכך, לא נדרשים בעלי האתר ליצור גירסאות שונות לגדלי מסך שונים.

כתובות בנות קיימה
מערכות ניהול תוכן מגיעות "מהקופסא" עם מבני כתובות שונים. המבנים הבאים אינם בני קיימא ויש להימנע מהם:

mysite.org?p=123

mysite.org?sec=3&p=15

mysite.org/node/123

mysite.org/information.aspx

מערכת ניהול התוכן הנוכחית של האתר אינה האחרונה. מבנה כתובת ברירת המחדל של המערכת הבאה יהיה שונה מאשר של הנוכחית. לכן, כדי להימנע משבירת קישורים בתוך האתר ומשבירת קישורים אל האתר, יש לעצב את הכתובות כך שיתאימו לפרסום בכל מערכת ניהול תוכן.

דוגמאות:

mysite.org/information

mysite.org/page/123

mysite.org/section/2

סגנונות בני קיימא
בהמשך לעצה שלי להימנע ממבנה כתובות ברירת המחדל של מערכות ניהול תוכן, אני מציע גם להימנע מברירות המחדל של חלון עריכת הטקסט. חלון עריכת הטקסט מגיע עם אפשרויות שיכולות לגרום לאתר לכלול "מרק" עיצובים שיקלקל את המראה שלו– לדוגמא, קו תחתי. עם התקנת האתר, אני מציע להסיר מחלון העריכה כל כפתור שאין לו עיצוב מוגדר בגליון העיצובים (Stylesheet)  של האתר עבור טקסט. יותר קל להסיר את האפשרויות בחלון העריכה מאשר לתקן טקסטים שכבר פורסמו בגלל ש"מישהו" שכח שאסור להשתמש בהם.

תוכן בר קיימא
את המחשבות שלי לגבי תוכן בר קיימא אפרט יותר מאוחר בפוסט נפרד. בגדול, מדובר בפתרונות לבעיות של מידע לא מעודכן ולא מסונכרן.

לסיכום
שנים לא מעטות בניתי וניהלתי אתרים. הרעיון של אתרים בני קיימא התגבש אצלי לאחרונה. זה הוא סיכום ביניים של שיעורים חשובים שלמדתי עם השנים – מניסיוני האישי או מניסיונם של אחרים. אם יש לכם סעיפים חדשים שמשתלבים ברעיון, אשמח אם תכתבו אותם בתגובות.

7 thoughts on “בניית אתרי אינטרנט בני קיימא

  1. רן בר-זיק

    מאמר מצוין עם טיפים טובים ורעיון נפלא!

    אני חושב שדוקומנטציה והקפדה על כך שהמתכנת לא יגע ב-core הן באמת בגדר must. אפשר וצריך לאכוף את הדוקומנטציה באמצעות doxygen או כל כלי אחר. חשוב לאכוף coding conventions ולוודא הפרדה בין ה-BI לעיצוב. זה לא יאומן כמה קל (במיוחד בוורדפרס) לא לעשות הפרדה כזו ואז בשדרוג אוכלים אותה.

    בנוסף, חשוב להקפיד על עדכון המערכת באופן תכוף. לא רק בגלל סיבות אבטחה – אלא בגלל שלאחר כמה שנים, מאד קשה ויקר לעדכן את המערכת – במיוחד אם הקוד הוא obsolete.

    [רן – עדכון שוטף של המערכת הוא נקודה מאד חשובה. אוסיף אותה לגוף הפוסט. חנן]

    0

  2. איתי נתנאל

    בגדול, הכתובת mysite.org?p=123 והכתובת mysite.org/page/123 דומות, ואפשר להשתמש בכותרי http – במקרה הזה 301, "עבר לצמיתות" כדי להודיע לגוגל שעברנו דירה.

    [איתי – הנקודה שלי היא שכדאי לחשוב ולבצע נכון מראש במקום להזדקק אחר כך לתיכנות או להקמת טבלאות הפניה. חנן]

    0

  3. מעין אלכסנדר

    הי חנן, אהבתי את הרעיון ואת הפיתוח שלו.
    אני רוצה להוסיף התייחסות לממשקים בין האתר למערכות מידע ואתרים אחרים.
    כיום, אתרי אינטרנט הם חלק ממערכת (אקו סיסטם?): אתרים ארגוניים מקושרים לפעמים למערכות מידע ארגוניות כגון מערכות לניהול קשרי לקוחות או מערכות להפצת מידע בדוא"ל. אתרים מהווים חלק מפעילות באינטרנט, כשפעילות נוספת מתרחשת ברשתות חברתיות, אתרי שיתוף תוכן, פורומים מקצועיים וכיו"ב.
    אתר בר קיימא מאפשר קיום ופיתוח ממשקים למערכות ואתרים אחרים. כשאנחנו מקימים אתר חדש, לא תמיד ידוע לנו באילו מערכות ואתרים נוספים נפעל, ונרצה אתר גמיש שיאפשר התממשקות בקלות יחסית.
    זאת על ידי API נוח, אפשרות לפיתוח מודולרי, ו עבודה בסטנדרטים ידועים ומוסכמים. במערכות קוד פתוח בהן מפתחים רבים תורמים לקוד, בדרך כלל יש מענה מהיר לטרנדים ורשתות חברתיות חדשות.

    0

  4. דורון

    מאמר חשוב כלכך
    לא הרבה חושבים על זה
    כל הכבוד

    0

  5. Pingback: » אתרים בני קיימא – מה שבעלי אתרים צריכים לדעת » וובסטר – הבלוג של חנן כהן

  6. Pingback: » תוכן בר קיימא באתרי אינטרנט » וובסטר – הבלוג של חנן כהן

  7. Pingback: אמצעי תקשורת בני קיימא - יהודה דויטש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *